כר"מ בכיתה ט' מכינה לישיב"ק התחבטתי הרבה בשאלה כיצד לנהוג ובאיזה רמה להיות מעורב בהרשמות בהתלבטויות ולפעמים בתסכולים וההכזבות, לעמוד מן הצד זה לא אופציה אבל בין לצאת מהענין לחלוטין ובין להתאבד ע"ז בשיחות טלפון אין סופיות יש אמצע והאמצע הזה מספיק גדול כדי להכיל את ההתחבטות שלי האם לייעץ להדריך או אף לדחוף ולשכנע. אשמח לשמוע מזווית של הורים, בחורים לשעבר, או קולגות בתחום איך הם מסתכלים על הנושא, אני מודע לזה שיש כאלה שדווקא אוהבים לעסוק בהרשמות חשבונות טלפונים וכו'...
