נשבע השם בכיסאו!
אבל לומר שהוא מציאות סותרת?
אין מציאות מבלעדיו! - אין כוחות מנוגדים
הכל זה הוא
הוא מקומו של עולם
הוא בעל הכוחות כולם!
אולי תואיל בטובך להסביר לי מה היה קשה לשיל"ת על מה שכתבתי ?
 
כפי הידוע לי זה יתברר רק בביאת גואל במהרה וימינו אמן שהקב"ה ישחט את השטן הוא מלאך המות הוא היצר הרע שהוא מציאות הרע ובמציאותו כביכול אין מלכות ה' מתגלה בשלמותה בעולם [אגב גם בענין הטכני שכשאדם משועבד ליצרו אינו עבד ה' בשלמות] וזהו ענין אין כסא הקב"ה שלם וכו' כיון ששורש עמלק הוא הרע וכשהוא קיים בעולם רע קיים בעולם, ובעקרון בבריאת העולם מלכות ה' היתה בשלמותה עד חטא עץ הדעת [אך ודאי שאף זה חלק מתהליך העולם כפי שמוכח בכמה מקומות ואכמ"ל] ואף בחטא עץ הדעת רמוז ענין עמלק "המן העץ וכו'".
יתגלה וכולי עלמא יווכחו בכך
אך אין מציאות של רע בעולם - זו אינה המצאה (רמח"ל דעת תבונות קכח ועוד)
אין מקום בו הקב"ה לא נמצא
 
יתגלה וכולי עלמא יווכחו בכך
אך אין מציאות של רע בעולם - זו אינה המצאה (רמח"ל דעת תבונות קכח ועוד)
אין מקום בו הקב"ה לא נמצא
ברור!
וזהו שהדגשתי ענין ההתגלות של מלכותו.
הרי ברור שיש הסתר פנים.
 
יתגלה וכולי עלמא יווכחו בכך
אך אין מציאות של רע בעולם - זו אינה המצאה (רמח"ל דעת תבונות קכח ועוד)
אין מקום בו הקב"ה לא נמצא
למה חייבים לומר כך ?
שמעתי פעם משל נפלא ע"ז מהגאון מוהר"ר יו"ט חשין שליט"א
אין דבר בעולם שלא מסובב עם מקום ונמצא בתוך מקום אבל עדיין הדבר הנמצא לא מתהפך למקום
השי"ת הוא מקומו של עולם הוא ממלא וסובב כל עלמין ואין זה שום סתירה לזה שיש רע בעולם
ולפ"ז אין סתירה לזה שאין מקום בו הקב"ה לא נמצא לזה שיש מציאות של רע
(עי' בביאור הליקוטים על תורה ס"ד)
 
נערך לאחרונה:
ברור!
וזהו שהדגשתי ענין ההתגלות של מלכותו.
הרי ברור שיש הסתר פנים.
אז א"כ גם מר מסכים שאין מציאות שער הנ' סותרת את מציאותו יתברך - ובעצם לא היה ויכוח, אני מבין נכון?
 
אקדים בשאלה מהי ההגדרה של שאר הנ' בקדושה, אלוקים?
לא.
ושוב פעם לא. (לדעתי עכ"פ).
הקב"ה הוא א"ס, ואין לנו השגה בו כלל.
המקבילה של שעה"נ זה ספירת כתר.
ולכל המאריכים איש בהודעתו הוא - אין לי כוח לצטט אחד אחד, ואשיב בכללות.
קודם כול, משיבים פה בסיסמאות של מחשבה וקבלה בערבוב, בלי להפריד ביניהם (אם כי אין הכרח שיש חילוק).
בתורת המחשבה: לכאו' יותר פשוט לומר שאין שעה"נ, מאחר שלרע אין כלל שורש. (שה' אחד הוא שורש הטוב).
בתורת הקבלה: חכמי הספרדים (הרמ"ק, חסל"א, והאוה"ח) נקטו בפשיטות שיש שער הנ' גם בטומאה, אולי מחמת זלע"ז.
בביהמ"ד של הגר"א נקטו לעיקר שאין שער הנ' בטומאה (הגר"א, והאריך בזה הלשם).
אמנם י"א (לכאו' כ"א מהר"ל ואולי בעוד כמה מקומות, וכמדו' שכ"כ הגרמש"ש ואולי זו כוונת הרב @עמוסיך שליט"א) שהשעה"נ של הסט"א הוא גופא שער הנ' של קדושה.
 
אוסיף כעת בר"פ.
אע"פ שישנם ע' פנים לתורה, מצינו במדרש (הובא בתור"פ ובריטב"א בערובין) שישנם מ"ט פנים לטהר ומ"ט פנים לטמא, וכבר כתבו (אינני זוכר כעת היכן) דהיינו מ"ט שערי בינה שנגלו למרע"ה, ולאידך גיסא נגלו לו ג"כ מ"ט לטמא.
ומה שיש ע', זהו מפני שער הנ' הוא כנגד מניין אהי"ה, והוא לא נגלה למרע"ה בחייו.
ואילו לגבי הסט"א לא מצינו כלל שישנה תוספת ע"ג המ"ט.
(ואולי בזה יתיישב משה"ק כאן על 'זה לעומת זה', דאכן לא נגלה שעה"נ אף בקדושה, וממילא אצלינו מספר שווה).
(וכעת עלה בדעתי שזהו הטעם שנשלח מרע"ה להוציא את בנ"י ממצרים בשם אהי"ה, דהוא רומז לשעה"נ דקדושה, וצ"ע לע"ע).
 
אוסיף כעת בר"פ.
אע"פ שישנם ע' פנים לתורה, מצינו במדרש (הובא בתור"פ ובריטב"א בערובין) שישנם מ"ט פנים לטהר ומ"ט פנים לטמא, וכבר כתבו (אינני זוכר כעת היכן) דהיינו מ"ט שערי בינה שנגלו למרע"ה, ולאידך גיסא נגלו לו ג"כ מ"ט לטמא.
ומה שיש ע', זהו מפני שער הנ' הוא כנגד מניין אהי"ה, והוא לא נגלה למרע"ה בחייו.
ואילו לגבי הסט"א לא מצינו כלל שישנה תוספת ע"ג המ"ט.
(ואולי בזה יתיישב משה"ק כאן על 'זה לעומת זה', דאכן לא נגלה שעה"נ אף בקדושה, וממילא אצלינו מספר שווה).
(וכעת עלה בדעתי שזהו הטעם שנשלח מרע"ה להוציא את בנ"י ממצרים בשם אהי"ה, דהוא רומז לשעה"נ דקדושה, וצ"ע לע"ע).
אם שער הנ' הוא ההשגה השלמה בהוי"ה ב"ה מה הצד שיהיה שער נ' בטומאה?
 
אוסיף כעת בר"פ.
אע"פ שישנם ע' פנים לתורה, מצינו במדרש (הובא בתור"פ ובריטב"א בערובין) שישנם מ"ט פנים לטהר ומ"ט פנים לטמא, וכבר כתבו (אינני זוכר כעת היכן) דהיינו מ"ט שערי בינה שנגלו למרע"ה, ולאידך גיסא נגלו לו ג"כ מ"ט לטמא.
ומה שיש ע', זהו מפני שער הנ' הוא כנגד מניין אהי"ה, והוא לא נגלה למרע"ה בחייו.
ואילו לגבי הסט"א לא מצינו כלל שישנה תוספת ע"ג המ"ט.
(ואולי בזה יתיישב משה"ק כאן על 'זה לעומת זה', דאכן לא נגלה שעה"נ אף בקדושה, וממילא אצלינו מספר שווה).
(וכעת עלה בדעתי שזהו הטעם שנשלח מרע"ה להוציא את בנ"י ממצרים בשם אהי"ה, דהוא רומז לשעה"נ דקדושה, וצ"ע לע"ע).
בספר הליקוטים כותב רבינו חיים ויטאל בשם רבינו האר"י הק' וז"ל וזה שאמר הכתוב "לך רד" כי שיחת וכו' רצה לומר רד ממנין לך (50) וזה שאמרו רבותינו ז"ל נ' שערי בינה נבראו בעולם, וניתנו למשה חסר א', פירוש, מעיקרא כולם נתנו לו וא' חיסרו לו אח"כ עי"ש.
 

קבצים מצורפים

בספר הליקוטים כותב רבינו חיים ויטאל בשם רבינו האר"י הק' וז"ל וזה שאמר הכתוב "לך רד" כי שיחת וכו' רצה לומר רד ממנין לך (50) וזה שאמרו רבותינו ז"ל נ' שערי בינה נבראו בעולם, וניתנו למשה חסר א', פירוש, מעיקרא כולם נתנו לו וא' חיסרו לו אח"כ עי"ש.
אני כלל לא מונח ולא חקרתי את הנושא בשביל לענות לך, אבל במבט מבחוץ הייתי אומר שהכוונה למ' יום שהיה בהר והיה בדרגת מלאך, שרק לבנ"א לא ניתנה ההשגה.
 
מה המקור המדויק בדברי הגר"א
והאם המדרש הידוע שעם ישראל היה נכנס לשעה הנ' אם היו נשארים בארץ מצרים האם הגר"א אוחז שיש לזה פרשנות שונה
הגר"א על משלי טז, ד על הפסוק כל פעל ה' למענהו וגם רשע ליום רעה. אומר רבינו הגר"א כל - בגימטריא 50 וגם בגימטריא 49. כלומר שפועל ה' דהיינו הקדושה יש לה נ' שערים. ואילו לסט"א 'וגם רשע' יש לה מט' שערים בלבד. אין מדרש כזה, מקור הדברים הוא בספר חסד לאברהם לרבי אברהם אזולאי ואכן הלשם דחה את דבריו מכיון שאין שע"פ הגר"א אין שער הנ' בסט"א.
 
הגר"א על משלי טז, ד על הפסוק כל פעל ה' למענהו וגם רשע ליום רעה. אומר רבינו הגר"א כל - בגימטריא 50 וגם בגימטריא 49. כלומר שפועל ה' דהיינו הקדושה יש לה נ' שערים. ואילו לסט"א 'וגם רשע' יש לה מט' שערים בלבד.
כבר הובא
ברור לפי רוב השיטות שיש! רק השאלה היא האם ניתן להיכנס לשם ולרדת כ"כ עמוק אחר מתן תורה [כי קודם לכן כבר כתוב בכ"מ שהקב"ה הוציאנו בטרם נתקע שם]

ה'חסד לאברהם' (מעיין שני נהר נ"ז) כותב שא"א מטעם פשוט - שאפילו הרשע הגדול ביותר, שפשע בעבירות החמורות ביותר, לא יכול ליכנוס בשער הנ' אא"כ חוטא הוא ד' מאות ימים ברציפות, זה אחר זה, וליהודי זה לא אפשרי משום שהקב"ה נתן לנו את חג הפסח ומחג הפורים עד לפסח, שבכל יום מוציא אותנו הקב"ה מעט מעט מן הטומאה, עד שבפסח אנו בבחינת בני חורין.

אך רבינו האוה"ח (שמות ג ח) כותב שאפשר ואפשר ואף מוכרח המציאות לכנוס שם
וז"ל "הנה למה שקדם לנו כי עיקר הגלות הוא לברר הניצוצות שנטמעו בנ' שערי טומאה וכמו שציינתי דבר זה כמה פעמים בזה ינוח דעת בב' השאלות כי אם היה מוציאם קודם זה היו מפסידים בירור החלק ההוא, ותדע שעם ה' השיגו בבחינת כללותם הכלול במשה שנתיחס בשם עמו השגת מ"ט שערי בינה, וטעם שלא השיג שער החמישים הוא לצד שאין המושג אלא בהשתדלות המשיג ולצד שישראל לא נכנסו בנ' שערי טומאה לברר אותו לא השיגו בחינת הקודש שכנגדו, והובטחנו כי לעתיד לבוא ישפיע בנו אל עליון תורת חיים שבשער החמשים והשגתו הוא באמצעות הגליות ובפרט גלות האחרון אנו משיגים הדבר. וטעם שנסתכנו ישראל במצרים בבירור שער הנ', לצד שלא היו בני תורה מה שאין כן דורות האחרונים באמצעות תורתם ישיגו ליכנס לשער הנ' ולהוציא בולעו מפיו, ואז ספו תמו בחינת הטומאה. ומעתה כל שהיה ה' מוציא ישראל קודם זמן כל שהוא היו ממעטים הבירור והיו מתמעטים במושג ולזה הוציאם בנקודה האחרונה של מ"ט וקודם שיכנסו לשער הנ', והוא אומרם ז"ל וגאלם מיד. (פסחים פ"י מ"ה לגי' הרמב"ם)".

אמנם הגר"א במשלי (טז ד "כל פעל ה' למענהו") כותב
1774368074127.png
1774368094140.png

אך גם מלשונו לא מוכח שאין - אלא שביום שישיג הנ' יתבטל ויתבער כאשר יבער הגלל וכו' [אע"פ שהגאון הלשם כן למדו כך שאין - (דר' עולם התוהו ח"ב ד"ה)]
כלומר אולי זהו פשט האוה"ח הק' אפילו, שביום התיקון ישיגו מה שישיגו וכך יתבטל הקל' וכו' [אולי למבינים רשות לדבר בעניין]
 

חברים מקוונים לאחרונה

חזור
חלק עליון
✖ ❓