ברכות שמר והמתין.

[דוד בן ישי]

מובא בגמרא ברכות ג. ברייתא אדרבי יוסי שנכנס לחורבה וכו'
והגיע אליהו הנביא "ושמר והמתין",
הפירוש הוא, ציפה וחיכה אך הרי"ף אינו גורס "והמתין", דהיינו הך,
אך נתחדש לי ע"י יהודי אחד, (כרוך בכך סיפור, הרוצה יפנה בפרטי,)
דאפשר לגרוס את זה,
דהרי יש להקשות מדוע אליהו השאיר אותו בחורבה, הרי היה בזה סכנה גדולה,
ויש לתרץ, דזכותו של רבי יוסי עמדה לו,
לפיכך אליהו המתין שיצא ויצעק עליו, שהרי אין סומכין על הנס,
ולאליהו עצמו מדוע היה בחורבה?
הרי אין סומכין על הנס? י"ל דהיה לו זכותו שלו ושל ר' יוסי הדדי, ואין זה בגדר נס. ודו"ק.