תניא בעניין צדיק גמור (1 צופה)

[נחמן ל.]

כמבואר בתניא שצדיק גמור - צדיק ניצח לגמרי את היצה"ר, צדיק שאינו גמור - צדיק שעדיין לא ניצח את היצה"ר לגמרי, אבל הרע שבו כפוף לטוב,
לכאורה קשה, כי ידוע שדוד המלך חיסל לגמרי את היצה"ר בתענית, ואברהם אבינו הפך את היצה"ר לטוב, ואומרים שאברהם אבינו בעניין הזה היה יותר טוב מדוד המלך, כאילו שלהפוך את היצה"ר לטוב, זה יותר טוב מלחסל אותו לגמרי,
אז מה העניין בתניא - שצדיק שאינו גמור הוא כמו אברהם אבינו שלא חיסל את היצה"ר לגמרי, וצדיק גמור הוא כמו דוד המלך שחיסל אותו לגמרי? שלכאורה אמור להיות הפוך כפי שהסברנו?

 

[בקלם]

בפשטות כוונת דבריו הק' להעמיד שצדיק שאינו גמור הוא אותו שהיצה"ר נשאר במצב של רע אך משועבד לטוב, בשונה מאברהם אשר הפך את היצה"ר לטוב, דהיינו התיקון השלם של שיעבוד כל ההויה כולל מציאות ההעדר לטוב,