מאמר תורני בעניין חילופי אותיות

מאמר - בעניין חילופי אותיות​

הנה מצאנו בשבת קד. כמה סוגים של חילופי אותיות, כגון א"ל ב"מ, א"ת ב"ש, וכן אח"ס בט"ע, וכן מצאנו עוד סוגים במקומות נוספים. ובמספר מקומות חילופים קשה להסביר אותם, כגון שנו"ן מתחלפת ברי"ש, עי' ערכין לג. ברש"י ורבינו גרשום, הביאו נבוכדנצר ונבוכדרצר.

ויל"ד אם אפשר להסביר ע"ד מה שהובא בעלון באר בשדה (לפני מספר שנים) שיש מושג להחליף אות באות ולהחליף את האות שהתקבלה בעוד חילוף, והנה לעשות כן אין לדבר סוף, אבל אפשר לדון לעשות כדלהלן: שהנה כל אות מאל"ף בי"ת שנחליף אותה בא"ת ב"ש ונחליף את מה שנקבל בא"ל ב"מ, נגיע לאותה תוצאה אם נחליף את האות הראשונה בא"ל ב"מ ואת החילוף בא"ת ב"ש.

והנה, כשנחליף ר' בא"ת ב"ש נקבל ג', ו-ג' בא"ל ב"מ נהיה נ', וכן להיפך ר' בא"ל ב"מ נהיה ט', ו-ט' בא"ת ב"ש נהיה נ'. פנינה: המן נהיה זשר, כאותיות זרש אשתו. וכן יש דברים רבים מעניינים לפי זה, ואשמח לקבל מקורות.

והנה במנחות כ"ט ע"ב איתא על הפסוק כי בי-ה ה' צור עולמים העוה"ב נברא בי' והעוה"ז בה', והנה י מתתחלפת ב-ש באלב"מ ו-ש נהיה ב באתשב"ש וכן להיפך י מ באתב"ש ו-מ ב באלב"מ נמצא ש-י נהיה ב ו-ב רמז לעולם הבא, שנברא בי'. ו-ה נהיה ז (ה=ע באלב"מ, ע=ז באתב"ש, ה=צ באתב"ש ו-צ=ז באלב"מ) א"כ ב-ה העולם הזה.

הערה: מצאנו בשו"ע סי' סא ס"ז שכשאומרים "אחד" שידגיש הד' שלא ישמע ר', ובתשובת טוב עין להחיד"א סי' יח אות לג התקשה שאינם דומים ונשאר בצ"ע.
ויש שכתבו שהם היו אומרים ר' דומה לד', ע" דבריהם. והרי ד' היא אות מאותיות הלשון ויתכן א"כ שגם ר' דומה לאותיות הלשון, וכפי שיש הרבה שמבטאים ר' מהלשון. ובזה יבואר גם המבואר ברש"י בישעיה שר' מתחלפת בל', ששניהם מהלשון, והאבן עזרא חולק וגם כותב באיוב שזה רחוק.
וע"פ מש"כ ש-ר' ו-ד' וכן ר' ו-ל' מתחלפות באותיות הלשון, יתכן שגם ר' ו-נ' כן; וכן העירו בזה.​

• מה שר' מתחלפת בד' עי' רד"ק בדברי הימים שזה בגלל הדמיון בכתיבה.​
• עיקר הדבר שהאותיות מאותו מוצא מתחלפות לכאורה מדברי הרמב"ן שק' וכ' מתחלפים בג'.​
• אך במה שנכתב בחילוף הכפול מוסברים עוד מקומות כמו "הא" ו"הך" בארמית, וכן "עִקֵּשׁ", מפרש רש"י שהוא עקום, וכן בויקרא "ימקו" פירש רש"י כמו ימסו, אכן בב' מקומות אלו אפשר לומר שהחילוף נעשה בב' שלבים: כי עקש נעשה עקב בא"ת ב"ש כמו הפסוק בירמיה "עקב הלב" והכוונה עקום, וב' נהיה מ' בא"ל ב"מ, וכן י"ל ב"ימקו", שזה בא"ל ב"מ "ימחו", כי נימוח זה גם נמס, ו"ימחו" הוא ימסו בא"ת ב"ש.​
• עיקר הדבר שאפשר להחליף רק אות אחת מכל המילה בא"ת ב"ש, מצאנו ברש"י במדבר.​

עוד בענין החלפת אות אחת ממילה.​

וכן היעב"ץ חולין צ"ח ב' ברש"י ד"ה אין על "אין בשלה אלא שלמה", מפרש [באופן אחר מהראשונים] שהכוונה שמחליפים את ה-ב' באלב"ם, ואז זה נהיה כאותיות שלמה.
וכ"ה במהרש"א בחי' אגדות סנהדרין צ"ח ב' ד"ה שילה שמו, ששם המשיח "ינון", וכשנחליף את ב' ההאי"ן בשם השם - ב-נ'.
וכן חנינה, אם נחליף את אחד ה-נ' בשם = יהיה חן ה'.
[אך לא הבנתי שלכאורה חסר ו'].
ועי' בהגהות 'עוז והדר' שהרמ"ע מפאנו כותב על ינון שזה באי"ק בכ"ר; ובמהרש"א בעין יעקב כתוב שזה באטב"ח.

ועי' ברבינו גרשום ב"ב קט"ז א' שמבואר בדבריו [אחרת מרש"י] שבי טמיא הוא בית האבל, כיון שמחליפים את ה-א' באטב"ח וה-ב' ל' באלב"ם, נמצא טמא = אבל.
ויוצא בדבריו חידוש נוסף שאפשר להחליף חלק מהאותיות בחילוף שונה.

ובגמרא סוטה י"א ב' איתא: "וכיון שמתגדלין באין עדרים עדרים לבתיהן שנאמר ותרבי ותגדלי ותבואי בעדי עדים אל תקרי בעדי עדים אלא בעדרי עדרים".
וכתב המהרש"א חידושי אגדות וז"ל: אבל לא מצינו מלה שיהיה חסר הרי"ש שהיא עיקר המלה וי"ל בדרך צחות לפי שדרך הקטנים שמוצא הרי"ש קשה להם בדבור ומדלגים אותה בדבורם בפרט אלו הקטנים שנתגדלו במקום שאין אדם וכאילו עמהם ידבר הכתוב בלשונם ותבואי עדי עדיים במקום עדרי עדרים בדלוג הרי"ש וז"ש אל תקרי עדי עדים בלא רי"ש כמו שקורין אלו הנערים שנתגדלו בשדות שיהיה משמעו מלשון קישוט אלא עדר עדרים ברי"ש ודו"ק. ע"כ.

והנה כוונת המהרש"א שתינוקות לא הוגים ר' - נוטים יותר עם ההגיה הנפוצה מהגרון. ויל"ע בזה.

והיה מקום לומר לו"ד המהרש"א שה-י' היא כמו ה-ר' כי ה-י' היא כעין ר' קטנה בצורתה. מיהו לפי"ז הגמ' הייתה צריכה לומר "בעדר עדרים" ללא ה-י' בסוף המילה הראשונה. מיהו יתכן שמכיון שזה רק דרשא לא דייקה הגמ' כ"כ.​

 

[גרינפלד]

ויל"ד אם אפשר להסביר ע"ד מה שהובא בעלון באר בשדה (לפני מספר שנים) שיש מושג להחליף אות באות ולהחליף את האות שהתקבלה בעוד חילוף,

והראוני שמושג זה של חילוף פעמיים - מופיע ברמ"ק.
ולכאורה צריך איזשהו גדר בזה, כי אם לא כן אין לדבר סוף.
וצ"ע.

 

[גרינפלד]

בעניין החילוף הכפול של אתב"ש ואלב"ם אפשר לתת דרך פשוטה להגיע לתוצאה, והוא לחתוך את ה-א' ב' לשניים, ובכל חצי לקחת את האות הראשונה והאחרונה כעין אתב"ש.



ולאחמ"כ התבוננתי שכעין הדרך הנ"ל שלא משנה איזה חילוף נעשה קודם נגיע לאותה תוצאה - אפשר גם לעשות בחילופים נוספים, כגון:
אתב"ש=אי"ק בכ"ר;
אתב"ש=אבג"ד;
אי"ק בכ"ר=אטב"ח;
ועוד.
וצ"ע.

 

[געגועים]

ברש"י סוכה נ"ה ע"ב ד"ה ת"ל מאחד
מאחד שעריך ודריש ליה כמו באחד שעריך
אולי כוונתו בא"ל ב"ם

 

[גרינפלד]

ברש"י סוכה נ"ה ע"ב ד"ה ת"ל מאחד
מאחד שעריך ודריש ליה כמו באחד שעריך
אולי כוונתו בא"ל ב"ם

יפה מאוד. עי' רש"י נשא שאפשר להחליף רק אות אחת. [קטרת, כשמחליפים ה-ק' ב-ד' = נהיה בגימטריא תרי"ג].
ויתכן כי מתחלף באותיות השפתיים. [בומ"פ]
כמו שמצאנו בכמה מקומות.
עי' יעב"ץ חולין צ"ח ב' ברש"י ד"ה אין על "אין בשלה אלא שלמה", שמפרש [באופן אחר מהראשונים] שהכוונה שמחליפים את ה-ב' באלב"ם, ואז זה נהיה כאותיות שלמה.
אמנם ברש"י בכמה מקומות נראה שלא ניח"ל לפרש כך גמרות, גם בחולין שלא פירש כיעב"ץ, וכן בע"ז כ"ט א' ד"ה שכמה פי' שתיבה זו דומה לשכר בב' אותיות, ולא כתב כי מ' מתחלפת ב-ר' באח"ס בט"ע.​

וכמדומה שיש מקומות נוספים שרש"י לא רצה לפרש כן.
אבל כאן זה עדיף כי לא משנים את הסדר. מיהו גם בע"ז כ"ט לא משנים את הסדר.

 

[געגועים]

אמנם ברש"י בכמה מקומות נראה שלא ניח"ל לפרש כך גמרות​

אז מה ההסבר באמת מתי ניחא ליה ומתי לא?

 

[גרינפלד]

אז מה ההסבר באמת מתי ניחא ליה ומתי לא?

אינני יודע.
ויתכן כמהרש"א קידושין מ"ד א' שרש"י משנה פירושו ממקום למקום.
ועי' ביאה"ל סי' שי"ח לגבי קוליס האיספנין.