-
כולל בין הזמנים – "מסכתא דכלה"
אנו שמחים לבשר לחו"ר בית מדרשנו על פתיחת "כולל בין הזמנים – מסכתא דכלה".
במסגרת הכולל ילמדו חברי הפורום נושא מסוים בעיון, עם מראי מקומות מסודרים, וידונו יחד בנושאי הסוגיא הנבחרת.
לפרטים
מאמרים חדשים
וְאֶל־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל תְּדַבֵּ֣ר לֵאמֹ֑ר אִ֣ישׁ כִּֽי־יָמ֗וּת וּבֵן֙ אֵ֣ין ל֔וֹ וְהַֽעֲבַרְתֶּ֥ם אֶת־נַחֲלָת֖וֹ לְבִתּֽוֹ: וְאִם־אֵ֥ין ל֖וֹ בַּ֑ת וּנְתַתֶּ֥ם אֶת־נַחֲלָת֖וֹ לְאֶחָֽיו: וְאִם־אֵ֥ין ל֖וֹ אַחִ֑ים וּנְתַתֶּ֥ם אֶת־נַחֲלָת֖וֹ לַאֲחֵ֥י אָבִֽיו: וְאִם־אֵ֣ין אַחִים֘ לְאָבִיו֒...
בפרשתנו, מול סערת המחלוקת של קרח ועדתו, מציב משה רבנו מענה שעל פניו נראה תמוה. לתביעתם הגורפת של קרח – "כי כל העדה כולם קדושים... ומדוע תתנשאו", משיב משה: "בֹּקֶר וְיֹדַע ה' אֶת אֲשֶׁר לוֹ וְאֶת הַקָּדוֹשׁ וְהִקְרִיב אֵלָיו". רש"י על אתר מפרש את כוונת משה באמצעות משל : "גבולות קבע הקדוש ברוך הוא...
איך מתאבלים על חסרון המקדש:
הנביא ירמיה מתאונן, "ציון היא אין דורש לה"
ובגמ' בסוכה [מא:] מכלל דבעיא דרישה, וע"כ אומרת הגמ', כך, הדין הוא שמדאו' בעי ליטול ד' מינים במקדש כל הימים ובמדינה ביום הראשון, משחרב בית המקדש התקין רבן יוחנן בן זכאי, שיהא לולב ניטל במדינה שבעה זכר למקדש,
ולכאו' אם...
ו' סיון ב' אלפים תמ"ח הוא היום אשר בו ניתנה התורה הקדושה, כל העם רואים את הקולות ואת הלפידים, כולם ללא יוצא מן הכלל כמ"ש חז"ל שכל דורות העתידים היו במעמד גדול ונעלה זה, הנה בתפילת שב"ק אנו אומרים ישמח משה במתנת חלקו וכו' כליל תפארת בראשו נתת לו בעמדו לפניך על הר סיני ושני לוחות אבנים הוריד בידו...
לדמותה של קנאות לשם שמים – שורשי לשון הקודש ח"ג
במאמר זה ננסה לבאר ולעמוד על שורש ענין הקנאות, ולעמוד על הטעם שזכה פנחס ל'ברית שלום' מאת ה' על שקנא קנאתו לה', ויתבארו הדברים מתוך הבנת שורש המילה קנאה, ושייכותה אל השורש קנין, ועוד כמה ענינים השייכים בזה.
שכרו של פנחס – שהוא קיים לעולם
אחר שקנא...
כתב המג"א בסי' קכ"ג ס"ק א': ג' פסיעות. עבב"י שכתב הרבה טעמים ועוד שמעתי טעם דבזכות ג' פסיעות זכה נ"נ להחריב ב"ה ולכן אנו פוסעים ג' פסיעות ומתפללין שיבנה ב"ה, ובאמ' בגמרא אית' ד' פסיעו' וברב' ש"ה דף ד' איתא ג' פסיעות וכ"ה בזוהר מקץ ע' תמ"ז ופשוטו של דבר פוסע לאחריו כעבד הנפט' מרבו:
ונ"ל להעיר...
בס"ד
שיטת התורה כוללת כל השיטות שבעולם
דורנו זה התברך בשיטות רבות בבניית וריפוי נפש האדם, וזה דבר יפה ונחמד. אולם בעקבות כך נוצר מן הרגשה שח"ו חסר בתורה את הדרך בבריאות הנפש, ומחמת כך לא מנסים לדלות זאת מתוך התורה, כאילו אין קשר בין התורה לנפש האדם.
והרי ידוע ממקומות רבים בתורה, בחז"ל, במוסר...
כפי שייעדנו כעת נדבר על פרשת ויאמר ומצינו כמה קשרים בינה לבין ברכת אמת ויציב שקבעוה חכמינו על מצות זכירת יציאת מצרים מן התורה בכל יום [ולילה] כפי שנבאר בעז''ה.
וַיֹּ֥אמֶר יְהֹוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃
לח
דַּבֵּ֞ר אֶל־בְּנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ וְאָמַרְתָּ֣ אֲלֵהֶ֔ם וְעָשׂ֨וּ לָהֶ֥ם צִיצִ֛ת...
בס''ד פרשת פנחס: מדוע זמרי צדק ופנחס טעה? שיטת מי השילוח
פתיחה
בפרשת השבוע מפרטת התורה את שמו של זמרי, אותו הרג פנחס בגלל שקרב אל המדיינית. מדוע התורה לא פירטה את שמו של זמרי כבר בפרשה הקודמת בה מסופר המעשה? אור החיים תירץ, שמעיקר הדין אין טעם לפרסם את שם הרשעים, כי רצונו של הקב''ה שכבודם...
סוד הנוני"ן ההפוכות ויהי ב'נ'סוע, וב'נ'חה, כמתאו'נ'נים.
ויסעו מהר ה' מה הפורענות ולמה נסעו?
שובה ה' להיכן?
כמתאוננים. על מה?
למה התאוו לבשר ולא לדגים?
ביאור אשר נאכל במצרים, ולא אשר אכלנו.
טענת משה הצאן ובקר ישחט להם
א. שער הנו"ן, מחלוקת האריז"ל והגר"א.
ידועים דברי חז"ל כי בני ישראל יצאו ממצרים...
בגמ' בפסחים ח. איתא דאין מחייבין אותו לבדוק בחורין ובסדקין מפני הסכנה, ושואלת הגמ' הרי שלוחי מצוה אינם ניזוקין, ומתרצת שמא יאבד לו מחט ויבוא לחפש אחריה וכיון דמתכוון אף למחט לאו שליח מצוה הוא וניזוק, שואלת הגמ' הרי מצינו דהאומר סלע זו לצדקה ע"מ שיחיה בני וכו' הרי זה צדיק גמור, ומבאר רש"י "ולא...
המשך פרק כ״ה – השכר של פנחס וציווי לנקמה במדיינים
השכר לפנחס (פסוקים י' – ט״ו)
ה׳ אומר למשה שבזכות מעשהו של פנחס שהצליח בקנאותו את קנאת ה' להשיב את כעס ה' ולהציל את בני ישראל מהשמדה, פנחס יקבל ברית שלום – מתנה טובה, המתנה היא שהוא וזרעו אחריו יהיו כהנים לעולם.
השם של האיש הישראלי שהוכה הוא...
ואלא שעדיין קשה מדוע הכניסו בכלל את ושתי הרשעה עם שלושת צדיקות הללו? ותי' המני שמחוך: - ללמד על זכות שלושתם ובגנות ושתי, והקשה שם שהרי לפי"ז מ"ט הוציאו את אסתר? אם מדובר הרי על הצדקות ולא על היופי א"כ קשה מדוע הוציאו את אסתר? ע"כ. ולפי"ז קשה לי מ"ט לא כתבו את שאר הצדיקות בשאר הדורות? רחל, רבקה...
מצוה זו שנצטוינו בה בשכבנו ובקומנו, והיא מהמצוות הבודדות מן התורה המזומנות לנו פעמיים בכל יום, היא בכלל דברים שאנו דשים בעקבנו, והורגלנו בהם כמצות אנשים מלומדה.
מקור מצוה זו מן התורה, אינו ברור ופשוט, וכבר מצינו (ברכות כא.) לאמורא שמואל דס''ל ק''ש דרבנן וקראי בדברי תורה כתיבי, ומכל מקום רהיטת...
בס''ד
איתא בגמ' בתענית כו: חמשה אירעו את אבותינו בי"ז בתמוז וחמשה בתשעה באב, בי"ז בתמוז נשתברו הלוחות, ובטל התמיד, והובקעה העיר, ושרף אפוסטמוס את התורה והעמיד צלם בהיכל. ואע"פ שלכאו' אלו הם חמשה דברים שונים אין זה סתם שחמשה אלו אירעו ביום זה, ונצטרך למצוא את הקשר ביניהם.
ונקדים שהנה בספר...