בדיני קדימה בברכת הפירות – חלק א'

​

הקדמה לדיני קדימה!​

כתב החיי אדם כלל נ"ז מצוה לעולם להקדים לברך על החשוב יותר מפני חשיבותו או על החביב מפני חביבותו כו'.

על איזה מצוה מדבר החיי אדם? כתב המ"ב בסי' קס"ח סק"א בשם האחרונים דתיקנו כן חכמים משום "כבוד הברכה והידור מצוה".

​

מתי יש דין קדימה בברכות ומתי אין דין קדימה​

דין קדימה בברכות נאמר: רק כאשר רוצה לאכול משני המינים, אבל אם רוצה לאכול רק מין אחד מברך עליו אף שמין האחר חשוב ממנו או חביב יותר, רמ"א או"ח סי' רי"א סעי' ה' בשם התרומת הדשן.

והוסיף המשנה ברורה שם ס"ק ל"א דאפי' רוצה לאכול משניהם אך עדיין לא הובא לפניו החביב או מין שבעה אינו צריך להמתין מלאכול עד שיביאו לו את המין החשוב יותר.


בספר הלכות קטנות (ח"ב סימן קנ"ה) כתב שדין קדימה נאמר רק אם אין קפידא לאכול מין אחד קודם לחבירו, אבל אם מנהג בני אדם להקדים מין אחד לחבירו וזהו סדר אכילתם של מינים אלו, אין צורך לשנות את סדר האכילה, ע"כ.

ואולי יש ללמוד מכאן דכגון בני אדם שאוכלים ארוחה ללא נט"י ומונח לפניהם הבשר והתוספות וגם עוגה לקינוח, אין חייב להקדים ברכת מזונות על העוגה לפני הבשר והתוספות, לפי שזה סדר אכילתו והקינוח לבסוף, וכמדומה שכך גם המנהג במקומותינו.


לכאורה כשם שנאמר דין קדימה לענין ברכה ראשונה כך הדין גם לענין ברכה אחרונה, אמנם הצל"ח בברכות מ"א ב' כתב דרק למין שבעה יש דין קדימה גם לענין ברכה אחרונה, אבל לא למעלת חביב, כי לאחר שכבר אכל אין למאכל חביבות, עי"ש.

וכמדומה שגם בזה מנהגינו כיום בברכת מעין שלש לברך תחילה על המחיה ואח"כ על הגפן ואח"כ על העץ ועל פרי העץ ולאחר מכן ברכת בורא נפשות, וזה מוכיח דכשם שמקדימים את הברכה לפניה כך יש להקדים את הברכה לאחריה לאותו מין שהקדימו הברכה לפניה, ועי' עוד בפמ"ג בפתיחה לה' ברכות סק"י.

​

*​

א. היכן מקור הדין לאוכל כמה מיני מאכל שמונחין לפניו להקדים מין מאכל אחד לחבירו? מתניתין היא ברכות מ' ב' היו לפניו מינים הרבה ר' יהודה אומר אם יש ביניהם ממין שבעה עליו הוא מברך וחכמים אומרים מברך על איזה מהם שירצה.


ואיתא בגמ' מ"א א' אמר עולא מחלוקת בשברכותיהן שוות, דרבי יהודה סבר מין שבעה עדיף, ורבנן סברי מין חביב עדיף, אבל בשאין ברכותיהן שוות דברי הכל מברך על זה וחוזר ומברך על זה.

ביאור הגמ': אמר עולא מחלוקת של ר' יהודה וחכמים במשנה בשברכותיהן של המינין שוות כגון זיתים ותפוחים שברכתם "בורא פרי העץ" ובא לפטור את שניהן בברכה אחת, דרבי יהודה סבר מין שבעה עדיף לברך עליו תחילה, ורבנן סברי מין חביב עדיף לברך עליו תחילה [ומה שאמרו חכמים "מברך על איזה מהן שירצה" כונתם שיברך על החביב שאותו הוא רוצה יותר מחבירו].

אבל בשאין ברכותיהן שוות כגון צנון וזית, לא נחלקו ודברי הכל מברך על זה וחוזר ומברך על זה.

כאן בסיפא נחלקו הראשונים מהו ששנינו "ודברי הכל מברך על זה וחוזר ומברך על זה" מתוך פירוש רש"י הבינו תו' והרא"ש דה"פ אבל בשאין ברכותיהם שוות אע"פ שזה זית משבעת המינין וזה צנון שמברכין עליו בורא פרי האדמה מ"מ על "איזה מהם שירצה יברך תחילה" ואין דין קדימה כלל, וכן כתב הרי"ף דאיזה שירצה יקדים, וכתב הרא"ש שכן כתב ה"ר שמעיה בשם רב האי. לפי"ז לשון הגמ' דברי הכל מברך על זה וחוזר ומברך על זה, הכונה שיברך על איזה מין שרוצה תחילה.

אולם תו' פירשו דכיון שאין ברכותיהן שוות מאחר שאין האחד פוטר את חבירו בברכה אחת אפי' רבי יהודה מודה דאין עדיפות בשבעת המינים, אלא יברך על איזה מהן שירצה דהיינו החביב לו ואח"כ יברך על השני, וכן פירש רבינו יונה והרשב"א וכן רבינו האי גאון והסמ"ק.


ולדעת תו' וסיעתם דסברי דכשאין ברכותיהן שוות מברך על החביב, אכתי נחלקו הראשונים מהו הגדרת חביב?

דעת הרמב"ם פ"ח מה' ברכות הי"ג הכונה הוא למין שחביב עליו באותה שעה, כך דייק הב"י, ואילו לדעת הרא"ש ורבינו יונה הכונה למין שחביב עליו בדרך כלל [אף שכרגע חביב בעיניו מין האחר].

ובשו"ע סי' רי"א סעי' א' הביא את ב' דעות הראשונים הנ"ל בשאין ברכותיהן שוות, האם אין דין קדימה כלל כדעת רש"י וסיעתו או"ד יש להקדים עכ"פ את המין החביב כדעת תו' וסיעתם. ומהו חביב? בזה סתם השו"ע להלכה כדעה הב' שהיא דעת הרא"ש ורבינו יונה דגדר "חביב" ענינו המין שחביב עליו בדרך כלל!
​

ב. סיכום דברי השו"ע עם מ"ב הלכות ברכת הפירות סימן רי"א סעיף א' – עד הלכה למעשה​

א. אם היו לפניו פירות ממין שבעה ופירות אחרים שברכותיהן שוות כגון ענבים ותפוחים שברכותיהן בורא פרי העץ, ודעתו לאכול מכולם, מקדים מין שבעה לשאר הפירות, ומעלתה היא במה שנשבחה בהן ארץ ישראל, ואפי' אם המין שבעה הוא חצי פרי ושאר הפירות הם שלימים, מקדים מין שבעה.


ב. היו שני הפירות ממין שבעה או שני הפירות ממין פרי העץ או ממין פרי האדמה מקדים את החביב לשלם, אבל אם החביב חצי, מקדים את השלם.


ג. אבל אם היו לפניו שני מינין שאין ברכותיהן שוות כגון ברכת העץ וברכת אדמה, אפי' אחד מין שבעה כגון זית והשני צנון או שאחד חביב, לא שייך להקדים אחד על פני חבירו ואיזה מהן שירצה יברך, וביאר הרא"ש הטעם דכיון שאין אחד יכול לפטור את חבירו בברכתו לא שייך להקדים אחד על חבירו.

ויש אומרים דגם בזית וצנון שברכותיהן אינם שוות צריך להקדים החביב, ומה נקרא חביב? המין שרגיל להיות חביב עליו אפי' אם כעת חפץ במין השני.

ברם היינו דוקא בכגון זית וצנון, אבל אם היה דבר שברכתו שהכל לכו"ע בודאי מברך על הזית תחילה.

וסברת היש אומרים דגם בזית וצנון שאין ברכותיהן שוות עדיין שייך שפיר מעלת הקדימה לברך על מין אחד תחילה, אלא דסברי דלא מקדמינן בזה מין שבעה, אלא החביב לו יותר יקדימנו לברך עליו ולאכול אותו בתחילה.

ואם שני המינים חביבים אצלו בשוה – הזית והצנון, מברך על מין שבעה תחילה.

ד. להלכה כתב הביאור הלכה בשם האחרונים דהעיקר כדעת היש אומרים, לפי שהוא דעת רוב הפוסקים דגם בשאין ברכותיהן שוות שייך מעלת הקדימה להקדים החביב לו יותר [וגם דאפי' לדעה הראשונה שסבירא ליה דמברך על איזה שירצה, מ"מ הלא הברירה היא בידו לברך כדעת היש אומרים].
​

מתלמיד חכם אחד​