מאמרים חדשים
פתיחה
מפורסמת אמירתו של רס"ג "אין אומתנו אומה אלא בתורותיה", רבים מבינים שרס"ג מגדיר כאן הגדרה יסודית במהותו וגדרו של עם ישראל, שבניגוד לשאר העמים המוגדרים כעם ע"י ארצם ומוצאם, אצל עם ישראל הדבר שונה, מה שמגדיר אותו כעם זוהי התורה, הברית שלעם ישראל בהר סיני וקבלת התורה, הם שמגדירים אותו לעם...
השכלה לאומיות וציונות – עיון בהיסטוריה
הולך לו אדם בשדה אביבית פורחת עטוף במחשבותיו ושקוע בהרהוריו, והנה על גדות הנחל יושב לו אדם זקן לבדו, מצחו חרוש קמטים וכולו שקוע בעולם הגיגיו.
פונה האדם אל הזקן: שלום לך אדם יקר! הנה יצאתי אל חיק הטבע אל פריחת הפרחים, הרוחות העדינות וזמרת הציפורים האביביים...
האם הוי מצות עשה שהזמן גרמא ואם נשים חייבות
בפשטות רוב הראשונים הלא הם החינוך הרמב"ם והמאירי ועוד ס"ל שספירת העומר הוי מ"ע שהזמן גרמא ונשים פטורות וכך נפסק להלכה אמנם דעת הרמב"ן בקידושין [לג:] אינו כן וז"ל: ובמצות עשה שאין הזמן גרמא שייר טובא מורא וכבוד בכורים וחלה כסוי הדם ראשית הגז מתנות ספירת...
בענינא דכפירת קרקע וכפירת שעבוד קרקעות
קושית הראשונים בדינא דר' יוחנן ובכל מלוה ע''פ
הנה מבואר בגמ' שבועות ל''ז דינא דר' יוחנן ''רבי יוחנן אמר הכופר בממון שיש עליו עדים חייב בשטר פטור אמר רב פפא מאי טעמיה דרבי יוחנן עדים עבידי דמייתי שטר הא מנח אמר ליה רב הונא בריה דרב יהושע לרב פפא שטרא נמי...
טעמי המקרא הם צורת הפיסוק של המקרא. דרך הפיסוק שלהם היא לחלק חלקים גדולים לשני חלקים, וכל חלק מהם לחלק שוב לשני חלקים, וכן הלאה עד שכל חלק איננו מכיל יותר משתי מילים. חלק המורכב משתי מילים המיוחסות זו לזו נקרא יחידה פשוטה. ואילו חלק בעל שלוש מילים ששתים מהן קשורות זו לזו והמילה השלישית מתייחסת...
בס''ד פרשת שמיני: האם מותר לאונן לספור ספירת העומר
פתיחה
בפרשת השבוע כותבת התורה (י, ו) על מות נדב ואביהוא, ועל ציווי הקב''ה לאהרון, אלעזר ואיתמר, שלא להתאבל כפי שבדרך כלל נדרש: ''ויֹּ֣אמֶר מֹשֶׁ֣ה אֶֽל־אַהֲרֹ֡ן וּלְאֶלְעָזָר֩ וּלְאִֽיתָמָ֨ר׀ בָּנָ֜יו רָֽאשֵׁיכֶ֥ם אַל־תִּפְרָ֣עוּ׀...
בדין אמירה בקידושין
הגמ' אומרת שיש דין אמירה בקידושין ודנה בגדריה בשתי אופנים מרכזיים: א) איכות האמירה שזה מורכב מארבעה חלקים 1) זמן האמירה והיינו לפי ר"י שיש דין של עסוקים באותו ענין שגם מהני וצריך שהעסוקים יהיה סמוך למעשה הקידושין ולכן אם דברו על עסקי קידושיה ואז עברו לנושא אחר ואז הוא עשה את...
בשם אדני אל עולם
חובת האב בבנו למולו ביום השמיני
מקרא: אוַיְהִ֣י אַבְרָ֔ם בֶּן־תִּשְׁעִ֥ים שָׁנָ֖ה וְתֵ֣שַׁע שָׁנִ֑ים וַיֵּרָ֨א יְהֹוָ֜ה אֶל־אַבְרָ֗ם וַיֹּ֤אמֶר אֵלָיו֙ אֲנִי־אֵ֣ל שַׁדַּ֔י הִתְהַלֵּ֥ךְ לְפָנַ֖י וֶהְיֵ֥ה תָמִֽים׃
גילוי שם אל שדי וקריאה כללית להליכה לפניו בשלמות ע''י הברית...
ביסוד החילוק בין קרקע למטלטלין ובדין קרקע בחזקת בעליה.
מתני' ב"ב כח. "חזקת הבתים והבורות והשיחין והמערות ובית הבדים ובית השלחין וכל שהוא עושה פירות תדיר חזקתן שלש שנים מיום ליום", ומיירי במתני' בחזקה דראיה להעמיד זכותו בקרקע, ושוב אינו צריך שטר או ראיה ולא שייך לערער דבגזילה אתי לידה.
א...
כתוב בתורה בבאורי משה על יום השביעי של חג המצות הנאכלות על הפסח ששת ימים תאכל מצות וביום השביעי עצרת לה' אלהיך לא תעשה מלאכה.
ובפשט הששת ימים הולך על ששה ימים ראשונים של חג המצות שהרי מסיים וביום השביעי עצרת, וצריך עיון גדול שהרי כבר נאמר לפני כן שבעת ימים תאכל עליו מצות ודרשות חז''ל הידועות...
בענין זמן חיוב סיפור יציא"מ בליל ט"ו בניסן עד אימת מחויב (תשובה שכתבתי בענין משכבר)
אביא הידוע לי בזה בקצירת האומר, וזה החלי בעזר העוזר האמיתי, וזה באופן של מערכה לקראת מערכה:
א
א] ב'משכנות יעקב' (סי' קל"ט) הביא, שבמכילתא (פרשתא דפסחא פרשה י"ח) נאמר: "ר' אליעזר אומר מנין אתה אומר שאם היתה...
בענין זמן חיוב סיפור יציא"מ בליל ט"ו בניסן עד אימת מחויב (תשובה שכתבתי בענין משכבר)
ב
ד] ובעיקר מהות החיוב מהי, האם רק עד שתחטפנו שינה, וכפי שהעלה כת"ר לעורר היכא שהתעורר לאחמ"כ בהמשך הלילה אי הדר ליה חיוב הסיפור:
הנה בשו"ע (תפ"א, ב') כתב: "חייב אדם לעסוק בהלכות הפסח וביציאת מצרים, ולספר...
תיאור של נס קריעת ים סוף והניסים שאירעו לבני ישראל בעת המעבר בתוך הים.
והנה, למול העיניים המתפעלות של עם ישראל, הים פשוט נקרע! 12 שבילים אדירים, רחבים רחבים כמו כבישים ענקיים, נפתחו בים. המים נהיו כמו חומה בגובה עצום ואדיר של 300 קילומטר. גובה אדיר.
וקירות החומות לא היה סתם קירות. זה לא היה...
בגמ' פסחים לט. מונה כמה סוגים של מיני ירקות שיוצאים בהם ידי חובת מצוות מרור. וביניהם, חזרת (חסא כמ' בגמ') ותמכא (חריין). ובמ"ב (סימן תע"ג ס"ק מב) הביא בשם האחרונים שיש להדר אחרי החזרת יותר משאר מרור [1].
אמנם יש המקפידים לקחת למרור גם חסה וגם "חריין". וטעמם, משום שחוששים לדעת הלבוש (שם ס"ה)...
(תמלול של שיעור מהכיתה.)
תיאור ההכנות המלחמתיות של פרעה וצבא מצרים לקראת המרדף אחרי בני ישראל בים סוף.
המצרים התכוננו בכל הכוח למלחמה האדירה שהם הולכים לעשות כנגד היהודים. כל תרועת חצוצרות של המלחמה הידדה באוויר.
המלך בעצמו קשר את הסוסים למרכבה שלו, ובמקום לשים שתי סוסים כמו הרגילות, הוא שם...