הביטוי 'אלו ואלו דברי אלוהים חיים' לא נאמר בכל הש"ס רק במחלוקת רבים שהוא בית הלל ובית שמאי. ומצינו רק פעם אחת במחלוקת יחידים בגיטין ו' ע"ב, אך הוא בתחום האגדה. לפי זה מבואר שבמחלוקת יחידים בתחום ההלכה לא שייך אלו ואלו, ומחויב שכאשר האחד צודק השני טועה. והראיה לכך שבמקום שאין הכרעה מסיימים בתיקו.
וידוע בהגיון שיש משפטים מתנגדים אמיתיים. כמו 'השולחן שחור', 'השולחן איננו שחור'. בהיות שהנשואים סותרים מחויב שרק אחד מהם יהיה מקושר לנושא [חוק שלילת הגבול האמצעי], לכן לא יתכן שיהיו שניהם אמת כי נשוא האחד סותר את הנשוא השני, ולא יתכן שיהיו שניהם שקר כי שלילת האחד מחייבת את השני. ואולם יש משפטים מתנגדים לא אמיתיים. כמו 'האדם נצחי', 'האדם איננו נצחי'. האדם נצחי מצד הנפש, ולא נצחי מצד הגוף. יען שהנשואים רק נראים סותרים ובאמת אינם סותרים.
כן הוא מחלוקת בית הלל ובית שמאי ובמחלוקת היחידים בגיטין הנ"ל אשר עליהם נאמר אלו ואלו דברי אלוהים חיים כי הם מהסוג הזה של מתנגדים לא אמיתיים. אך מחלוקת יחידים בתחום ההלכה הוא מן המתנגדים האמיתיים שדברי האחד קמים בנפילת דברי זולתו, ובהיות שהדבר מיוסד על ההיגיון זה נכון לכל הדורות לרבות התנאים.