-
המאמר ה־1000 בפורום אוצר התורה! ציון דרך מרגש בחלוף שנה וחצי להקמת הפורום - תודה לכל הכותבים והקוראים שהופכים את הפורום למקום של תוכן תורני איכותי, עשיר ופורח. מוזמנים לשתף מאמר במדור >>>
מאמרים חדשים
הרבי ר' יהונתן איבשיץ פירש "אחרונים שלא נתגלה עוונם לא נתגלה קיצם" דהיינו שכפרו בלב ולא עבדו ע"ז בגלוי כבבית ראשון.
ופירש הבית הלוי[1] האיך אין זה סותר את מה שאמרו חז"ל שהיה בהם שנאת חינם-
כיון ששנאת חינם פירושו ששנאו לחכמים ולא נשמעו להם, ומזה הגיעו לכפירה.
אולם היו שתירצו, שהרי אדם הלקוי בבין...
מאמרי חז"ל סותרים בתכלית הבריאה
כאשר מתבוננים במאמרי חז"ל על תכלית ומטרת הבריאה, אנו מוצאים כמה מאמרים שראוי לתת עליהם את הדעת, מאחר שנראים כסותרים זה לזה.
סתירתם היא בשני בחינות שונות, האחד - סתירה יסודית ומהותית, האם התכלית היא למען הבורא או למען הנבראים, והשנית - שמצאנו טעמים רבים שנאמר...
בס''ד
פרשת דברים: האם ניתן לחדש את 'הסמיכה' בזמן הזה
פתיחה
בפרשת השבוע כותבת התורה את דברי משה, החוזר על חלק ממאורעות בני ישראל במדבר, בשינוים מסויימים. אחד הדברים שעליהם הוא חוזר, הוא מינוי הדיינים, שנצטוו לשפוט את ישראל: ''וָאֲצַוֶּה֙ אֶת־שֹׁ֣פְטֵיכֶ֔ם בָּעֵ֥ת הַהִ֖וא לֵאמֹ֑ר שָׁמֹ֤עַ...
אשמח לכל הערה ודירוג
הקדמה לספר דברים
ספר דברים מחולק לשלושה נאומים של משה, ועוד שני חלקים קטנים.
הנאום הראשון – נאום התוכחה פרק א' פסוק ו' - פרק ד' פסוק מ'
משה עובר על מה שהיה מיציאת מצרים ועד עכשיו, מזכיר ברמז את המקומות שניסו את ה', מזכיר את מינוי הדיינים שלאחר מתן תורה ומרחיב בחטא הגדול –...
תקופת הראשונים ותקופתינו
הקדמה
התורה והמצוות ועיקרי אמונתינו עוברות ביד עם ישראל כבר אלפי שנים והן עמוד השדרה של היהדות. עם ישראל עצמו עבר ממצרים לארץ ישראל, ומהתנחלות למלוכה, וממלוכה לגלות, ומגלות לחזרה לארץ ישראל, ושוב גלויות מגלויות שונות, שמדות גשמיות ושמדות רוחניות, בסוף שוב חזרה לארץ...
בס"ד
בסליחות לשבעה עשר בתמוז, בסליחה שניה אנו אומרים, "הביא מועד במלאתו לשבר בחורי גמוז, ורבה בו פעמים כמסמוס ומזמוז, זבולו כשר שאננות מבכות את התמוז, חיבני איבני אזי בירח תמוז".
וכדי להבין על מה נסובה סליחה זו, צריכים אנו לילך למקור ענין זה, שמקורו בנביא יחזקאל (ח, יד), "ויבא אותי אל פתח שער...
שומרי החומות והסייגים – "הגדר" כעיקרון קיומי בהלכה ובמסורת
א. תמיהת הדורות: מלח סדומית ומים אחרונים בזמננו
אחת הסוגיות המפורסמות המעסיקות כל בר-בי-רב הלומד את הלכות סעודה, נעוצה בדין מים אחרונים. הגמרא במסכת חולין (דף קה עמוד ב) קובעת נחרצות כי מים אחרונים הם חובה, ומנמקת זאת משום סכנת נפשות...
עבור מה באה אריכות גלותנו
בביאור אריכות הגלות נאמרו במפרשים כמה וכמה פרושים לזה.
היום אם בקולו תשמעו
איתא בגמ' בסנהדרין (צ"ח ע"א) רבי יהושע בן לוי אשכח לאליהו, דהוי קיימי אפיתחא דמערתא דרבי שמעון בן יוחאי, אמר ליהאתינא לעלמא דאתי אמר ליהאם ירצה אדון הזה. אמר רבי יהושע בן לוישנים ראיתי וקול שלשה...
בעזהשי"ת
הקנינים בקידושין – גמ’ מס’ קידושיו דפים ד-ה
קנין כסף:
ג’ לימודים יש לקנייין כסף באשה. א) ק"ו מאמה העברי’, שאם אמה שאינה נקנית בביאה נקנית בכסף, אשה שנקנית בביאה בוודאי שתקנה בכסף! (ואין להקשות מיבמה שנקנית בביאה ואינה נקנית בכסף (וא"כ אין חומר מצד האשה), שיבמה גם אינה נקנית בשטר...
א. גמ' מכות ב: רמז לעדים זוממין שלוקין מה"ת מנין דכתיב "והצדיקו את הצדיק כו' והיה אם בן הכות הרשע" ותיפוק ליה מ"לא תענה" משום דהוי לאו שאין בו מעשה וכל לאו שאין בו מעשה אין לוקין עליו.
ולכאו' יש לחקור האם לאחר שהתורה כתבה "והצדיקו" זה מגלה לנו שלוקין מ"לא תענה" למרות שזה לאו שאין בו מעשה [או...
בור של שני שותפים על מי רמיא חובת הכיסוי
איתא במתני' "בור של שני שותפין עבר עליו הראשון ולא כסהו השני ולא כסהו השני חייב" ובגמ' "וראשון מאימת מיפטר רבה ורב יוסף דאמרי תרוייהו משמיה דרבה בר בר חנה דאמר משמיה דרבי מני חד אמר משמניחו משתמש וחד אמר משימסור לו דליו" וכותב רש"י דלהכי במתני' קתני...
בילפותא דבהמה בבהמה - ובאיסור אבר היוצא
מוקדש ללומדי הדף היומי בעיון
מתני' "בהמה המקשה לילד והוציא העובר את ידו והחזירו מותר באכילה, הוציא את ראשו אע"פ שהחזירו הרי זה כילוד, חותך עובר שבמעיה מותר באכילה, מהטחול ומן הכליות אסור באכילה, זה הכלל כל דבר שגופה אסור שאינו גופה מותר."
ובגמ' מוקי רב...
שנינו בגמ' בקידושין (ל"ט ע"ב) וכל היכא דקביע היזיקא לא סמכינן אניסא, דכתיב ויאמר שמואל איך אלך ושמע שאול והרגני, ע"כ. והנה התם איירי לגבי שלוחי מצוה שאינם רשאים לסמוך על הנס, אך נראה פשוט דבמקום שלא שכיחה הזקא רשאי לסמוך על הנס, אמנם יש זמנים ומקומות שאדם לעשות מעשה ולסמוך על הנס שיעה עמו השי"ת...
אנו עומדים עתה בימי בין המצרים, ימים בהם אנו מתאבלים על צער החורבן, ועל גלות השכינה, ואמרו חז"ל כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה בבניינה, אבל בכדי שנוכל להתאבל ולהצטער על החסרון הגדול צריך לדעת, מה נחסר מאיתנו, אנו כבר כמעט 2,000 שנה אחרי החורבן, ואיך יוכל בן דורנו להשיג ולתפוס בשכלו את החסר...
בס''ד פרשות מטות - מסעי: כיצד הגיעו הקרי והכתיב לתנ''ך
פתיחה
בפרשת השבוע כותבת התורה, שה' אמר למשה שלאחר נקמתו במדיין ילך לבית עולמו: ''נְקֹ֗ם נִקְמַת֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל מֵאֵ֖ת הַמִּדְיָנִ֑ים אַחַ֖ר תֵּאָסֵ֥ף אֶל־עַמֶּֽיךָ''. הגמרא במסכת נדרים (לז ע''ב) כותבת, שהפסוק יכול היה לומר 'ותאסף...