מאמרים חדשים

"שהחיינו על פירות המתחדשים" המצוה באכילת פירות המתחדשים המ"ב [רכה' ס"ק יט'] הביא: "כתבו האחרונים בשם הירושלמי דמצוה לאכול מעט מכל מין חדש בשנה והטעם כדי להראות שחביב עליו בריאתו של הקב"ה", וננסה קצת לעמוד על מקור הדברים והטעם. בירושלמי קידושין [ד' יב'] איתא: "רבי חזקיה ר' כהן בשם רב עתיד אדם...

חוקר ביסוד גדר המצוה ד. לאור האמור בפסחים (ז:) דיש לברך על כל מצוה עובר לעשתייה, ונפסקו הדברים ברמב"ם (פי"א ה"ב מברכות). חקרו האחרונים בביאור מצוה זו לברך קודם המצוה, האם זו מצוה חדשה, והיא מצוה כללית על הגברא לברך את ה' קודם שעושה מצוה, או שאין כאן מצוה חדשה נפרדת, אלא שחכמים קבעו דבכל מצוה...

ב"ה גדרי קרן תלושה ומחוברת תחלה יש להבין מהו המושג של קרן תלושה ומהו זה של קרן מחוברת. לכאורה כ"ע מנותקת הקרן מן הבהמה אי נקראת קרן תלושה, ואם הקרן התלושה מחוברת בצורה מוחלטת לבהמה – מה מגדיר אותה קרן תלושה? אז ההבנה הפשוטה בזה, היא שהיות וזו לא קרן שמחוברת אליה בטבע, ממילא חשיבא קרן תלושה. אך...

מוקדם א. משנת רבי אליעזר פרשה ה'. [מיהו לא ידענא באיזה דור נכתב חיבור זה.] דבר אחר כנגד ארבעה אבות נזקים. אמר הקדוש ברוך הוא, עד שלא תטילו ארבעה מינין הללו בידכם, החזירו גזלות וחבלות לבעליהן, ואחר כך תפלתכם נשמעת. וכן הוא אומר אם און בידך הרחיקהו ואל תשכן באהליך עולה. ב. מדרש רבה נשא- שלשים...

דין קטנים בהמתנה בין בשר לחלב עיקרי הדינים קודם שנבוא לדבר בענין דין הקטנים נקדים הקדמה קצרה, איתא בגמ' חולין [קה.] דהאוכל בשר אסור לאכול אחריו גבינה עד סעודה אחרת, ונח' הראשונים בכוונת הגמ' דעת התוס' [שם ד"ה לסעודתא] וכ"ה דעת הראבי"ה [סי' אלף קח'] דסעודה אחרת היינו כפשוטו דיכול לברך ברכת...

קביעת ימי החנוכה לימים טובים קביעת שמונת ימי החנוכה לימים טובים, נעשתה על ידי בית חשמונאי ושאר חכמי ישראל שבדורם, שנה אחת אחרי חנוכת המזבח, כשראו שעבודת בית המקדש ממשיכה כסדרה, וראו לנכון לתקן שימי החנוכה יהיו ימים טובים לדורות. וכלשון הברייתא דמגילת תענית, שהובאה גם בגמרא במסכת שבת (כא:)...

הקדמה. בס"ד בחודש האחרון כתבתי סדרת מאמרים שעסקו בהלכות 'פת הבאה בכסנין' ובפרט בעניין 'לחמניית מזונות', כעת ברצוני לגשת לסיכום הדברים ול'הלכה למעשה', ולכן ברצוני לשוב ולהדגיש כותב המאמר איננו מורה הוראה, ולדעת המעשה אשר יעשון כבר נאמר בגמרא (ברכות לה.) "ילך אצל חכם מעיקרא וילמדנו ברכות". פת...

בני חשמונאי מלכו בארץ הקדושה כאמור, ירדה מלכות יָוָן מגדולתה על ידי מלחמות אלו, וכן סייע ה' את עמו על ידי שאר מלחמות שקמו על מלכי יָוָן בשנים אלו, כגון מלכי פרס שמרדו ביוונים, כמובא לעיל (פרק י"א), ומלכי רומי שכרתו ברית עם ישראל ופרקו עול היוונים מעל צווארם, כמובא בפרק הקודם. וכך נאמר במגילת...

מלחמת בני חשמונאי עם ניקנור בברייתא דמגילת תענית (הובא בירושלמי תענית פ"ב הי"ב) מסופר, ששליט יווני בשם ניקנור איים להחריב את בית המקדש, אך נלכד ונהרג בידי אחד מבית חשמונאי. ולפי המובא בספר הקדום 'סדר עולם זוטא' גרם רשע זה צער גדול לבני ישראל, והמלחמה עמו היתה המלחמה האחרונה של בני חשמונאי עם...

מהלך דבריו: ביטול מהני מדאו'. ואף לחמץ ידוע. המקור: לרש"י מדכתיב 'תשביתו' ולא כ' תבערו, והיינו בלב. התוס' הקשו עליו תרתי ומשו"ה חלקו וס"ל דהשבתה היינו הבערה וא"כ לית להו מקור לביטול, ופירשו דביטול היינו הפקר ואינו עובר דאי"ז 'לך'. והרמב"ן האריך להוכיח שהביטול אינו הפקר, שהרי: אין כאן לשון...

גבורתו של הצבא העצום שצר על ירושלים כשראו היוונים הרשעים שבני ישראל יצאו מתחת שעבודם, וחזרו לעבוד את ה' בירושלים בבית מקדשו, לא אמרו נואש, וחזרו לאסוף כל צבאותיהם במטרה לחזור ולכבוש את ירושלים, וקראו לשם כך אל כל הגויים הנתונים למרותם, הקרובים והרחוקים, לעשות עמם יד אחת ולבא להילחם בירושלים...

טיהור בית המקדש ותיקון פרצותיו לאחר שנפלו עם היוונים במלחמה, וגם מלכם אנטיוכוס הרשע ברח ומת, חזרו בני ישראל אל ירושלים עיר הקודש, העזובה והשוממה, וחזרו וחידשו שם את עבודת בית אלקינו בקול רינה ותודה, ולזיכרון עולם קבעו רבותינו לשבח ולהודות על כך בנוסח 'על הניסים', ולומר: וְאַחַר כָּךְ בָּאוּ...