ויגש שלא ראה חופתי ולא ראיתי אני חופתו

[געגועים]

וְחֻפִּים, ברש"י בפרשת מקץ (מג, ל) שלא ראה חופתי ולא ראיתי אני חופתו, משמע מכאן שיש מה לראות בחופה.

ומבארים למה בוכים בחופה, לפי שמתעורר אז הבכייה של יוהכ"פ, ואפשר אולי להוסיף שמתעורר גם בכיית יוסף על שלא ראה בחופתו, כדכתיב וַיְבַקֵּשׁ לִבְכּוֹת וַיָּבֹא הַחַדְרָה וַיֵּבְךְּ שָׁמָּה, ואי' במדרש תנחומא (ויגש אות י) מה שאירע ליוסף אירע לציון, [יוסף בגי' ציון], ולכן המשמח חתן כאילו בנה אחת מחורבות ירושלים (ברכות ו:), ואיך משמחו בוודאי ע"י הודאה, ולכן אמרו המשמח חתן כאילו הקריב תודה.​