תורה תמימה| דף 2 | פורום אוצר התורה

תורה תמימה

כותרת האשכול

חיבוריו
על חיבוריו
 
ביקורת
סביב המחבר וספריו נמתחה ביקורת אודות נטילת חידושי זולתו ונתינתם באמתחתו, סילוף מאמרי חז"ל המובאים בהערותיו שבפירושו "תורה תמימה" בשיבושים רבים הגורמים לשינוי מהותי בהבנת הדברים,[7] ואי-אמינות מקורותיו של המחבר.[8] ישנם הטוענים כי המחבר השתייך לתנועת ההשכלה, ושבפירושו הכניס במכוון סילופים בדברי חז"ל.[דרוש מקור]

במאמרו של יהושע מונדשיין, חוקר חב"די, הוזכרו ראיות לסילופים בפירוש "תורה תמימה", ולאי-אמינותו של המחבר אף בספרו "מקור ברוך", בסיפוריו אודות חסידי חב"ד בכלל ואדמו"ר הצמח-צדק בפרט.[9] במאמר תגובה מאת איתם הנקין,[10] נטען לאמינות סיפור מפגש אביו של בעל ה"מקור ברוך"[11] עם אדמו"ר הצמח-צדק, וכי על אף הבעיות בחיבוריו של המחבר לא ניתן לפסול אותם באופן קטגורי, אלא יש לבור בהם את המוץ מן התבן. כראיה לשיטתו אודות אמינות המחבר, טוען החוקר שישנה אי-הלימה בין אי-אמינות מוחלטת, כזו הנטענת במאמרו של מונדשיין, לבין כך שנראה כי רבותינו נשיאינו ראו בספרו האחר של המחבר, פירוש "תורה תמימה", ספר שראוי להגות בו.[12]
 
אפשטיין, ברוך, בן יחיאל מיכל.
בעל ה"תורה תמימה". נולד בתר"ך,1860, בבוברויסק, Bobroisk, שברוסיה הלבנה. למד בישיבת וולוז'ין ושם הוסמך לרבנות בידי דודו, הנצי"ב מוולוז'ין. על אף השכלתו התורנית הרחבה שאף ללמוד מקצוע שממנו יוכל להתפרנס. לכן יצא לווינה ושם סיים את האקדמיה למסחר. הציעו לו רבנות בפינסק, Pinsk, בפטרבורג (היום סנקט פטרסבורג) ובמוסקבה, אך הוא דחה את ההצעות הללו והתפרנס מעבודתו כפקיד, ואחר כך כאחד המנהלים, בבנק בפינסק. בתרפ"ג-תרפ"ו,1923-1926, שהה בארצות הברית כדי להכיר את החיים היהודיים שם, וכדי לאסוף כספים להוצאת ספרו הגדול "מקור ברוך". היה ציוני, ועם יסוד המזרחי הצטרף לשורותיו (זיידמן, שהיה מקורב לאגודת ישראל, השמיט את העובדה הזאת). מלבד חיבורו הידוע "תורה תמימה" כתב את הספר "מקור ברוך" על הירושלמי, "תוספת ברכה" על חמישה חומשי תורה וחמש מגילות, ספר על תורת המסחר, ועוד. כן נהג לכתוב דברים על פרשת השבוע בעיתון "די פינסקע שטימע" (קולה של פינסק). כשפרצה מלחמת העולם השניה והאזור הזה נכבש בידי הרוסים, עזר לפליטים שבאו לפינסק מן האזורים שנכבשו בידי הגרמנים. הוא לא האמין בברית שנכרתה בין גרמניה לברית המועצות, ויעץ למי שיכול להימלט על נפשו. מכיוון שחשש שהרוסים יגרשו אותו למעמקי רוסיה התחמק מהם והחליף לעתים קרובות את מקום מגוריו. בשל כך לא קיבל מן השלטונות את כרטיסי המזון, וכך סבל מרעב קרוב לשנתיים. נפטר בבית החולים היהודי בפינסק בתמוז תש"א, יולי 1941, ימים אחדים אחרי שהגרמנים נכנסו לעיר.
מקורות: תרשיש, רבי ברוך הלוי אפשטיין בעל "תורה תמימה"; זיידמן, אישים, עמ 116-108; אנציקלופדיה של הציונות הדתית, א, עמ 168-166; אלה אזכרה, א, עמ 149-142; פינסק, ספר זכרון ועדות לקהילת פינסק-קארלין, עמ 491-489;
 

רבי ברוך הלוי אפשטיין (ה' בשבט ה'תר"ך, 1860, בוברויסק - ה'תש"ב, 1942, פינסק) היה רב, בנקאי וחוקר, מחבר הספרים תורה תמימה, מקור ברוך ועוד ספרים.

ביוגרפיה
נולד לרבי יחיאל מיכל הלוי מחבר "ערוך השולחן", ולמיכלה, שהייתה אחותו של הנצי"ב, ראש ישיבת וולוז'ין, שהיה לימים גם גיסו (כי לאחר פטירת אשתו הראשונה של הנצי"ב, התחתן עם אחותו של רבי ברוך). בגיל שלוש-עשרה החל ללמוד בישיבת וולוז'ין, שם למד 5 שנים, והיה נחשב אחד מהעילויים. הוסמך לרבנות על ידי דודו - הנצי"ב מוולוז'ין, רבי יוסף דב הלוי סולוביצ'יק (ה"בית הלוי"), רבי חיים יהודה ליב ליטווין רבה של סמורגון, ורבי רפאל שפירא ששימש כר"מ בישיבת וולוז'ין. התחתן עם בתו של רבי אלעזר משה הורביץ, רבה של פינסק, ולאחר מכן, בבית חותנו, למד תורה ומדעי היהדות ואף מדעים כלליים. בהמשך למד באקדמיה למסחר בווינה וחזר לפינסק בה החל לעבוד כמנהל חשבונות ראשי בבנק. ולאחר מכן נתמנה למנהל בנק, והחזיק במשרה זו עד פרוץ מלחמת העולם הראשונה. במקביל למד וחיבר ספרים שונים, המפורסם שבהם הוא "תורה תמימה" - ספר פרשני על התורה. אחר פטירת חמיו נתבקש לשמש רב במקום אך סירב. כמו כן הוצעו לו משרות רבנות בפטרבורג ובמוסקבה, אך הוא סירב לקבלן.

פעל גם באגודת "ציון", למען הפצת הלשון העברית. רושם עצום בעולם, ובייחוד בקרב היהודים, עשתה חלופת המכתבים בינו ובין פרופ' פאבל קוקובצוב מפטרבורג, שהגן על עם ישראל וכבודו מפני משטינים ומעלילים במשפט עלילת הדם של בייליס. כל העיתונות העברית, האידית והרוסית פרסמה מכתבים אלה.

לאחר המהפכה הרוסית נסע הרב אפשטיין לארצות הברית, כדי להדפיס ולהפיץ את ספריו וכתביו, שם שהה בין השנים 1923–1926. לאחר מכן שב לפינסק. נפטר בתקופת השואה בשנת 1942[1], וקברו נמצא בבית העלמין בקרלין.[2]

פעילות ציונית
בשנות השבעים של המאה התשע עשרה, כשהתפרסמה האפשרות לקניית א"י מידי הסולטאן הטורקי, התנגד הרב אפשטיין נמרצות לרעיון זה בטענה שעדיין לא הגיעה עת הגאולה. רק בשנים מאוחרות יותר התקרב לרעיון יישוב ארץ ישראל, תרם לקרנות הלאומיות, ועם ייסוד תנועת "המזרחי" הצטרף לשורותיה. תשומת לב מיוחדת גילה לבעיותיה של תנועת "הפועל המזרחי", אשר בה ראה את התנועה הדתית שעסקה בחיי הגשמה בארץ ישראל. משום כך הרבה לקרב את שלוחי "הפועל המזרחי" שנזדמנו לפינסק. התעניין גם בארגון "החלוץ המזרחי" בעירו, קרא את ביטאון התנועה "נתיבה" ושאר החוברות שפרסמה בנושא ארץ ישראל. עמד בקשר הדוק עם בן אחותו, הרב מאיר בר-אילן. ועם זאת - מעולם לא מימש לא את מצוות יישוב ארץ ישראל ולא את הרעיון הציוני.

משפחתו
בתו צילה היתה נשואה לנחום בקשטנסקי מניו יורק (בניהם, אהרן ויעקב בקסט, התגוררו אף הם בניו יורק וכיהנו כפרופסורים). בנו אלעזר משה התגורר בלנינגרד (=סנט פטרבורג). שני ילדיו האחרים, פייגל ומאיר, נפטרו בצעירותם.

פעילות ציונית
בשנות השבעים של המאה התשע עשרה, כשהתפרסמה האפשרות לקניית א"י מידי הסולטאן הטורקי, התנגד הרב אפשטיין נמרצות לרעיון זה בטענה שעדיין לא הגיעה עת הגאולה. רק בשנים מאוחרות יותר התקרב לרעיון יישוב ארץ ישראל, תרם לקרנות הלאומיות, ועם ייסוד תנועת "המזרחי" הצטרף לשורותיה. תשומת לב מיוחדת גילה לבעיותיה של תנועת "הפועל המזרחי", אשר בה ראה את התנועה הדתית שעסקה בחיי הגשמה בארץ ישראל. משום כך הרבה לקרב את שלוחי "הפועל המזרחי" שנזדמנו לפינסק. התעניין גם בארגון "החלוץ המזרחי" בעירו, קרא את ביטאון התנועה "נתיבה" ושאר החוברות שפרסמה בנושא ארץ ישראל. עמד בקשר הדוק עם בן אחותו, הרב מאיר בר-אילן. ועם זאת - מעולם לא מימש לא את מצוות יישוב ארץ ישראל ולא את הרעיון הציוני.

משפחתו
בתו צילה היתה נשואה לנחום בקשטנסקי מניו יורק (בניהם, אהרן ויעקב בקסט, התגוררו אף הם בניו יורק וכיהנו כפרופסורים). בנו אלעזר משה התגורר בלנינגרד (=סנט פטרבורג). שני ילדיו האחרים, פייגל ומאיר, נפטרו בצעירותם.
 
הרב ברוך הלוי אפשטיין (תר"ך, 1860, בוברויסק שברוסיה הלבנה – תש"א, 1941, פינסק) נולד לרב יחיאל מיכל אפשטיין, בעל "ערוך השלחן", ולרבנית מיכל'ה אחותו של הנצי"ב מוולז'ין.

בגיל שלוש-עשרה החל ללמוד בישיבת וולוז'ין, ולמד שם חמש שנים, ונודע כעילוי מוולוז'ין. הוסמך לרבנות על ידי דודו הנצי"ב, ע"י הגרי"ד סולוביצ'יק וע"י רבנים נוספים.

לאחר חתונתנו, למד בבית חותנו, הרב אליעזר משה הלוי הורביץ רבה של פינסק, תורה ומדעים כללים. בהמשך למד באקדמיה למסחר ונתמנה למנהל בנק. לאחר פטירת חותנו סירב ר' ברוך למלא את מקומו, וכן סירב להצעות לשמש ברבנות פטרבורג ומוסקבה. אך הוא סירב והעדיף להמשיך בעבודתו בנק בפינסק.

בתרפ"ג-תרפ"ו, 1923-1926, שהה בארצות הברית כדי להכיר את החיים היהודיים שם, וכדי לאסוף כספים להוצאת ספרו הגדול "מקור ברוך". הוא התמנה שם למנהל קרן "עזרת תורה", והתפטר ממשרתו בשנת 1925.

הרב ברוך הלוי הצטרף לשורות "המזרחי" עם היווסדה. הוא פעל לחיזוק ההתיישבות בארץ ישראל. . כשפרצה מלחמת העולם השניה והאזור הזה נכבש בידי הרוסים, עזר לפליטים שבאו לפינסק מן האזורים שנכבשו בידי הגרמנים. הוא לא האמין בברית שנכרתה בין גרמניה לברית המועצות, ויעץ למי שיכול להימלט על נפשו. מכיוון שחשש שהרוסים יגרשו אותו למעמקי רוסיה התחמק מהם והחליף לעתים קרובות את מקום מגוריו. בשל כך לא קיבל מן השלטונות את כרטיסי המזון, וכך סבל מרעב קרוב לשנתיים. לאחר שהגרמנים כבשו את העיר ולפני הקמת הגטו שם, נפטר הרב בפינסק-קרלין בחורף תש"ב (1941) ושם נקבר.

במקביל לעבודתו, חיבר מספר ספרי ובהם את ספר "תורה תמימה" בה הוא עושה שימוש במקורות חז"ל בחריפות ובמקוריות רבה. במהלך השנים זכה החיבור לפופולאריות עצומה אך גם לביקורות חריפות.
 
רבי יעקב חיים סופר שליט'א מביא בספריו
שהתורה תמימה מקשה קושיא ,כאילו היא שלו ,והאמת שלקחה מהמהרש'א,
והביא תירוץ כאילו זה שלו והיא מהרש'ש וכן הלאה.

נא לציין מקורות

מהיכי תיתי

מהיכי תיתי


אולי אם תביא דוגמאות נוכל להבין ולדון.
 

קבצים מצורפים

"תוספת ברכה"- חידושים על הש"ס.
ספר זה לא מצאתי.
 
חזור
חלק עליון