בבא קמא תרי גווני אדם, מדוע לא תלתא גווני שור? - דף ד' ע"ב. (4 צופים)

[נחמן ל.]

במסכת ב"ק דף ד' ע"ב: אחרי שהמשנה הביאה לנו ארבעה אבות נזיקין, מגיע רבי אושעיא ומוסיף עוד אבות: והם: נזק, צער, ריפוי, שבת, ובושת, ש"ח, והשואל, נושא שכר, והשוכר, וארבעה דמתניתין, שהם: שור, בור, מבעה, והבער, הגמ' שואלת מדוע רבי אושעיא שנה שוב נזקי אדם לפי רב? הגמ' עונה יש תרי גווני אדם, איכא אדם דאזיק אדם, ואיכא אדם דאזיק שור, ה"אדם" של המשנה מדובר על אדם שהזיק שור, ו"האדם" של רבי אושעיא מדובר על נזקי אדם באדם, התוס' על המקום ד"ה: תרי גווני אדם שואל א"כ מדוע לא חילקנו ג"כ בשור? בין קרן, שן, ורגל? עונה המהר"ם שאם היינו מחלקים גם בשור, היינו צריכים לשנות ההפך לגמרי את המשנה, ולכן לא חילקנו,
וי"ל עוד שלמה חילקנו רק באדם ולא חילקנו גם בשור, כי יש הבדל בין אדם לשור, אצל נזקי - אדם הנזק הוא בייחס לניזק, אם הניזק התבייש - ישלם בושת, אם הניזק נשרט בפנים, קיבל מכה בגב, וכו' כל הנזק מתייחס לניזק, בשונה משור שאצלו לא משנה בכלל הניזק, שהרי שור משלם רק נזק, ופטור מכופר וד' תשלומים, ומכיוון שכך כששור מזיק אין שום ערך לניזק, ותמיד משלם נזק שלם (לפי המשנה שמדובר גם בקרן מועדת) ולכן דווקא אצל אדם חילקנו בין אדם שהזיק אדם, לבין אדם שהזיק שור, כי כפי שביארנו יש הבדל בין סוגי הנזק שהמזיק הזיק את הניזק (וכל זה רק באדם) ולא חילקו בין קרן, שן, ורגל, אצל שור - כי אצל השור אין שום ערך לניזק וכולם שווים ולכן לא חילקנו,
אבל עדיין קשה מדוע חילקנו דווקא באדם, שהרי גם בשור עצמו יש הבדל אם הזיק בקרן, או בשן ורגל, (לפי המשנה שכול המזיקים הם מועדים - הכוונה לעצם הנזק) שקרן חייבת ברה"ר (וכוונתו להזיק) ושן ורגל פטורים ברה"ר, (יש הנאה להזיקו\הזיקה דרך הילוכה) - יוצא שכן יש חילוק גם בדיני השור עצמו בין סוגי ההיזק, ומשום כך מדוע לא חילקנו גם בשור? (או רק בשור)? שהרי גם אם לא היינו מחלקים באדם ורבי אושעיא לא היה שונה את היזק אדם באדם, עדיין היינו יודעים שהוא חייב, וכ"ש לשלם ממיטב, שהרי בדף ה' ע"א עשינו ק"ו ללמד שכל האבות משלמים ממיטב, נלמד מהמילם "תחת" "נתינה" "ישלם" כסף", ולכן גם אם לא היינו מחלקים בכלל באדם כן היינו יודעים עדיין שהוא חייב, ומשלם ממיטב! ומשום הכי צ"ע מדוע חילקנו דווקא באדם ולא בשור?