מאמרים חדשים
איפה היינו ואיפה אנחנו היום?
למה תמיד, שבועות ספורים אחרי שתמה תפילת 'נעילה' ונעלמו קולות השופר, האור הגדול דועך? איך קורה שמי שעמד ביום הכיפורים כמלאך ה', מנותק מן החומר, מרומם מעם ומלא בכיסופים ודמעות, מוצא את עצמו ביום חול רגיל של שגרה נאבק על שורה בגמרא, מתמודד עם עייפות קיומית, ומרגיש...
הנורמה הבסיסית המקובלת בכל העולם, שבכל סיטואציה שאדם או חברה נזקקים להלוואה, עליהם לשלם ריבית - תשלום שנתי/חודשי/יומי, על כל רגע ורגע שהכסף נמצא אצלו למלווה.
ואילו בתורתנו הקדושה הדבר נאסר באיסור חמור כמה פעמים. דברים חמורים מאוד נאמרו על המלווה בריבית, כאילו כפר ביציאת מצרים ובאלוקי ישראל...
בס''ד יום כיפור: האם מותר ללבוש נעל מגומי ביום כיפור
פתיחה
המשנה במסכת יומא (עג ע''ב) מונה חמישה איסורים מרכזיים החלים ביום כיפור, אכילה ושתייה, רחיצה, סיכה, נעילת הסנדל ותשמיש המיטה. כפי שמציינת הגמרא אף אחד מהאיסורים אינו כתוב בפירוש במקרא, אך הם נלמדים מדרשות שונות. בעוד שהראשונים הסכימו...
עיונים ע''ס הרמב''ם הלכות תשובה
פרק א' ה''א
כָּל מִצְוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה בֵּין עֲשֵׂה בֵּין לֹא תַּעֲשֶׂה אִם עָבַר אָדָם עַל אַחַת מֵהֶן בֵּין בְּזָדוֹן בֵּין בִּשְׁגָגָה כְּשֶׁיַּעֲשֶׂה תְּשׁוּבָה וְיָשׁוּב מֵחֶטְאוֹ חַיָּב לְהִתְוַדּוֹת לִפְנֵי הָאֵל בָּרוּךְ הוּא שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר ה ו)...
בענין אכל ביוה"כ חצי שיעור בהיתר וחזר ואכל חצי שיעור באיסור
ילה"ק, הנה נאמר בגמ' בכ"ד (כריתות יג:, שבת קב., ובשבועות כד:, ויבמות לד.): "יש אוכל אכילה אחת וחייב עליה ד' חטאות ואשם אחד. הטמא שאכל חלב, והוא נותר מן המוקדשין ביום הכיפורים". ופרש"י (ד"ה אכילה אחת) וז"ל: זית אחד. ולכאורה צ"ע, הרי...
מי שמסתובב בשוק ארבעת המינים בערב סוכות מגלה עד מהרה שלא כל האתרוגים דומים זה לזה. יש אתרוגים קטנים ועדינים, ויש המגיעים לממדים גדולים מאוד; יש בעלי פיטם ויש שהפיטם נושר מהם כבר בתחילת הגידול; יש עסיסיים ויש שכמעט כל תוכם קליפה לבנה עבה. לצד ההבדלים החיצוניים יש גם שמות רבים: מרוקאי, תימני...
ס''ד פרשת האזינו: האם מותר לעזוב את הסעודה לפני הזימון
פתיחה
בפרשת השבוע כותבת התורה את הפסוק ''כִּ֛י שֵׁ֥ם יְקֹוָ֖ק אֶקְרָ֑א הָב֥וּ גֹ֖דֶל לֵא-לֹהֵֽינוּ'', פסוק ממנו נדרשים הלכות רבות. כפי שראינו שנה שעברה (האזינו שנה ז'), הגמרא במסכת ברכות (מה ע''א) לומדת מפסוק זה גם את החובה לזמן לפני ברכת...
כתב המחבר (או"ח סי' תרכ"ה): בסוכות תשבו שבעת ימים וגו' כי בסוכות הושבתי את בני ישראל, הם ענני כבוד שהקיפם בהם לבל יכם שרב ושמש: ומצוה לתקן הסוכה מיד לאחר י"כ. מצוה הבאה לידו אל יחמיצנה [מהרי"ל], ע"כ.
וכתב על זה הפרי מגדים: "לתקן. עיין מג"א ועיין דרכי משה אפילו בערב שבת עיין עטרת זקנים". ואבאר...
בינ"ו עמ"י עש"ו
חתימת המחוקק - בין אמת משפטית לצדק אלוהי
מעשה שהיה, כך מספר רש"י במסכת סנהדרין (מ"ד:), במוכס יהודי רשע ובאדם גדול בתורה שמתו באותו היום. תושבי העיר כולה יצאו לחלוק כבוד אחרון לחכם, בעוד קרובי המוכס השתרכו מאחור עם מיטת יקירם. לפתע, פשטו אויבים על העיר; המלווים כולם נסו על...
בס"ד
איתא במתני' במסכתא ראש השנה (פ"א משנה ב') בארבעה פרקים העולם נידון, בפסח על התבואה בעצרת על פירות האילן בראש השנה כל באי עולם עוברין לפניו כבני מרון שנאמר היוצר יחד ליבם המבין אל כל מעשיהם ובחג נידונין על המים, ע"כ. ויש להעיר מהו שינוי הלשון שנכתב במשנה שלא כתוב על ראש השנה ככל הדברים...
בגמרא יש פלוגתא אם פשרה צריכה קנין, והק' תוס' א"כ מה כונת רשב"ג שאמר יפה כוח פשרה מכוח דין, שפשרה בשנים ודין בשלשה, הלא דין בקנין ג"כ מהני בשנים. ותי' תוס' "דמיירי כגון דאתו לבי תרי ואמרי להו דונו אותנו כמו שרגילים לעשות הדין או עשו לנו פשרה כמו שרגילין לעשותה דבכה"ג יפה". ואין כונתו דיש איזה...
בס"ד
טור סי' תקפ"א ס"א, "תניא בפרקי ר"א, בר"ח אלול אמר הקדוש ברוך הוא למשה עלה אלי ההרה, שאז עלה לקבל לוחות אחרונות, והעבירו שופר במחנה משה עלה להר שלא יטעו עוד אחר ע"ג, והקב"ה נתעלה באותו שופר שנאמר (תהלים מ"ז) עלה אלהים בתרועה וגו', לכן התקינו חז"ל שיהו תוקעין בר"ח אלול בכל שנה ושנה וכל החדש...
עשרת ימי תשובה אינם עוד תאריך בלוח השנה. הם מרחב זמן שבו היקום כולו עוצר את נשימתו, ימים שבהם המלך נמצא בשדה, קרוב, מקשיב, וממתין לפסיעותינו. ברקע הימים הנוראים הללו, מהדהדים דברי חז"ל על הפסוק המכונן בתהילים: "תקעו בחודש שופר בכסה ליום חגנו, כי חוק לישראל הוא משפט לאלוקי יעקב". הגמרא במסכת ראש...
כאשר אנו חושבים על חורבן בית המקדש, עולים בדעתנו להבות האש שאחזו בהיכל, חומות ירושלים שנפרצו ואלפי היהודים שהובלו לגלות. נדמה כי הכול הסתיים בתשעה באב. אולם למעשה, גם לאחר החורבן נותר בארץ ישראל שריד קטן של חיים יהודיים. על אותה גחלת אחרונה הופקד גדליה בן אחיקם, וברציחתו היא כמעט כבתה לחלוטין...
התורה אינה אוסף של עניינים נפרדים. אותם מספרים שבים ומופיעים בפרשיות שונות, אותם שמות קודש משמשים בהקשרים דומים, ומושגים כמו ימין ושמאל, אור וחושך, זכר ונקבה, משפיע ומקבל, חוזרים בה פעם אחר פעם. חכמי הקבלה לימדונו שאין אלו ביטויים מקריים, אלא פרטים השייכים לסדר אחד המקיף את הבריאה ואת הנהגת...