מאמרים תורניים

בע"ה "האבות קיימו את כל התורה" שגורה המימרה הזו בפינו מימי ילדות. מה זה אומר קיימו את כל התורה? איך היה להם תורה? מה היה כתוב שם? וידבר ה' אל משה? יעקב למד בישיבת שם ועבר. 14 שנה. מה הוא למד שם? את הגדר של ר' שימע'ן במכאן ולהבא ולמפרע? הוא התווכח עם החברותא מי היה המקושש והאם איוב היה בימי...

בס''ד פרשת שופטים: על מה סמך הרמב''ם כאשר הלך לגור במצרים פתיחה בפרשת השבוע מצווה התורה על איסורים שונים למלך, ביניהם האיסור להרבות לו סוסים (יותר מכדי מרכבתו או צרכיו המלחמתיים): ''רַק֘ לֹא־יַרְבֶּה־לּ֣וֹ סוּסִים֒ וְלֹֽא־יָשִׁ֤יב אֶת־הָעָם֙ מִצְרַ֔יְמָה לְמַ֖עַן הַרְבּ֣וֹת ס֑וּס''. נחלקו...

הנה בפ"ק דשבת שאלה הגמ', מאן תנא נתינת מים לדיו זוהי שרייתן, אמר רב יוסף רבי היא. ואביי אמר, אולי כל מה שנחלקו רבי ורב יוסי בר יהודה הוא רק בדבר שהוא בר גיבול אבל בדבר שאינו בר גיבול לא נחלקו. ולא איפשיטא. ובפ"ב דשבת, איפליגו רבי ורבי יוסי בר יהודה לגבי נתינת מים למורסן שרבי אוסר ורבי יוסי בר...

בס''ד פרשת ראה: האם צריך להפריש מעשרות מעשבי תיבול פתיחה בפרשת השבוע כתוב שיש להפריש מעשרות מתבואת השדה, ולאוכלם לפני ה': "עַשֵּׂ֣ר תְּעַשֵּׂ֔ר אֵ֖ת כָּל־תְּבוּאַ֣ת זַרְעֶ֑ךָ הַיֹּצֵ֥א הַשָּׂדֶ֖ה שָׁנָ֥ה שָׁנָֽה. וְאָכַלְתָּ֞ לִפְנֵ֣י׀ יְקֹוָ֣ק אֱלֹהֶ֗יךָ בַּמָּק֣וֹם אֲשֶׁר־יִבְחַר֘...

א. במתניתין תרומות פ"א מ"ב איתא דחרש המדבר ואינו שומע לכתחילה לא יתרום, והטעם מפורש בירושלמי משום הברכה, דצריך להשמיע לאזניו מה שמוציא מפיו. ושם במ"ו איתא דהערום והאלם ובעל קרי ג"כ לא יתרמו לכתחילה, ומפורש הטעם בירושלמי משום הברכה שאינם יכולים לברך. וחזינן מינה דיש לאדם להימנע מקיום מצוה משום...

א. בביאור הלכה סי' ח סי"ב (ד"ה אם לא) כתב דבאופן שיש ספק אם צריך לברך על הטלית שלובש (עי"ש פרטי הדין) "מוטב שלא ללבשו עד שיסיח דעתו מברכה ראשונה כדי שיתחייב עליו בבירור". והנה כל רגע שנמנע מלבישת הציצית הוא מפסיד קיום מצ"ע דאורייתא, ואפ"ה כיון שלא יכול לברך מחמת הספק צריך להפסיד המצוה. ב...

תוקפו של גורל: בספר דברי גאונים כלל כ' אות א' ובשד"ח (כללים מערכת הגימ"ל סימן יד) כתבו בשם שו"ת גאוני קדמאי וז"ל ובכל מקום שיפול הגורל יטלנו, ואין רשות לשום אדם מישראל לעבור על הגורל שאין הגורל אלא מפי שמים שנאמר ע"פ הגורל תחלק הארץ והעובר על הגורל כעובר על עשרת הדברות. וכן הוא מפורש במשלי טז'...

קביעות רק בתחילת הסעודה ואם כנים דברינו אלה, יש לנו לדון מה יהיה באופן שקובעים עצמם לאכול רק כזית או שיעור מסויים ביחד, ולאחמ"כ להיפרד וכל אחד יאכל לעצמו. האם באופן כזה מועילה קביעתם להצטרף, ויוכל האחד להוציא את חבירו בברכתו[א]. וקודם יש לנו לבאר, מדוע אין נידון זה דומה למה דאיתא בגמרא (ברכות...

בס"ד בענין ברכה על מצוה התלויה באחרים, יש להביא שלענין ברכה על קידוש ה' נחלקו הפוסקים: הנה הרמב"ם ביסודי התורה פ"ה שעסק בדיני קידוש השם השמיט ברכה זו, ויש שרצו ללמוד מכך שאין חיוב לברך ברכה זו באדם המוסר נפשו על קדושת השם. וברקנאטי (פסקי ריקנאטי סימן ע) ובשל"ה (הביאו הפתחי תשובה יו"ד קנז ו...

בס"ד מקור חלב טמאה שאסור איתא בבכורות ו. דילפינן מקרא לאיסור חלב טמאה דנחלקו בגמ' אי ילפי' מגמל הגמל לרבות חלבה או מאת הגמל והק' שם בגמ' ל"ל הך ילפותא תיפוק ליה מהטמאים לאסור צירן ורוטבן ובכלל זה גם חלב. ותירצו בגמ' היות ומצינו שחלב טהורה מותר שנא' ארץ זבת חלב ודבש וכן בעוד מקומות ואע"פ...

בס"ד בענין פת חלבית שנתערבה באחרות שאלה נשאלתי אודות לחמניות שנאפו עם חלב ונשכח לעשות בהם סימן כפי הדין ונאסרו באכילה (כמבואר ביו"ד סימן צ"ז) , ושוב נתערבו עם לחמניות כשרות באופן שאין ס' נגד הפת אבל יש ס' נגד החלב המעורב באותם לחמניות. ויש לעיין האם נאסרו כל הלחמניות באכילה כיוון דהוי כדבר...

ריפתא דערובא בברכות לט: ובשבת קיז: רב אמי ורב אסי כי הוי מתרמי להו ריפתא דערובא מברכין עליה המוציא לחם מן הארץ אמרי הואיל ואתעביד ביה מצווה חדא נעביד ביה מצווה אחריתי, ופירש"י ריפתא דערובא שערבו בו אתמול עירובי חצירות. ובשבת הגירסא "כי מקלע להו שרא ביה. ופירש"י כי מקלע להו- פעמים שהעירוב בביתם...

א. מובא ברדב"ז [א' קב] דנשאל האם אשה שסופרת ז' נקיים צריכה למנות הימים בפה שדין ספירה זה בפה כמו שמצינו בספירת העומר, ובאמת כבר הראשונים [עי' תוס' מנחות סה:] שואלים מדוע זבה הסופרת לא תברך על מצות ספירה של הז' נקיים ומת' שכיון שיכולה לראות וא"כ תסתור את הספירה ונמצא ברכתה לבטלה, וא"כ אומר הרדב"ז...

בס''ד פרשת עקב: האם מותר לסחור עם נוצרים באינטרנט ביום ראשון פתיחה בפרשת השבוע כותבת התורה, על משה המזהיר את בני ישראל להשמיד את הגויים אותם יפגשו בארץ ישראל, שמא יהיו הגויים להם למוקש: ''פְּסִילֵ֥י אֱלֹהֵיהֶ֖ם תִּשְׂרְפ֣וּן בָּאֵ֑שׁ לֹֽא־תַחְמֹד֩ כֶּ֨סֶף וְזָהָ֤ב עֲלֵיהֶם֙ וְלָקַחְתָּ֣ לָ֔ךְ...

בס''ד פרשת ואתחנן: האם מותר לשכור גוי לבנות בית כנסת בשבת פתיחה בפרשת השבוע כותבת התורה על מצוות שמירת השבת, ומוסיפה שלא רק האדם חייב לשבות ממלאכה, אלא גם שורו, עבדו וחמורו: ''וְיוֹם֙ הַשְּׁבִיעִ֔י שַׁבָּ֖ת לַיקֹוָ֣ק אֱלֹהֶ֑יךָ לֹ֣א תַעֲשֶׂ֣ה כָל־מְלָאכָ֡ה אַתָּ֣ה וּבִנְךָֽ־וּבִתֶּ֣ךָ...

מקור וטעם התקנה איתא בגמ' בב"ק [פב.] "עשרה תקנות תיקן עזרא... ומכבסים בחמישי בשבת...ושיהו מכבסין בחמישי בשבת משום כבוד השבת", הו"ד אלה להלכה ברי"ף [שבת כט:] וברא"ש [ב"ק פ"ז סי' יט'] כתב וז"ל: "ושיהו מכבסים בחמישי בשבת מפני כבוד שבת ללבוש לבנים ובע"ש אין פנאי לכבס", וכ"ה במאירי "הרביעית הוא שיהו...

בס''ד פרשת דברים: האם ניתן לחדש את 'הסמיכה' בזמן הזה פתיחה בפרשת השבוע כותבת התורה את דברי משה, החוזר על חלק ממאורעות בני ישראל במדבר, בשינוים מסויימים. אחד הדברים שעליהם הוא חוזר, הוא מינוי הדיינים, שנצטוו לשפוט את ישראל: ''וָאֲצַוֶּה֙ אֶת־שֹׁ֣פְטֵיכֶ֔ם בָּעֵ֥ת הַהִ֖וא לֵאמֹ֑ר שָׁמֹ֤עַ...

שומרי החומות והסייגים – "הגדר" כעיקרון קיומי בהלכה ובמסורת א. תמיהת הדורות: מלח סדומית ומים אחרונים בזמננו אחת הסוגיות המפורסמות המעסיקות כל בר-בי-רב הלומד את הלכות סעודה, נעוצה בדין מים אחרונים. הגמרא במסכת חולין (דף קה עמוד ב) קובעת נחרצות כי מים אחרונים הם חובה, ומנמקת זאת משום סכנת נפשות...

בס''ד פרשות מטות - מסעי: כיצד הגיעו הקרי והכתיב לתנ''ך פתיחה בפרשת השבוע כותבת התורה, שה' אמר למשה שלאחר נקמתו במדיין ילך לבית עולמו: ''נְקֹ֗ם נִקְמַת֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל מֵאֵ֖ת הַמִּדְיָנִ֑ים אַחַ֖ר תֵּאָסֵ֥ף אֶל־עַמֶּֽיךָ''. הגמרא במסכת נדרים (לז ע''ב) כותבת, שהפסוק יכול היה לומר 'ותאסף...