חידות מעניינא דיומא שתי משניות (1 צופה)

פִּתָרוֹן
1. משנה שהוזכר בה ראש השנה:

פ"ט מ"ה, מ"ו.

משנה ה
שלש גרנות למעשר בהמה בפרס הפסח בפרס העצרת בפרס החג... בעשרים ותשעה באלול ולמה אמרו בעשרים ותשעה באלול ולא אמרו באחד בתשרי מפני שהוא יום טוב ואי אפשר לעשר ביום טוב לפיכך הקדימוהו בעשרים ותשעה באלול...

משנה ו
כל הנולדים מאחד בתשרי עד עשרים ותשעה באלול הרי אלו מצטרפין חמשה לפני ראש השנה וחמשה לאחר ראש השנה אינן מצטרפין...

2. משנה שהוזכרה בהלכות ר"ה:
יש כמה משניות למען האמת.
מסתבר שכיוונת לפ"ד מ"ו:
הנוטל שכרו לדון וכו' ולהזות וכו'.
הזכירו את זה בפוסקים לגבי הנוטל שכר לתקוע שכתבו הפוסקים שאין איסור ואפילו לא מצד שכר שבת,ודנו מה עם שכר מצוה דילפי' מהאי מתני' דאסור. עיי' בבית מאיר (סי' תקפה ס"ה). ועיין במטה אפרים שהביא כן מהשד"ח...
1. משנה שהוזכר בה ראש השנה:

פ"ט מ"ה, מ"ו.

משנה ה
שלש גרנות למעשר בהמה בפרס הפסח בפרס העצרת בפרס החג... בעשרים ותשעה באלול ולמה אמרו בעשרים ותשעה באלול ולא אמרו באחד בתשרי מפני שהוא יום טוב ואי אפשר לעשר ביום טוב לפיכך הקדימוהו בעשרים ותשעה באלול...

משנה ו
כל הנולדים מאחד בתשרי עד עשרים ותשעה באלול הרי אלו מצטרפין חמשה לפני ראש השנה וחמשה לאחר ראש השנה אינן מצטרפין...

2. משנה שהוזכרה בהלכות ר"ה:
יש כמה משניות למען האמת.
מסתבר שכיוונת לפ"ד מ"ו:
הנוטל שכרו לדון וכו' ולהזות וכו'.
הזכירו את זה בפוסקים לגבי הנוטל שכר לתקוע שכתבו הפוסקים שאין איסור ואפילו לא מצד שכר שבת,ודנו מה עם שכר מצוה דילפי' מהאי מתני' דאסור. עיי' בבית מאיר (סי' תקפה ס"ה). ועיין במטה אפרים שהביא כן מהשד"ח.

[משניות נוספות שהוזכרו:
פ"א מ"ב - באר הגולה סי' תקפו ס"א.
פ"ט מ"א - בדעת תורה שם.
פ"ו מ"א - אליה רבה סי' תקפו ס"ק יב]
 
פִּתָרוֹן
1. משנה שהוזכר בה ראש השנה:

פ"ט מ"ה, מ"ו.

משנה ה
שלש גרנות למעשר בהמה בפרס הפסח בפרס העצרת בפרס החג... בעשרים ותשעה באלול ולמה אמרו בעשרים ותשעה באלול ולא אמרו באחד בתשרי מפני שהוא יום טוב ואי אפשר לעשר ביום טוב לפיכך הקדימוהו בעשרים ותשעה באלול...

משנה ו
כל הנולדים מאחד בתשרי עד עשרים ותשעה באלול הרי אלו מצטרפין חמשה לפני ראש השנה וחמשה לאחר ראש השנה אינן מצטרפין...

2. משנה שהוזכרה בהלכות ר"ה:
יש כמה משניות למען האמת.
מסתבר שכיוונת לפ"ד מ"ו:
הנוטל שכרו לדון וכו' ולהזות וכו'.
הזכירו את זה בפוסקים לגבי הנוטל שכר לתקוע שכתבו הפוסקים שאין איסור ואפילו לא מצד שכר שבת,ודנו מה עם שכר מצוה דילפי' מהאי מתני' דאסור. עיי' בבית מאיר (סי' תקפה ס"ה). ועיין במטה אפרים שהביא כן מהשד"ח.

[משניות נוספות שהוזכרו:
פ"א מ"ב - באר הגולה סי' תקפו ס"א.
פ"ט מ"א - בדעת תורה שם.
פ"ו מ"א - אליה רבה סי' תקפו ס"ק יב]
תשובה נפלאה. אני התכוונתי לבאר הגולה.
 
1. משנה שהוזכר בה ראש השנה:

פ"ט מ"ה, מ"ו.

משנה ה
שלש גרנות למעשר בהמה בפרס הפסח בפרס העצרת בפרס החג... בעשרים ותשעה באלול ולמה אמרו בעשרים ותשעה באלול ולא אמרו באחד בתשרי מפני שהוא יום טוב ואי אפשר לעשר ביום טוב לפיכך הקדימוהו בעשרים ותשעה באלול...

משנה ו
כל הנולדים מאחד בתשרי עד עשרים ותשעה באלול הרי אלו מצטרפין חמשה לפני ראש השנה וחמשה לאחר ראש השנה אינן מצטרפין...

2. משנה שהוזכרה בהלכות ר"ה:
יש כמה משניות למען האמת.
מסתבר שכיוונת לפ"ד מ"ו:
הנוטל שכרו לדון וכו' ולהזות וכו'.
הזכירו את זה בפוסקים לגבי הנוטל שכר לתקוע שכתבו הפוסקים שאין איסור ואפילו לא מצד שכר שבת,ודנו מה עם שכר מצוה דילפי' מהאי מתני' דאסור. עיי' בבית מאיר (סי' תקפה ס"ה). ועיין במטה אפרים שהביא כן מהשד"ח.

[משניות נוספות שהוזכרו:
פ"א מ"ב - באר הגולה סי' תקפו ס"א.
פ"ט מ"א - בדעת תורה שם.
פ"ו מ"א - אליה רבה סי' תקפו ס"ק יב]
איך מגיעים לתשובה כזו??
 

חברים מקוונים לאחרונה

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון