• אנא הקדישו כמה רגעים לתפילה ולאמירת תהילים לרפואת אחד מחו"ר הפורום, הרב שלמה ברוך בן רבקה, לרפואה שלמה בתוך שאר חולי ישראל.
    קריאת תהילים  |  כל פרק תהילים, כל תפילה וכל חיזוק - לזכותו ולרפואתו
אל תכניס לדברי הראשונים כמלאכים את סברתך ועוד לומר שנראה ”שלכך כיוונו” זה ממש נורא צריך להיות זהיר בלשון
אם יש לך טענה ענינית אשמח מאוד לשמוע, ולגופו של ענין מה אעשה ואת כל התורה כולה אנו מבינים לפי הבנתנו, ומה אעשה וברש"י שם כתוב כי הטעם מצד עצמו יש בו 'דברי אלוקים חיים' גם אם אינו נכון כלל ביחס למציאות ביחס אליו הדבר נאמר. ומבואר כי עצם הטעם יש בו דברי אלוקים חיים.
אם יש לך פירוש אחר בדברי רש"י נשמח שתזכה אותנו.
 
אם יש לך טענה ענינית אשמח מאוד לשמוע, ולגופו של ענין מה אעשה ואת כל התורה כולה אנו מבינים לפי הבנתנו, ומה אעשה וברש"י שם כתוב כי הטעם מצד עצמו יש בו 'דברי אלוקים חיים' גם אם אינו נכון כלל ביחס למציאות ביחס אליו הדבר נאמר. ומבואר כי עצם הטעם יש בו דברי אלוקים חיים.
אם יש לך פירוש אחר בדברי רש"י נשמח שתזכה אותנו.
דבר ראשון הטענה היתה עניינית לגבי ‘צורת‘ הדברים
דבר שני בסברת שני תלמידי חכמים על משהו מסוים אז אפשר אולי לטעון אלו ואלו דברי אלוקים חיים זה דבר אחד וגם על זה יש לחשוב כי העניין של מחלוקות בפסיקה זה שונה מטעמים וסברות או פירושים שונים על דברי הגמרא או בתנ”ך
אבל בהבנת תוס‘ בוודאי שאחד טועה כמו שכתוב בדברי רש”י במפורש
אגב היום בוודאי אין לנו מישהו שעומד בקריטריונים של סנהדרין
 
מאיפה ברור לך כל כך שיש דור שבו הפסיקו להיות דברי התלמידי חכמים דברי אלוהים חיים???
ברור כשמש בצהרים שיש בכל עת ובכל שעה תלמידים ותיקים שאינם נסתרים לאלפים ולרבבות מעמך בית ישראל שמפרשים ומחדשים באחד מע' פנים שיש לתורה או מ"ט ולמה נגרע בדור זה אף כי לא כולם חכמים כולם נבונים אפס כי לא יהיה בך תלמיד וותיק?
ע‘ פנים זה שונה מאלו ואלו ואכמ”ל
 
דבר ראשון הטענה היתה עניינית לגבי ‘צורת‘ הדברים
שומע
דבר שני בסברת שני תלמידי חכמים על משהו מסוים אז אפשר אולי לטעון אלו ואלו דברי אלוקים חיים זה דבר אחד וגם על זה יש לחשוב כי העניין של מחלוקות בפסיקה זה שונה מטעמים וסברות או פירושים שונים על דברי הגמרא או בתנ”ך
אבל בהבנת תוס‘ בוודאי שאחד טועה כמו שכתוב בדברי רש”י במפורש
אתה צודק ביחס לעצם הצדק מה כוונת התוס', אבל בעצם הסברא שבעצם משליכה על כלל הבנת הסוגיא ודאי ששייך בזה דברי אלוקים חיים, בלי קשר לדברי התוס' [בכל אופן זה לא קשור לדבריי כלל, ואין טעם להאריך בזה].
אגב היום בוודאי אין לנו מישהו שעומד בקריטריונים של סנהדרין
הסנהדרין היו רק דוגמא כמובן לרעיון שיש חילוקי סברות מובנים בתורה, אבל פשוט אצלי שזה לא מוכרח דווקא לסנהדרין אלא תלוי ב'תלמיד ותיק'.
 
ע‘ פנים זה שונה מאלו ואלו ואכמ”ל
ומ"ט פנים?
אגב לדעתי זה לא בסדר מה שאתה עושה אתה רוצה להתקיף להקשות לפרוך לצשטל או לצווי דינים? בכבוד! אבל נא לפרט להסביר לבאר ולא לסתום בכמה מילים כאילו יש לך בעלות על התורה.
 
ומ"ט פנים?
אגב לדעתי זה לא בסדר מה שאתה עושה אתה רוצה להתקיף להקשות לפרוך לצשטל או לצווי דינים? בכבוד! אבל נא לפרט להסביר לבאר ולא לסתום בכמה מילים כאילו יש לך בעלות על התורה.
אני פשוט אומר עיין בדברי רבותינו ותראה שע‘ פנים זה לא קשור לאלו ואלו
כי אם כך היו אומרים ע‘ פנים
ע‘ פנים זה דרכים כמו שיש מה דרש ופשט וכמה סוגי דרש וכמה סוגי פשט ורמזים וסודות
אבל אלו ואלו זה כשהם נחלקים באותו הדבר ממש באותו הפשט כך חושבני
וסליחה על הצורה
 
אני פשוט אומר עיין בדברי רבותינו ותראה שע‘ פנים זה לא קשור לאלו ואלו
אשמח שתפנה אותי למקום המדויק בדברי רבותינו?
כי אם כך היו אומרים ע‘ פנים
?
ע‘ פנים זה דרכים כמו שיש מה דרש ופשט וכמה סוגי דרש וכמה סוגי פשט ורמזים וסודות
אבל אלו ואלו זה כשהם נחלקים באותו הדבר ממש באותו הפשט כך חושבני
אני הבנתי שע' פנים זה כמו מ"ט פנים ונתקשיתי במניין החלוק ולפי דבריך זה מיושב אך חילוקך אינו ברור שכן לשון פנים נאמר גם לגבי מ"ט.
אמחל אם יהיה קבלה לעתיד :)
 
אשמח שתפנה אותי למקום המדויק בדברי רבותינו?

?

אני הבנתי שע' פנים זה כמו מ"ט פנים ונתקשיתי במניין החלוק ולפי דבריך זה מיושב אך חילוקך אינו ברור שכן לשון פנים נאמר גם לגבי מ"ט.

אמחל אם יהיה קבלה לעתיד :)
נכון, אבל שם כתוב אם אני לא טועה לטומאה וטהרה לכל אחד מ”ט והם הם אלו ואלו שבוודאי שפנים זה צדדים אבל במקרה של אלו ואלו שזה בעצם המ‘ט שנתגלו למשה זה בוודאי צדדים לכאן וטעמים לכאן אבל ע‘ פנים ”לתורה” זה בכלל ולא על ”אותו הדבר”
ממילא לא הרי ‘פנים‘ של ע‘ כ‘פנים‘ של מ”ט
 
עד איזה דור אנחנו מתייחסים למחלוקות שהם בגדר אלו ואלו דברים אלוקים חיים,
וממתי אנחנו אומרים שבוודאי אחד טועה או שכל הנחלקים טועים?
הביטוי 'אלו ואלו דברי אלוהים חיים' לא נאמר בכל הש"ס רק במחלוקת רבים שהוא בית הלל ובית שמאי. ומצינו רק פעם אחת במחלוקת יחידים בגיטין ו' ע"ב, אך הוא בתחום האגדה. לפי זה מבואר שבמחלוקת יחידים בתחום ההלכה לא שייך אלו ואלו, ומחויב שכאשר האחד צודק השני טועה. והראיה לכך שבמקום שאין הכרעה מסיימים בתיקו.

וידוע בהגיון שיש משפטים מתנגדים אמיתיים. כמו 'השולחן שחור', 'השולחן איננו שחור'. בהיות שהנשואים סותרים מחויב שרק אחד מהם יהיה מקושר לנושא [חוק שלילת הגבול האמצעי], לכן לא יתכן שיהיו שניהם אמת כי נשוא האחד סותר את הנשוא השני, ולא יתכן שיהיו שניהם שקר כי שלילת האחד מחייבת את השני. ואולם יש משפטים מתנגדים לא אמיתיים. כמו 'האדם נצחי', 'האדם איננו נצחי'. האדם נצחי מצד הנפש, ולא נצחי מצד הגוף. יען שהנשואים רק נראים סותרים ובאמת אינם סותרים.

כן הוא מחלוקת בית הלל ובית שמאי ובמחלוקת היחידים בגיטין הנ"ל הם מהסוג של מתנגדים לא אמיתיים, וזה עניין אלו ואלו דברי אלוהים חיים. אך מחלוקת יחידים בתחום ההלכה הם מן המתנגדים האמיתיים שדברי האחד קמים בנפילת דברי זולתו לכן לא נאמר אצלם בשום מקום אלו ואלו, ובהיות שהדבר מיוסד על ההיגיון זה נכון לכל הדורות לרבות התנאים.
 
נערך לאחרונה:
הביטוי 'אלו ואלו דברי אלוהים חיים' לא נאמר בכל הש"ס רק במחלוקת רבים שהוא בית הלל ובית שמאי. ומצינו רק פעם אחת במחלוקת יחידים בגיטין ו' ע"ב, אך הוא בתחום האגדה. לפי זה מבואר שבמחלוקת יחידים בתחום ההלכה לא שייך אלו ואלו, ומחויב שכאשר האחד צודק השני טועה. והראיה לכך שבמקום שאין הכרעה מסיימים בתיקו.

וידוע בהגיון שיש משפטים מתנגדים אמיתיים. כמו 'השולחן שחור', 'השולחן איננו שחור'. בהיות שהנשואים סותרים מחויב שרק אחד מהם יהיה מקושר לנושא [חוק שלילת הגבול האמצעי], לכן לא יתכן שיהיו שניהם אמת כי נשוא האחד סותר את הנשוא השני, ולא יתכן שיהיו שניהם שקר כי שלילת האחד מחייבת את השני. ואולם יש משפטים מתנגדים לא אמיתיים. כמו 'האדם נצחי', 'האדם איננו נצחי'. האדם נצחי מצד הנפש, ולא נצחי מצד הגוף. יען שהנשואים רק נראים סותרים ובאמת אינם סותרים.

כן הוא מחלוקת בית הלל ובית שמאי ובמחלוקת היחידים בגיטין הנ"ל אשר עליהם נאמר אלו ואלו דברי אלוהים חיים כי הם מהסוג הזה של מתנגדים לא אמיתיים. אך מחלוקת יחידים בתחום ההלכה הוא מן המתנגדים האמיתיים שדברי האחד קמים בנפילת דברי זולתו, ובהיות שהדבר מיוסד על ההיגיון זה נכון לכל הדורות לרבות התנאים.
אדוני הפרופסור דבריך טעות הם! כל מה שתלמיד וותיק עתיד לחדש נאמר למשה בסיני והוא אומנם אמר דבר אחד [כנראה] אך לו עצמו נאמר מפי הגבורה שתי צדדים כגון סדר התפילין אפשרות אחת כרש"י ואפשרות אחת כר"ת ומשה הוא זה שהחליט על דעת עצמו את איזה להעביר הלאה, יתכן ומה שאמרתי נשמע זר ואולי זר מאוד אבל כך כתוב מפורש בתלמוד ירושלמי מסכת סנהדרין פרק ד הלכה ב
א"ר ינאי אילו ניתנה התורה חתוכה לא היתה לרגל עמידה. [דף כא עמוד ב] מה טעם וידבר ה' אל משה אמר לפניו רבונו של עולם הודיעני היאך היא ההלכה אמר לו אחרי רבים להטות רבו המזכין זכו רבו המחייבין חייבו כדי שתהא התורה נדרשת מ"ט פנים טמא ומ"ט פנים טהור מיניין ודגל"ו. וכן הוא אומר אמרות ה' אמרות טהורות כסף צרוף בעליל לארץ מזוקק שבעתים ואומר מישרים אהבוך:
 
אדוני הפרופסור דבריך טעות הם! כל מה שתלמיד וותיק עתיד לחדש נאמר למשה בסיני והוא אומנם אמר דבר אחד [כנראה] אך לו עצמו נאמר מפי הגבורה שתי צדדים כגון סדר התפילין אפשרות אחת כרש"י ואפשרות אחת כר"ת ומשה הוא זה שהחליט על דעת עצמו את איזה להעביר הלאה, יתכן ומה שאמרתי נשמע זר ואולי זר מאוד אבל כך כתוב מפורש בתלמוד ירושלמי מסכת סנהדרין פרק ד הלכה ב
א"ר ינאי אילו ניתנה התורה חתוכה לא היתה לרגל עמידה. [דף כא עמוד ב] מה טעם וידבר ה' אל משה אמר לפניו רבונו של עולם הודיעני היאך היא ההלכה אמר לו אחרי רבים להטות רבו המזכין זכו רבו המחייבין חייבו כדי שתהא התורה נדרשת מ"ט פנים טמא ומ"ט פנים טהור מיניין ודגל"ו. וכן הוא אומר אמרות ה' אמרות טהורות כסף צרוף בעליל לארץ מזוקק שבעתים ואומר מישרים אהבוך:

הדרוש שהבאת לא שייך למה שאמרת. התורה מכוונת להלכה אחת ברורה ויחידה, ואולם היא לא כתובה באופן מפורש ויש להעמיק ולדקדק בשביל להגיע אליה. וזה הוציאו ממה שכתוב וידבר ה' אל משה. כי לשון דיבור מורה שדיבר איתו בארוכה, שהם כל ההלכות והדקדוקים שהם התורה שבעל פה. ואלו הכניס משה במשבצת הכתוב בתורה שבכתב בגדר המעט המחזיק את המרובה שעל זה אומר 'לאמר'. ויען שהתורה איננה אמרות פשוטות וחתוכות אלא אמרות הכוללות בתוכן דיבור ארוך ורחב שיש להעמיק ולדקדק על מנת לדלות אותן. על זה אומר במדרש וידבר ה' אל משה. ובהיות שההעמקה והדקדוק יכול לבוא בפנים שונים, על זה שאל היאך היא ההלכה? כי כל אחד יכול להגיע לפירוש אחר. ומשיב אחרי רבים להטות, כלומר להקים בית דין. ואולם זה גופא קשיה מדוע לא לתת את התורה פשוט חתוכה ומבוארת? על זה משיב כדי שתהא התורה נדרשת וגו' רוצה לומר כדי שיהיה עסק עם התורה ויוכלו ללמוד ולהעמיק בה.
 
נערך לאחרונה:
הדרוש שהבאת לא שייך למה שאמרת. התורה מכוונת להלכה אחת ברורה ויחידה, ואולם היא לא כתובה באופן מפורש ויש להעמיק ולדקדק בשביל להגיע אליה. וזה הוציאו ממה שכתוב וידבר ה' אל משה. כי לשון דיבור מורה שדיבר איתו בארוכה, שהם כל ההלכות והדקדוקים שהם התורה שבעל פה. ואלו הכניס משה במשבצת הכתוב בתורה שבכתב בגדר המעט המחזיק את המרובה שעל זה אומר 'לאמר'. ויען שהתורה איננה אמרות פשוטות וחתוכות אלא אמרות הכוללות בתוכן דיבור ארוך ורחב שיש להעמיק ולדקדק על מנת לדלות אותן. על זה אומר במדרש וידבר ה' אל משה. ובהיות שההעמקה והדקדוק יכול לבוא בפנים שונים, על זה שאל היאך היא ההלכה? כי כל אחד יכול להגיע לפירוש אחר. ומשיב אחרי רבים להטות, כלומר להקים בית דין. ואולם זה גופא מדוע לא לתת את התורה פשוט חתוכה ומבוארת? על זה משיב כדי שתהא התורה נדרשת וגו' רוצה לומר כדי שיהיה עסק עם התורה ויוכלו ללמוד ולהעמיק בה.
אני באמת משתומם כי אין סומך על אנער את חצני ותושע לי ימיני, מאיזה טעם עלום הנחת שמאמר החמים אלו ואלו דברי אלהים חיים אינו מבט על מחלוקות לשם שמים אלא משפט שנכון ספיציפית למחלוקות ב"ש וב"ה וזאת על אף שלא מצאת ולו בדל של ראיה לדבריך ולא עוד אלא משמעויות הפוכות
כגון הגמרא בגיטין לגבי מח' במציאות שאלו ואלו דא"ח זבוב מצא והקפיד וכו' ובבא מציעא אשכחינהו לאליהו ושאלוהו מאי קא עביד קודשא בריך הוא ואמר שחייך ואמר נצחוני בני, ובחגיגה שאמרו שמא תאמר היאך אני למד תורה מעתה ת"ל נתנו מרועה אחד אל אחד נתנן פרנס אחד אמרן והתם בכל אסופות אסופות קא עסיק,
ועוד ראיה גדולה שלא כדבריך מהירושלמי שהבאתי שאין אמת אוביקטית בהבנת התורה אלא כל אחד ואחד כפי רוחב דעתו יורה ודיין אמת שליבא בעי מסכים לדעת הרוב.
ומפילא דעיילת בקופא דמחטא אינו דבפירוש אמר משה הודיעני היאך היא ההלכה ולא ענהו ה' אלא שההכרעה מסורה לרוב והמטרה בהעלמה כדי שתהא התורה נדרשת מ"ט פנים טמא ומ"ט פנים טהור
 
אני באמת משתומם כי אין סומך על אנער את חצני ותושע לי ימיני, מאיזה טעם עלום הנחת שמאמר החמים אלו ואלו דברי אלהים חיים אינו מבט על מחלוקות לשם שמים אלא משפט שנכון ספיציפית למחלוקות ב"ש וב"ה וזאת על אף שלא מצאת ולו בדל של ראיה לדבריך ולא עוד אלא משמעויות הפוכות
כגון הגמרא בגיטין לגבי מח' במציאות שאלו ואלו דא"ח זבוב מצא והקפיד וכו' ובבא מציעא אשכחינהו לאליהו ושאלוהו מאי קא עביד קודשא בריך הוא ואמר שחייך ואמר נצחוני בני, ובחגיגה שאמרו שמא תאמר היאך אני למד תורה מעתה ת"ל נתנו מרועה אחד אל אחד נתנן פרנס אחד אמרן והתם בכל אסופות אסופות קא עסיק,
ועוד ראיה גדולה שלא כדבריך מהירושלמי שהבאתי שאין אמת אוביקטית בהבנת התורה אלא כל אחד ואחד כפי רוחב דעתו יורה ודיין אמת שליבא בעי מסכים לדעת הרוב.
ומפילא דעיילת בקופא דמחטא אינו דבפירוש אמר משה הודיעני היאך היא ההלכה ולא ענהו ה' אלא שההכרעה מסורה לרוב והמטרה בהעלמה כדי שתהא התורה נדרשת מ"ט פנים טמא ומ"ט פנים טהור
אמרתי את הטעם בתגובה 29 שלי כאן בתחילתו. מה הראיה? הש"ס עצמו. וכי תדובב שפתי חכמים רק כי הן לא נעות?
 

חברים מקוונים לאחרונה

חזור
חלק עליון
✖ ❓