תורה תורה חגרי שק - ברוך דיין האמת - הגרב"ש הכהן דויטש זללה"ה

[בן תורה]

תורה תורה חגרי שק והתפלשי באפרים.
הגאון הגדול מרא דכולא תלמודא רבי ברוך שמואל הכהן דויטש זצ"ל.

 

[דברי התלמיד]

מגדולי מרביצי התורה בדורנו ומגדולי תלמידי מרן הרב שך

 

[תורת חיים]

הלוייתו תצא ככל הנראה בשעה שמונה וחצי מביתו בסנהדריה המורחבת

לחץ כדי לכווץ...

לחץ כדי לכווץ...

 

[היושב בישיבה]

"מתוך המכלול" ​

ביוגרפיה​

נולד בבני ברק, כבנם הבכור של הרב בנימין זאב דויטש מנהל בית היתומים "בתי אבות" שע"י ישיבת פוניבז', ומרת לאה (קורנליה) לבית אדלר<a href="https://www.hamichlol.org.il/רבי_ברוך_שמואל_דויטש#cite_note-2" title=""><span>[</span>2<span>]</span></a>.

אחיו הוא רבי אשר דויטש.

למד בישיבת פוניבז' לצעירים, ולאחר מכן המשיך בישיבה הגדולה, שם דבק במורו ורבו הרב שך. בעקבות רצונו להשתלם בסדר קדשים עבר בהסכמת הרב שך לישיבת בריסק, ולמד אצל רבי יושע בער סולובייצ'יק, רבי יושע בער ביקשו לייסד את שיעורו של בנו הרב אברהם יהושע סולובייצ'יק<span title="כלומר?">[דרושה הבהרה]</span>.

נישא לשרה, בתו של הרב ירוחם גורליק.

נישא (בזיווג שני) לאידלה בת רבי שמואל קיבלביץ ונכדת רבי שלמה זלמן זלזניק, נפטרה בארצות הברית בכ בכסלו ה'תשנ"ה<a href="https://www.hamichlol.org.il/רבי_ברוך_שמואל_דויטש#cite_note-3"><span>[</span>3<span>]</span></a>.

בקיץ תשס"א נישא לפרידה ברכה (גודמן) בת הרב אברהם יוסף סרעברו. ועבר להתגורר במודיעין עילית לתקופה קצרה. הרב דויטש אב לשבעה ילדים והתגורר בשכונת סנהדריה המורחבת בירושלים.

בחודש אדר תשפ"ב התמוטט כתוצאה מאירוע לבבי ומאז הוא הונשם ואושפז בדירה בבני ברק, עד לפטירתו.<a href="https://www.hamichlol.org.il/רבי_ברוך_שמואל_דויטש#cite_note-4"><span>[</span>4<span>]</span></a>

בט"ז אב תשפ"ה חלה הידרדרות במצבו, ולמחרת י"ז אב תשפ"ה, נפטר.

כרב וראש ישיבה​

בשנת ה'תש"ל בגיל 27 מונה על ידי רבי ברוך שמעון שניאורסון לר"מ בישיבת טשעבין.

במקביל לכהונתו בישיבת כוכב מיעקב טשעבין, בשנת ה'תשל"ו כשהקים האדמו"ר מקרלין סטולין כולל חושן משפט ("בית אולפנא דרבי יוחנן") בירושלים, מונה לראש הכולל, יחד עם ידידו רבי יצחק דזימיטרובסקי ורבי פנחס פרנקל. במשרה זו שימש עד לשנת ה'תשמ"ט.

בשנת ה'תשמ"א התמנה לר"מ בישיבת קול תורה בבית וגן, שם מסר שיעורים לבני שיעור ג'. (בחלק מהשנים שימש כראש הקיבוץ בישיבה).

במשך תקופה כיהן גם כראש ישיבה בישיבת אמרי צבי במודיעין עילית (נסגרה), תפקיד שעזב לאחר חילוקי דעות של הנהלת הישיבה עם רבי יוסף שלום אלישיב. במקביל שימש באותה תקופה כרב בבית הכנסת אהל מנחם במודיעין עילית.

מרבני בית המדרש מעלה אדומים (תלמידי הכתב סופר)<a href="https://www.hamichlol.org.il/רבי_ברוך_שמואל_דויטש#cite_note-5"><span>[</span>5<span>]</span></a>. מסר שיעורים בקביעות בישיבות וכוללים שונים <a href="https://www.hamichlol.org.il/רבי_ברוך_שמואל_דויטש#cite_note-6"><span>[</span>6<span>]</span></a>. בשנת ה'תש"ס סייע להקמת ארגון וכתבתם, כשהוא עומד בנשיאות הארגון ובראשות החלטת חלוקת המלגות. כמו כן עמד במשך השנים בין חברי ועדת הרבנים של קרן אברהם הכהן. משמש גם כן כחבר נשיאות במכון "תורת הקרבנות". כמו כן הוא עומד בראש הוועדה הרוחנית של פרויקט המאגר התורני אוצר החכמה<a href="https://www.hamichlol.org.il/רבי_ברוך_שמואל_דויטש#cite_note-7"><span>[</span>7<span>]</span></a> ומשמש כאחראי המבקרים ב"מהדורת בני תורה".

נודע בבקיאותו בספרי שו"ת רבים, והוא מועסק הוא על ידי מכונים שונים כגון מכון ירושלים, המאור, אורייתא ועוד, כמבקר ומייעץ. הוא ערך חלק מספרי רבי אהרן קוטלר "משנת רבי אהרן".

בשל מוצאו ההונגרי הוא עוסק בקירוב ליהדות של יהודי הונגריה שנותרו שם. בשנת 2007 ביקר בבודפשט<a href="https://www.hamichlol.org.il/רבי_ברוך_שמואל_דויטש#cite_note-8"><span>[</span>8<span>]</span></a> עיר מוצאם של הוריו, ודרש בהונגרית לפני סטודנטים יהודיים.

עוסק בלימודו גם באותם החלקים שממעטים לעסוק בהם במסגרת הלימוד הנהוג בישיבות, כגון סדרי זרעים, טהרות וקדשים. הוא משמש כראש כולל בכולל שבו עוסקים בשעות אחר הצהריים בלימוד חלקים אלו בעיון, וכן מוסר מידי ערב שיעור דף היומי, ומידי מוצאי שבת מוסר שיעור בעיון בו הוא מקיף את עיקרי הסוגיות של הדף היומי שנלמדו באותו שבוע. כמו כן, הוא מוסר חבורות בביתו לעתים קרובות לבחורים מישיבות בריסק ופוניבז'.

ישיבת באר מרדכי​

ערך מורחב – ישיבת באר מרדכי
בקיץ ה'תשע"ח הקים כולל אברכים בשכונת בית וגן בירושלים. מיד לאחר מכן נפתחה לצדה ישיבת באר מרדכי בשכונת נחלאות (כיום במודיעין עילית). שם הוא מכהן כראש הישיבה ומוסר שיעורים ושיחות. הישיבה מנתה בתחילה כ־30 בחורים בני בגילאי ה"קיבוץ", מישיבות פוניבז', חברון, חדרה, גרודנא ועוד. בשנת תשע"ט נפתח רישום לבני שיעור א'. נכון לשנת תשפ"ג, מונה הישיבה כ־110 בחורים וכ-20 אברכים.

פעילות​

עם אחיו רבי אשר דויטש
לצד פעילותו התורנית היה הרב דויטש שותף לפעילות ציבורית. הוא היה ממייסדי ההתארגנות הליטאית אב"ת (התאחדות בני תורה) שקדמה להקמת מפלגת דגל התורה, היה אחד ממקורביו הבולטים של הרב שך ומונה על ידו למספר תפקידים ציבוריים. הוא עמד במשך שנים בראש ועדת הרבנים ("הוועדה הרוחנית") של העיתון יתד נאמן וכן בראשות ועדת הרבנים של דגל התורה, ודבק בקו השקפתי שהתווה הרב שך.

בעקבות מספר שינויים שנעשו בתלמוד תורה המסורה בירושלים, מונה על ידי הרב שך לשמש כחבר וועד ההנהלה, על מנת שיתוקנו השינויים. משמש כחבר עמותה המנהלת את החינוך העצמאי. וכן מונה על ידי רבי יוסף שלום אלישיב לחבר ועדת הרבנים לענייני חינוך.

היה ממובילי ההתנגדות להקמת הגדוד החרדי נצח יהודה. לאחר פטירת הרב שך קיבל עליו את מרותו של רבי יוסף שלום אלישיב<a href="https://www.hamichlol.org.il/רבי_ברוך_שמואל_דויטש#cite_note-9"><span>[</span>9<span>]</span></a>. עם הפיצול בציבור הליטאי הצטרף לפלג הירושלמי בראשות הרב שמואל אוירבך. עם הקמת היומון הפלס התמנה לכהן כחבר בוועדה הרוחנית.

לדעת הרב דויטש מייסדי המכללות החרדיות מבקשים לעקור את החרדיות<a href="https://www.hamichlol.org.il/רבי_ברוך_שמואל_דויטש#cite_note-10"><span>[</span>10<span>]</span></a>. הרב דויטש מרבה לצטט את מה ששמע מהרב שך שהגיוס לצבא כרוך באיסור חמור של ייהרג ואל יעבור.

לאחר פטירת הרב שמואל אוירבך הוקמה מועצת גדולי עולם התורה, הממשיכה את דרכו של רבי שמואל אוירבך, בה נתמנה לשמש כחבר, והיה לאחד ממנהיגי הפלג הירושלמי.

תלמידיו​

פרק זה טעון עריכה. אנא תרמו למכלול ועזרו לערוך אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. הסיבה היא: ככל הנראה לא כולם תלמידים מובהקים וחלקם כנראה לא ראויים לאזכור.

• הרב שמואל ברוך גנוט – ראש ישיבת משאת המלך (אלעד), מחבר ספרים מראשי מכון ירושלים
• הרב מרדכי קרליבך - ראש כולל "תורת רפאל" מחבר ספר "חבצלת השרון" על התורה
• הרב משה דרוק - רב שכונת רמות ב, ר"מ ישיבת אור אלחנן מחבר ספר "ברכת משה"
• הרב חנוך כהן - ראש ישיבת באר התלמוד
• הרב משה שמואל לייטנר – ראש כולל "תפארת חיים צבי", מחבר ספר "תורת המלאכות" ז"ח
• הרב אליעזר יחיאל קונשטט – מראשי ישיבת קול תורה
• הרב צבי חיים דישון – ראש כולל עיון ור"מ בישיבת קרלין סטולין ובישיבת "עמלה של תורה" בירושלים, מחבר ספר נעימות נצח ג"ח ועוד
• הרב אברהם לוי - ראש כולל "עוד יוסף חי", דיין ומו"ץ במודיעין עילית, חבר מכון "יד רפאל" לסת"ם
• הרב מרדכי פרידמן - ר"מ בישיבת "לומדי תורה" (מחנובקה בעלז), מחבר "בירורי השיטות"
• הרב חביב אורי אבן צור - מראשי ישיבת ארחות מאיר וראש חבורת קדשים בכולל "ברכת כהן"
• הרב דוד סלומון – ראש כולל "בית יהודה (ירושלים), ומראשי מערכת אוצר הפוסקים
• הרב נדב פרץ ראש כולל "נחלת יצחק" ומחבר ספרים
• הרב משה בוקסבוים – מנהל מכון ירושלים
• הרב ברוך צבי גרינבוים – ראש ישיבת דרך השם, מייסד ארגון לב שומע מחבר "תא-שמע"
• הרב נתן זאב גרוסמן – בעבר עורך יתד נאמן, כיום עורך הפלס, מחבר "פותח שער" על הש"ס ד"ח
• הרב חיים סלומון – ראש כולל טהרות בישיבת מיר, מחבר ספר "ארץ חיים" ועוד
• הרב משה רצאבי - רב קהילת "פעולת צדיק" (אלעד), מרבני בית ההוראה "פעולת צדיק" בבני ברק ומחבר ספרים
• הרב רפאל קרוסקל - ראש הקהילה הקהילה היהודית באודסה, יו"ר מוסדות תקוה
• הרב מתתיהו דייטש - אב"ד רמת שלמה
• הרב מרדכי דוד פליגלמן - רב קהילת משכן שרגא ברמות אלון ירושלים

 

[אמת נהדרת]

מי המספידים?

 

[יאשע בער]

מי המספידים?

לחץ כדי לכווץ...

הספידוהו בב"ב הגרמ"צ ברגמן ובירושלם הגרמ"י שלזינגר והגר"מ שטרנבוך.

 

[יאשע בער]

עזר הרבה לאוצר החכמה, ובזכות זה הכניסו קונטרס שלו בכתב יד של השלמות לסדר הדורות [והוא הכתב יד היחיד של חכם מדורנו שנמצא באוצה"ח].

 

[יאשע בער]

מכתב מענין.

 

[חיים ש]

קונטרס שלו בכתב יד

לחץ כדי לכווץ...

שלא ממין הענין,
יש באוצה"ח בכת"י מתוך מחברת - שיעורי רבי שמואל

 

[חכימא דיהודאי]

חי עימנו יהודי ענק שבענקים גאון הגאונים כפשוטו ממש קראו לו רבי ברוך שמואל הכהן דויטש זצ”ל
לא רק שדרך בים התורה בכל מקום, אלא היה מונח בסברא בכל מקום לא היה שייך להפתיע אותו.
אמרו על מרן ריש”א דגלותא זיע”א, שהרי היה זה פלא מאות אנשים שואלים במאות מקומות והוא יושב ועונה מיד אחת לאחת?! אלא מאי הרי שהוא למד את הסוגיא הוא חישבן כבר את כל השאלות להלכה היוצאים מהעניין ומיד ידע לענות כמובן שהכל בא בהתמדה נורא.
כך גם גאון הגאונים לא רק שהיה מבהיל בגאונותו ובכישרונותיו, או מדהים בזיכרונו הכביר,
אלא כשלמד הוא כבר חשב על כל סברא או קושיא שיכול להיות מתלמיד צעיר ועד תלמיד ותיק
זה היה מדהים
לצערינו עקב מחלתו במשך שלוש וחצי שנים של יסורים נוראים ואיומים, אשר על זה נאמר כפשוטו ”רוכב ערבות שש ושמח בבוא אליו נפש נקי וצדיק” קצת נשכח מלב תופשי התורה וחבל.