תכלית האדם בעולמו - דגש על לימוד הגמרא בעולם הישבות

[ללמוד וללמד]

האם קיום מצוות ולימוד תורה אלו הן התכליות העיקריות, או אמצעים להשגת תכלית נעלה יותר?
ומדוע שמים דגש על לימוד הגמרא בעולם הישבות, אם לכאורה תכלית האדם היא לעבוד את הקב"ה....

 

[דבר היושר]

ישנם כמה עניינים בזה והדברים ארוכים עד בלי די.
א. קיום מצוות הבורא, כמו שאמר שלמה המלך, בקהלת (יב יג) כי תכלית האדם היא יראת הי"ת ושמירת מצוותיו, כלומר, חיי משמעות מושגים באמצעות דבקות במילוי מצוות הי"ת.
ב. השגת האלוקות, הרמב"ם [בשמונה פרקים פ"ה) סבר כי תכלית האדם היא להשיג את האל כפי יכולת האדם להשיגו.
ג. הידמות לקונו, תכלית האדם היא להידמות לקונו במידותיו ובמעשיו וכבר טענתי כן בכמה מקומות בפורום.
ד. התענגות על ה', הרמח"ל, במסיל"י (פ"א) הסביר כי מטרת בריאת האדם היא להתענג על ה' וליהנות מזיו שכינתו.
ה. בחירה בטוב, הרמח"ל, במאמר העיקרים, כותב כי עיקר הבריאה הוא שהבורא רצה לברוא אדם שיתדבק בו וייהנה מטובו האמיתי, באמצעות בחירה בטוב והימנעות מרע.
ענין הלימוד תורה גם כן ציין הרמח"ל (ח"ד פ"ד) שזה ענין הכרחי מחמת שבאמצעותו ניתן להגיע למידות טובות.

 

[בדן]

ומדוע שמים דגש על לימוד הגמרא בעולם הישבות, אם לכאורה תכלית האדם היא לעבוד את הקב"ה....

לא הבנתי את השאלה,
הם ה--אמצעי לזה,
אין אמצעי חזק יותר
אז משקיעים באמצעי הכי חזק.
[אם השאלה היתה למה לא משקיעים מספיק גם בחידוד העניין שזה רק אמצעי להדבק בה', התשובה היתה שלזה נועד סדר מוסר, אבל כמו שהשאלה מוצגת עכשיו זה לא מובן.]

 

[ללמוד וללמד]

לא הבנתי את השאלה,
הם ה--אמצעי לזה,
אין אמצעי חזק יותר
אז משקיעים באמצעי הכי חזק.
[אם השאלה היתה למה לא משקיעים מספיק גם בחידוד העניין שזה רק אמצעי להדבק בה', התשובה היתה שלזה נועד סדר מוסר, אבל כמו שהשאלה מוצגת עכשיו זה לא מובן.]

צודק, התכוונתי לשאול למה רוב היום אנו מתעסקים בגמ', ולא איך לעבוד את הקב"ה בין במוסר ובין בהלכות שצריך לדעת איך להתנהג - איך הקב"ה מצפה ממך.

 

[ללמוד וללמד]

ענין הלימוד תורה גם כן ציין הרמח"ל (ח"ד פ"ד) שזה ענין הכרחי מחמת שבאמצעותו ניתן להגיע למידות טובות.

דבר"י הרמח"ל טעונים ביאור מדוע ע"י הגמ' נגיע יותר מלימוד מוסר למידות טובות אם זה התכלית.

 

[ללמוד וללמד]

ישנם כמה עניינים בזה והדברים ארוכים עד בלי די.
א. קיום מצוות הבורא, כמו שאמר שלמה המלך, בקהלת (יב יג) כי תכלית האדם היא יראת הי"ת ושמירת מצוותיו, כלומר, חיי משמעות מושגים באמצעות דבקות במילוי מצוות הי"ת.
ב. השגת האלוקות, הרמב"ם [בשמונה פרקים פ"ה) סבר כי תכלית האדם היא להשיג את האל כפי יכולת האדם להשיגו.
ג. הידמות לקונו, תכלית האדם היא להידמות לקונו במידותיו ובמעשיו וכבר טענתי כן בכמה מקומות בפורום.
ד. התענגות על ה', הרמח"ל, במסיל"י (פ"א) הסביר כי מטרת בריאת האדם היא להתענג על ה' וליהנות מזיו שכינתו.
ה. בחירה בטוב, הרמח"ל, במאמר העיקרים, כותב כי עיקר הבריאה הוא שהבורא רצה לברוא אדם שיתדבק בו וייהנה מטובו האמיתי, באמצעות בחירה בטוב והימנעות מרע.

אדרבה כבודו הביא דברים נפלאים הסותרים את המהלך של לימוד הגמ' בעיקר

 

[חזיא לרדיא]

מדוע שמים דגש על לימוד הגמרא בעולם הישבות

עולם הישיבות כלל אינו הנושא, משום שכידוע מרן הרב שך זצ"ל כבר אמר שעולם הישיבות נועד אך ורק בשביל לדעת ללמוד, ולכן בעולם הישיבות כלל לא לומדים דברים אחרים.

 

[ללמוד וללמד]

עולם הישיבות כלל אינו הנושא, משום שכידוע מרן הרב שך זצ"ל כבר אמר שעולם הישיבות נועד אך ורק בשביל לדעת ללמוד, ולכן בעולם הישיבות כלל לא לומדים דברים אחרים.

הא גופא מה שאני שואל למה לא לומדים כלל דברים אחרים? ורק לומדים איך ללמוד כל היום? ולא לומדים איך לעבוד את הקב"ה....

 

[מנורה בדרום]

צודק, התכוונתי לשאול למה רוב היום אנו מתעסקים בגמ', ולא איך לעבוד את הקב"ה בין במוסר ובין בהלכות שצריך לדעת איך להתנהג - איך הקב"ה מצפה ממך.

בעולם הישיבות שאני נמצא בו באמת יש זמן להתעסק בעבודת ה',
אולי לא רוב היום אלא רק טיפה ממש אבל עוסקים, ויותר ממה שעוסקים לא נראה לי ששייך.
בזמן תקומת המוסר באמת עסקו בזה זמן רב, אבל היום זה לא כל כך אפשרי, גם ככה סדר מוסר נראה כמו שהוא נראה.

 

[ללמוד וללמד]

בעולם הישיבות שאני נמצא בו באמת יש זמן להתעסק בעבודת ה',
אולי לא רוב היום אלא רק טיפה ממש אבל עוסקים, ויותר ממה שעוסקים לא נראה לי ששייך.
בזמן תקומת המוסר באמת עסקו בזה זמן רב, אבל היום זה לא כל כך אפשרי, גם ככה סדר מוסר נראה כמו שהוא נראה.

אני מתכון גם ללימוד הלכה שלא משקיעים בו, ועל אלה בכלל שמשקיעים רק בלומדס' ופחות בבקיאות

 

[עוזי ומגני]

דבר"י הרמח"ל טעונים ביאור מדוע ע"י הגמ' נגיע יותר מלימוד מוסר למידות טובות אם זה התכלית.

דברי הרחמ"ל בדרך ד' שהדרך היותר טובה להדבק בקב"ה הוא בלימוד התורה וככל שמעמקים יותר בלימוד התורה כך גודלת מידת ההדבקות בד'

דרך ה' לרמחל
ב. בכלל ההשפעות הנשפעות ממנו ית' לצורך בריותיו יש השפעה אחת עליונה מכל ההשפעות, שענינה הוא היותר יקר ומעולה שבכל מה שאפשר שימצא בנמצאים, והיינו שהוא תכלית מה שאפשר שימצא בנמצאות מעין המציאות האמיתי שלו ית', ויקר ומעלה מעין אמתת מעלתו ית', והוא הוא מה שמחלק האדון ית"ש מכבודו ויקרו אל ברואיו. ואמנם קשר הבורא ית' את השפעתו זאת בענין נברא ממנו ית' לתכלית זה, והוא התורה. וענין זה משתלם בשתי בחינות, בהגיון ובהשכלה,
ג. והנה זה פשוט שכל מה שתתעלה ההשכלה, תגדל יותר מדריגת ההשפעה שתמשך על ידה. ולא ישוה מי שישכיל לשון המקראות לבד, עם מי שישכיל כונתם, ולא מי שישכיל הכונה השטחיית שבהם עם מי שיעמיק בה יותר, ולא מי שהעמיק בה קצת עם מי שיעמיק בה הרבה. אמנם היה מחסדו ית', שבכל חלק מן ההשכלה תמשך מדריגה מן ההשפעה, עד שכל מי שהשכיל בה ירויח מן ההשפעה הגדולה הזאת מה שנקשר בהשכלה ההיא. ומי שלא הגיע לשום השכלה אלא להגיון לבד, כבר יהיה אמצעי לו לשיחולק גם לו קצת מן ההשפעה הזאת, ונמצא רובן של ישראל זוכים לה, מי מעט ומי יותר: