בדיני קדימה בברכת הפירות – חלק ב'

ה. מיהו כיון דמ"מ נחלקו ב' דעות בשו"ע בשאין ברכותיהן שוות האם אין דין קדימה כלל לא למין שבעה ולא לחביב אלא איזה מהן שירצה יקדים או דמ"מ צריך להקדים החביב.

כתבו הפוסקים דלמעשה יתנהג כך: תחילה יברך על המין שרגיל להיות תמיד חביב עליו ויטעום קצת ממנו ואח"כ יאכל המין שחפץ עכשיו לאכלו, ואחר גמר אכילתו יחזור לאכול המין הראשון, ע"כ.


עוד כתב הט"ז דגם שאנו מעדיפים לכתחילה כדברי היש אומרים בשו"ע דגם בשאין ברכותיהן שוות שייך מעלת הקדימה להקדים החביב, מ"מ המברך על מה שחביב עתה בעיניו ג"כ יש לו על מי לסמוך, כיון דהרמב"ם ועוד פוסקים סוברים דחביב נקרא מה שהוא חביב עליו עכשיו.



ו. לסיכום אליבא דהלכתא: היו לפניו מיני פירות הרבה ויש ביניהן גם ממין שבעה, אם ברכותיהן שוות צריך לברך על מין שבעה אע"פ שיש חביב ממנו, ואם אין ברכותיהן שוות צריך להקדים את שחביב לפניו בדרך כלל לפני מין שבעה כדעת היש אומרים בשו"ע, אבל גם המברך על מה שעכשיו חביב בעיניו יש לו על מי לסמוך.



ז. שאלה? מה הדין אם היו לפניו ג' מינים ענבים שקדים ובטנים, השקדים חביב לו יותר מכולם ואחריו הבטנים שחביבים לו יותר מן הענבים, ולפנינו אין ברכותיהן שוות, מה יברך תחילה?


ביאור השאלה? הרי אם היו לפניו רק ענבים ושקדים שברכותיהן שוות בודאי היה צריך לברך על הענבים תחילה שהוא ממין שבעה משא"כ עכשיו שיש לפניו גם מין שלישי של בטנים שחביבים לו יותר מהענבים כיון שאין ברכותיהן שוות צריך לברך על הבטנים תחילה לפני הענבים מפני שזה חביב לו ביותר, מיהו גם על הבטנים אינו יכול לברך תחילה שהרי השקדים חביבים לו מן הבטנים ואין ברכותיהן שוות, ושוב על השקדים אינו יכול לברך כיון שהענבים הן ממין שבעה וברכותיהן שוות, א"כ מה יעשה?



תשובה: בספר צפוני דודי ח"ב סימן ס"ו כתב הגר"ב הלוי פכטהלט שליט"א דצריך לברך על הענב ולפטור בברכה זו גם את השקד ויוצא ידי כולם, ואע"פ שהבטנים חביב לו יותר מן הענב מ"מ כיון שבברכה זו פוטר גם את השקדק שהוא חביב לו יותר מכולם שפיר דמי.

אמנם יצטרך לאכול גם מן השקד לפני שיאכל מן הבטנים, כיון דכל הסיבה בשאין ברכותיהן שוות דמקדים את החביב הוא משום שאין מוציא בברכה אחת את המין השני, לכן לא חל דין קדימה למין שבעה וצריך להקדים מה שרוצה עכשיו לאכול. א"כ ה"ן צריך גם לאכול מהשקד כדי שתהיה הברכה הראשונה על מה שרוצה לאכול קודם, ע"כ.


ושמעתי באופן אחר שיש להקדים את הבטנים החביב תחילה, דלגבי פירות העין שלפנינו שהם הענב והשקד בודאי היה לו לברך על הענב תחילה, א"כ הספק שיש לפנינו הוא רק בין הענב לבטנים, וכיון שהבטנים חביבים עליו יותר מן הענב מקדים ומברך על החביב.



ח. הביאו לפניו בורא פרי העץ ובורא פרי האדמה הי מינייהו יקדים? יש בזה ב' דעות בשו"ע, דעה ראשונה איזה מהם שירצה יקדים, וי"א שבורא פרי העץ קודם.

ויש להעיר דהרי כאן ברכותיהן אינן שוות, ולפ"מ שסיכמנו להלכה לעיל אות ו' היה צריך להקדים מה שחביב לפניו בדרך כלל, ויש ליישב דהשו"ע מיירי בששניהן חביבים לפניו מה יקדים.

להלכה: הסכימו האחרונים דנכון לנהוג כדעת הי"א דאם שניהם שוים בחביבות יקדים בורא פרי העץ לבורא פרי האדמה.

אבל אם פרי האדמה חביב עליו יותר מברך על החביב תחילה ואח"כ מברך בורא פרי העץ!



ט. הביאו לפניו דבר שברכתו בורא פרי העץ ודבר שברכתו שהכל: ברכת בורא פרי העץ קודמת אפי' אם הדבר שברכתו שהכל חביב בעיניו כגון גלידה משובחת או שלם או אפי' מין שבעה כגון דובשא דתמרי.

והטעם בזה, כי ברכת בורא פרי העץ חשובה יותר לפי שהיא מבוררת על דבר אחד מסוים טפי מברכת שהכל שהיא ברכה כללית לכל המינים.

ואותו הדין ואותו הטעם אם הביאו לפניו דבר שברכתו בורא פרי האדמה ודבר שברכתו שהכל!


שאלה? לעיל אות ח' הבאנו דעה ראשונה בשו"ע דאם לפניו פרי העץ ופרי האדמה איזה מהן שירצה יקדים, ויש להעיר הרי ברכת בורא פרי האדמה כוללת גם פרי העץ עכ"פ בדיעבד, ואילו ברכת העץ אינה כוללת גם פרי האדמה ואפי' בדיעבד, ע"כ שנוסח "פרי העץ" מבוררת היא טפי מ"פרי האדמה", ומדוע א"כ שלא יקדים פרי העץ לפרי האדמה מאותו הדין והטעם שכתבנו כעת גבי פרי העץ וברכת שהכל או פרי האדמה וברכת שהכל?


תשובה: נכון שבדיעבד אם בירך פרי האדמה על העץ יצא מ"מ נוסח הברכה לכתחילה מבוררת רק למיני פרי האדמה, וזה דומיא דברכת בורא פרי העץ, ולכן אפשר לדעה זו אף להקדים פרי האדמה לפרי העץ, משא"כ ברכת שהכל אינה ברכה מבוררת כלל שכוללת כל מיני מזון שונים שברכתן לכתחילה שהכל, ובדיעבד אף כוללת כל המאכלים והמשקין.


עוד שמעתי לתרץ דנוסח ברכת העץ ופרי האדמה מבוררת כל אחת בשוה, אע"פ שאפשר שלזה יש פירות הרבה בעולם ולזה מעט יותר, ודומיא דברכת היין שהיא חשובה ומבוררת אע"פ שהיא לגפן בלבד, א"כ מה בכך שיוצאין בברכת פרי האדמה גם על פרי העץ, שיהא חשיב מחמת כן כאילו יש יותר פרטי פירות שברכתן בורא פרי האדמה מאשר פרטי פירות שברכתן בורא פרי העץ, ומה בכך סוף סוף ברכת בורא פרי העץ וברכת בורא פרי האדמה הן ברכות מבוררות בשוה. לפי"ז גם אם לכתחילה היה הדין שיכול לברך על פרי העץ איזה ברכה שירצה או פרי העץ או פרי האדמה עדיין היו ברכותיהן מבוררות בשוה, ולכן דעה ראשונה סוברת דאיזה מהן שירצה יקדים.



י. הנה למדנו כעת שאם יש לפניו מיני מאכל שברכתן שהכל, אין להקדימם בשום ענין לברכת בורא פרי העץ או בורא פרי האדמה אפי' אם מין שהכל חביב בעיניו כגון גלידה או אפי' שלם.

כיוצא בזה מבואר שאם לפניו ברכת המוציא או בורא מיני מזונות ופרי הגפן לעולם יש להקדימם לכל שאר הברכות, ואפי' אם המינים האחרים חביבים עליו ביותר וגם שלימים.


ויש לברר מהו הטעם בכל האמור ומה הן כללי הקדימה שנדע מתי מקדימין ומתי אין מקדימין?

ויש לבאר דכל מה שחילקו חכמים בין אם לפניו מיני פרי עץ שברכותיהם שוות שצריך להקדים מין שבעה, וכשאין ברכותיהן שוות מקדימים מין החביב, היינו מפני שבברכותיהן שוות מברך ברכה אחת ופוטר כל הפירות שלפניו, לכך יש להתחשב עפ"י מדד מעלת הפירות שלפניו מהו הפרי החשוב ביותר, וע"ז יש להסמיך את הברכה, לפיכך מין שבעה קודם.


אבל לענין איזה ברכה להקדים כשלפניו פרי עץ ופרי אדמה, יש להתבונן במעלת איזה ברכה חשובה ביותר לאדם המברך, ולכן הולכים אחר מעלת החביב אצל האדם, ולא אחר מעלת הפרי. אמנם קים לן לחז"ל דמ"מ לענין ברכת המוציא ובורא מיני מזונות וברכת הגפן כיון שקבעו ברכה מיוחדת למינים מסוימים הללו, הרי שהברכה חשובה מצד עצמה שנשתנית משאר הברכות, לפיכך אע"פ שלאדם חביב יותר מין הברכה האחרת מ"מ יש להקדים הברכות הנ"ל.


וכן כשיש לפניו ברכת שהכל כנגד פרי עץ או פרי אדמה, כיון שהם מבוררות יותר על מינים מסוימים חשובים הם יותר מברכת שהכל, לפיכך לעולם יש להקדימם לברכת שהכל שהיא ברכה כוללת להרבה מיני מאכלים.​