במדרש רבה (ויקרא א, טו) אמרו "כל תלמיד חכם שאין בו דעת נבילה טובה הימנו". וצריך להבין מאמר חז"ל.
ושמעתי ביאור נפלא ואשמח לשתף את התלמידי חכמים, הנה הביא הרא"ש בברכות (פ"ו) בשם הרבינו יונה דחתיכת נבילה שנפלה לתוך הדבש, אין הדבש נאסר, דאע"פ שיש שם מהאיסור מ"מ הוא נהפך להיות לחלק מהדבש - דכך דרכו של דבש שהופך כל דבר שנמצא בתוכו (אחר ג' ימים) לדבש.
והנה על התורה הקד' אמר דוד ע"ה "מתוקה מדבש ונופת צופים", הרי שמתיקות התורה היא יותר מהדבש .
ומעתה י"ל דכוונת חז"ל דהתלמיד חכם שאין בו דעת כלומר שאין בו את השפעת התורה שהיא מתוקה מדבש. הרי הנבילה טובה הימנו, משום שהיא לכה"פ נהיית כחלק מהדבש, ואילו הוא לא הושפע כלום מדבר שמתוק יותר מדבש.
ושמעתי ביאור נפלא ואשמח לשתף את התלמידי חכמים, הנה הביא הרא"ש בברכות (פ"ו) בשם הרבינו יונה דחתיכת נבילה שנפלה לתוך הדבש, אין הדבש נאסר, דאע"פ שיש שם מהאיסור מ"מ הוא נהפך להיות לחלק מהדבש - דכך דרכו של דבש שהופך כל דבר שנמצא בתוכו (אחר ג' ימים) לדבש.
והנה על התורה הקד' אמר דוד ע"ה "מתוקה מדבש ונופת צופים", הרי שמתיקות התורה היא יותר מהדבש .
ומעתה י"ל דכוונת חז"ל דהתלמיד חכם שאין בו דעת כלומר שאין בו את השפעת התורה שהיא מתוקה מדבש. הרי הנבילה טובה הימנו, משום שהיא לכה"פ נהיית כחלק מהדבש, ואילו הוא לא הושפע כלום מדבר שמתוק יותר מדבש.
