בארה של מרים - חלק א' | פורום אוצר התורה

יצירת הבאר ונתינתו לבני ישראל במדבר

במשנה במסכת אבות מבואר, שהבאר נבראה בערב שבת הראשון אחר בריאת העולם, בבין השמשות. וז"ל המשנה (פרק ה' משנה ו'):

"עשרה דברים נבראו בערב שבת בין השמשות, ואלו הן: פי הארץ, ופי הבאר, ופי האתון, והקשת, והמן, והמטה, והשמיר, והכתב, והמכתב, והלוחות".

ומפרש שם רבי עובדיה מברטנורא, וז"ל:

"ופי הבאר - בארה של מרים שהייתה הולכת עם ישראל במדבר בכל המסעות. ויש אומרים, שפתחה פיה ואמרה שירה, שנאמר (במדבר כ"א) עלי באר - ענו לה."

הבאר נוצרה אמנם בבריאת העולם, אך אלפי שנים שכבה ללא שימוש עד שיצאו בני ישראל ממצרים, והלכו במדבר ארבעים שנה ולא היה להם מים לשתות.

בתורה מבואר שרק כשבאו למדבר צין התלוננו בני ישראל שאין להם מים לשתות, ואז ציווה השם על משה לדבר אל הסלע, ומשה הכה בסלע ויצאו מים.

ולכאורה תמוה, מאיפה היה להם מים לשתות עד אז.

וכך כתוב בפרשת חוקת:

"ויבאו בני ישראל כל העדה מדבר צן בחדש הראשון וישב העם בקדש ותמת שם מרים ותקבר שם: ולא היה מים לעדה ויקהלו על משה ועל אהרן: וירב העם עם משה ויאמרו לאמר ולו גוענו בגוע אחינו לפני ה': ולמה הבאתם את קהל ה' אל המדבר הזה למות שם אנחנו ובעירנו: ולמה העליתנו ממצרים להביא אתנו אל המקום הרע הזה לא מקום זרע ותאנה וגפן ורמון ומים אין לשתות: ויבא משה ואהרן מפני הקהל אל פתח אהל מועד ויפלו על פניהם וירא כבוד ה' אליהם: וידבר ה' אל משה לאמר: קח את המטה והקהל את העדה אתה ואהרן אחיך ודברתם אל הסלע לעיניהם ונתן מימיו והוצאת להם מים מן הסלע והשקית את העדה ואת בעירם: ויקח משה את המטה מלפני ה' כאשר צוהו: ויקהלו משה ואהרן את הקהל אל פני הסלע ויאמר להם שמעו נא המרים המן הסלע הזה נוציא לכם מים: וירם משה את ידו ויך את הסלע במטהו פעמים ויצאו מים רבים ותשת העדה ובעירם".

חז"ל מתרצים, שבזכות מרים – אחותם של משה ואהרן, זכו ישראל לבאר, והיא ליוותה אותם במהלך כל מסעם במדבר. ואמנם כשמתה מרים הפסיק הבאר לנבוע, והתחדש אחר כך בזכותם של משה ואהרן. ולכן מיד אחר שמתה מרים התלוננו בני ישראל שאין להם מים לשתות.

וכך מבואר בתענית דף ט. וזה לשון הגמרא:

"ר' יוסי בר' יהודה אומר שלשה פרנסים טובים עמדו לישראל אלו הן משה ואהרן ומרים וג' מתנות טובות ניתנו על ידם ואלו הן באר וענן ומן באר בזכות מרים עמוד ענן בזכות אהרן מן בזכות משה מתה מרים נסתלק הבאר שנאמר (במדבר כ, א) ותמת שם מרים וכתיב בתריה ולא היה מים לעדה וחזרה בזכות שניהן".

וכן כותב רש"י בפירושו על התורה על הפסוקים הנ"ל, וז"ל:

"ולא היה מים לעדה - מכאן שכל מ' שנה היה להם הבאר בזכות מרים".

וכך גם כותב רש"י בפירושו על הגמרא שהובא לעיל, וז"ל:

"בארה של מרים - סלע וזבין ממנו מים והיה מתגלגל והולך עם ישראל והוא הסלע שבו הכה משה שלא היה רוצה להזיל מימיו בשבילו לפי שמתה מרים".

מאידך, הגמרא בבבא מציעא (דף פו:) מבארת שהבאר היה בזכות אברהם אבינו שנתן מים לשלושת המלאכים.

וז"ל הגמרא:

"דאמר ר' חמא בר' חנינא וכן תנא דבי רבי ישמעאל בשכר שלשה זכו לשלשה בשכר חמאה וחלב זכו למן בשכר והוא עומד עליהם זכו לעמוד הענן בשכר יוקח נא מעט מים זכו לבארה של מרים".

ונס זה של הבאר היה גדול כל כך, עד שעמדו ישראל ואמרו שירה מיוחדת של נס הבאר.

וכה שרו בני ישראל (פרשת חוקת):

"אז ישיר ישראל את השירה הזאת עלי באר ענו לה: באר חפרוה שרים כרוה נדיבי העם במחקק במשענתם וממדבר מתנה: וממתנה נחליאל ומנחליאל במות: ומבמות הגיא אשר בשדה מואב ראש הפסגה ונשקפה על פני הישימן".

והנה לכאורה תמוה, שהרי הבאר ליווה את ישראל במשך ארבעים שנה, ומדוע רק עכשיו נזכרו בני ישראל לשיר את השירה.

ויש המפרשים שהשירה אמנם היא על נס אחר, שנמחצו אויביהם על ידי ההרים, ובני ישראל ידעו על כך רק בזכות הבאר – שהדם שזרם מההרים התערבב עם מי הבאר.

אך יש מפרשים אחרת, ונביא כאן את פירושו של הכלי יקר שמבאר גם למה היה הבאר דווקא בזכותה של מרים, וז"ל:

"אז ישיר ישראל את השירה הזאת. מאחר שלא נאמר אז ישיר משה ובני ישראל, ועוד שלא שרו השירה הזאת בתחילת מ' ש"מ שבני ישראל אמרו שירה זו על משה שחזרה הבאר בזכותו אחר שפסקה במיתת מרים, ומטעם זה לא נזכרה מרים בשירה זו ונזכר משה שנאמר באר חפרות שרים כרוה נדיבי עם במחקק, ואין מחקק אלא משה שנאמר (דברים לג, כא) כי שם חלקת מחקק ספון ובתענית (דף ט.) מסיק שחזרה בזכות משה כי מתחילה היה המן בזכות משה שקבל התורה כי לא נתנה התורה כ"א לאוכלי המן (תנחומא בשלח כ.) שנאמר (שמות טז, ד) למען אנסנו הילך בתורתי, והבאר שהיה מספיק להם כל צרכיהם בזכות מרים שאחזה במדת ג"ח, שכן נאמר (שמות א, יח) ותחיין את הילדים שהיו מספיקין להם מזון כו'. וענני כבוד אשר שם כבוד השכינה בזכות אהרן שגרם השראת השכינה ע"י הקרבנות, ובזכות התורה חזרו שלשתן לכך נאמר באר אשר חפרוה נדיבי עם שאחזו במדת ג"ח ובזכותם היתה הבאר מאז ומקדם, עכשיו חזרה במחקק בזכות משה ובזכות התורה הרמוזה בפסוק וממדבר מתנה וממתנה נחליאל כמו שדרז"ל (בעירובין נד.), דאל"כ קשה מה ראו על ככה לדרוש פסוקים אלו על התורה ומה ענין שבח התורה אל שירת הבאר אלא לפי שחזרה הבאר בזכות התורה שקבל משה. וזה פירוש נכון וברור".

היינו שהשירה היא שבזכות התורה חזרה הבאר לנבוע, שמתחילה היתה בזכות מידת גמילות חסדים שהיתה במרים.

ויש עוד תירוצים אחרים על קושיא זו, ואכמ"ל.

לסיכום, הבאר נוצרה בששת ימי בראשית – בערב שבת בין השמשות, וליוותה את ישראל במשך כל מסעם בזכות מרים שהיתה בעלת גמילות חסדים, ובזכות אברהם אבינו שהביא מים לשלושת המלאכים שהתארכו אצלו.

וכשמתה מרים פסק הבאר לנבוע, וחזר בזכות משה ובזכות התורה, ושרו ישראל שירה מיוחדת על נס זה.

: המאמר הבא בסדרה 'בארה של מרים': בארה של מרים - חלק ב'

תגובות: שיח יצחק ו-אוצר התורה

בארה של מרים - חלק א'

בחר מאמר

הערות

אחד יחיד

תוכן עניינים של הסדרה

מידע על המאמר

עוד ב-חומש במדבר

מאמרים נוספים מ-אחד יחיד

שתף מאמר זה