מקובל לאפיין את תנועת החסידות בהשמת דגש על עצם החיבור והכוונה. ובשונה מהמתנגדים שרואים בעצם המעשה את הציר עליו הכל נסוב.
לאחרונה קראתי התייחסות מעניינת מפי גדולי החסידות, שבעיני מגדירה מחדש את הדברים.
לדוגמא מה שסיפר רבי וואלף סטיקובער מתלמידיו הקורבים של הרבי מקוצק בספרו זר זהב פרשת יתרו, אודות הדיבור הראשון ששמע ממנו. דיבור שהבעיר את לבבו ברשפי שלהבת קודש לעבודת השי"ת.
היה זה באחד מלילי שבתות. כידוע, לאחר קידוש היה הרבי מקוצק במצב של התפשטות הגשמיות ממש, ואו אז אחר ברכת המוציא, אמר כדברים האלה:
"יש בעולם הרבה חכמים שכליים המלאכים במושכלות אלוקיים... אולם כמה הם יכולים להשיג? כפי השגת שכלם! והרי השכל הוא מצומצם ויש לו גבול! אבל ליהודי יש מעלה שאין לשאר חכמי העולם: יש לו את מעשה המצוות! באמצעות מעשה פשוט של מצווה, ע"י כלי העשיה, ניתן להשיג מדריגה הרבה יותר גבוהה מכפי שהשכל יכול להשיג, כי מעשה הוא בחינת מלכות בחינת אמונה, והאמונה היא עד אין סוף!".
רעיון דומה רואים בדברי בעל התניא חלק א' פ"ד ופרק ט"ז שכשהאדם לומד תורה או נוטל לולב ידו לקיים המצוה - הרי הוא מתחבר אל המלך, וכלשונו "מחובק המלך בבגדיו", שהרי הקב"ה מלובש בתורה ובמצוה זו! ואף שאין השכל מקושר לזה, מ"מ כיון שנוטל לולב כי כן ציווה ה', ותוקע בשופר כי רחמנא אמר תקעו, הרי השגה זו הינה הרבה יותר מכל ההשגות השכליות שבעולם.
לאחרונה קראתי התייחסות מעניינת מפי גדולי החסידות, שבעיני מגדירה מחדש את הדברים.
לדוגמא מה שסיפר רבי וואלף סטיקובער מתלמידיו הקורבים של הרבי מקוצק בספרו זר זהב פרשת יתרו, אודות הדיבור הראשון ששמע ממנו. דיבור שהבעיר את לבבו ברשפי שלהבת קודש לעבודת השי"ת.
היה זה באחד מלילי שבתות. כידוע, לאחר קידוש היה הרבי מקוצק במצב של התפשטות הגשמיות ממש, ואו אז אחר ברכת המוציא, אמר כדברים האלה:
"יש בעולם הרבה חכמים שכליים המלאכים במושכלות אלוקיים... אולם כמה הם יכולים להשיג? כפי השגת שכלם! והרי השכל הוא מצומצם ויש לו גבול! אבל ליהודי יש מעלה שאין לשאר חכמי העולם: יש לו את מעשה המצוות! באמצעות מעשה פשוט של מצווה, ע"י כלי העשיה, ניתן להשיג מדריגה הרבה יותר גבוהה מכפי שהשכל יכול להשיג, כי מעשה הוא בחינת מלכות בחינת אמונה, והאמונה היא עד אין סוף!".
רעיון דומה רואים בדברי בעל התניא חלק א' פ"ד ופרק ט"ז שכשהאדם לומד תורה או נוטל לולב ידו לקיים המצוה - הרי הוא מתחבר אל המלך, וכלשונו "מחובק המלך בבגדיו", שהרי הקב"ה מלובש בתורה ובמצוה זו! ואף שאין השכל מקושר לזה, מ"מ כיון שנוטל לולב כי כן ציווה ה', ותוקע בשופר כי רחמנא אמר תקעו, הרי השגה זו הינה הרבה יותר מכל ההשגות השכליות שבעולם.
