תשובות
1) נאמר בשולחן ערוך (סי' תרע"ג ס"א): "כל השמנים והפתילות כשרים לנר חנוכה, ואף על פי שאין השמנים נמשכים אחר הפתילה ואין האוּר נתלה יפה באותם הפתילות". ומבואר במשנה ברורה (סק"ג), שלהדלקת נרות חנוכה שמדליקים לפני כניסת השבת, אין להדליק את השמש על ידי פתילות ושמנים שאסור להדליק אותם עבור נר שבת, שהרי הסיבה שאין משתמשים בפתילות ושמנים אלו בשבת, היא מחשש שמא יַטֶה את הנר - ונמצא מבעיר או מכבה, ואמנם בנרות חנוכה לא קיים חשש זה, שכן 'אין לנו רשות להשתמש בהם', אך בנר השמש הרי מותר להשתמש, ולכן אין להדליקו בפתילות ושמנים שקיים בהם החשש של 'שמא יטה'. (ותשובה נוספת לחידה, מופיעה לקמן בתשובה 5).
2) מדובר ביהודי סומא, שעל נר הבדלה אינו מברך, שהרי צריך שיאותו לאורו עד שיהא יכול להכיר בין מטבע למטבע, ובסומא אין זה שייך. אך בנר חנוכה חייב, לפי שיטת המהרש"ל (שהביאו המשנ"ב סי' תרע"ה ס"ק ט' והכף החיים ס"ק כ"ג), משום שעל ידי הדלקתו יש פרסומי ניסא לאנשים אחרים שרואים את הנרות (ולעניין ברכת ההדלקה, הביאו שם בשם המור וקציעה שאין הסומא מברך. אך בשו"ת שבט הלוי ח"ד סי' ס"ז, כתב לדחות ראיותיו, ודעתו נוטה שמברך הסומא על ההדלקה).
3) נאמר בשולחן ערוך (סי' תרע"ג ס"א): "כל השמנים והפתילות כשרים לנר חנוכה, ואף על פי שאין השמנים נמשכים אחר הפתילה ואין האוּר נתלה יפה באותם הפתילות. ואפילו בליל שבת שבתוך ימי חנוכה מותר להדליק בנר חנוכה השמנים והפתילות שאסור להדליק בהם נר שבת[3]. הגה, אם אינו נותן בנר רק כדי שיעור מצוותו". דהיינו, בליל שבת חנוכה, אמנם מותר להדליק עם שמנים גרועים, אך רק בשיעור חיוב המצוה ותו לא, משום שאם יתן יותר, קיים חשש שמא יטה את הנר כדי להשתמש בו לאחר זמן שיעור ההדלקה, שאז מותר ליהנות ממנו (כמבואר בשו"ע סי' תרע"ב ס"ב)[4].
4) חידה זו נשאלה על ידי רבי ישראל איסרליין, בעל ה'תרומת הדשן', והובאה בספר 'לקט יושר' (ח"א או"ח עמוד קנ"ג), ופירש זאת באופן הבא: 'עבד' הוא נר השַמָש, והאדון הוא נר חנוכה עצמו (נר החיוב), והדין הוא, שלגבי נר חנוכה, 'אין איש בא להקימו', דהיינו אם כבתה - אין זקוק לה, אך את השמש שכבה יש להדליק שנית[5].
5) מבואר במגן אברהם (סי' קפ"ח ס"ק י"ג), שאדם שבירך ברכת המזון בשבת חנוכה, והזכיר על הניסים, אבל לא הזכיר 'רצה' - הדין הוא שחוזר לברך פעם נוספת ברכת המזון, אך לא יאמר שוב על הניסים, שהרי הזכרה זו אינה חובה[6]. וכך גם פסק בשו"ע הרב (שם סעיף י"ד). אולם, המשנה ברורה כתב (בשער הציון שם אות כ"א) שאין דברי המגן אברהם מוכרחים, (וציין שכך כתב גם הפרי מגדים), ולכן יזכיר אף על הניסים כשחוזר לברך.
6) מציאת יוסף - חן, שנאמר 'וימצא יוסף חן'. בגדי יוסף - שש, שנאמר 'וילבש אותו בגדי שש' (שש בגימטריא ו'). מחיר יוסף - 'עשרים כסף' (עשרים בגימטריא כ'). תוספת יוסף - ה', האות שנוספה לו, שנאמר 'עדות ביהוסף שמו' - כך נמצאו אותיות 'חנוכה'!
[3] משום שאין כאן את החשש של שמא יטה את הנר להביא את השמן לפי הפתילה, שכן אסור להשתמש לאור נרות החנוכה ולכן לא איכפת לו שהנר אינו דולק יפה.
[4] אכן, בכף החיים (סי' תרע"ג ס"ק כ"ה) הביא שיטת כמה פוסקים שחולקים על דברי הרמ"א, ואינם מצריכים לדקדק להניח שמן בכדי שיעור החיוב בלבד, וזאת לאור השיטות האוסרות להשתמש בנר חנוכה אפילו לאחר זמן שיעור ההדלקה (יעויין בכף החיים סי' תרע"ב ס"ק כ"א), וממילא, מאחר שאסור להשתמש לאור הנרות בכל משך הזמן שדולקות, אם כן לא קיים החשש שמא יטה.
[5] וכנראה הביאור הוא, שהרי את ה'שמש' נוהגים להדליק בכדי שלא להשתמש לאור נרות החנוכה, שאם יצטרכו להשתמש באור ישתמשו לאור הנר הנוסף, (כמבואר בשו"ע סי' תרע"ג ס"א, וע"ש בט"ז סק"ה), וממילא סיבה זו שייכת כל משך הזמן שדולקים הנרות.
[6] יעויין בגמרא בשבת (כ"ד.).
ספר "ופריו מתוק"
