הטעם שאין נפילת אפיים לאחר סוכות

הטעם שאין נפילת אפיים לאחר סוכות
האם יש תשלומין לשמיני עצרת
מדוע הרא"ד מבוטשאטש חזר בו

א] וכן אחר הסוכות אנו נוהגים שלא ליפול על פנינו עד ב' חשון, ובתשובה חלק א"ח סימן נ"ז [1] כתבתי דמי שאמר דהטעם בימים אלו שאחר הסוכות שאין נופלין על פניהם הוא משום דיש לו תשלומין כל ז' כטעם ימים שאחר השבועות, טעות הוא, דאף על גב דלפי טעם זה מייתרי שני ימים מר"ח, אין בכך כלום, דכיון דכל ז' דתשלומין אין אומרים, שני ימים לא מעלין ולא מורידין, וכמו שכתבו הפוסקים די"ג בניסן דאף על גב דלא עשו בו יום טוב אין בכך כלום.

אבל עיקר מימריה ברותא היא, דלא אמרינן דיש לו תשלומין כל ז' אלא בשלש רגלים יום ראשון של פסח ויום ראשון של שבועות ויום ראשון של חג, אבל שמיני חג עצרת אין בו קרבן חגיגה כדי שיהא בו תשלומין, ואדרבה שמיני חג עצרת תשלומי ראשון היא כדתנן בפרק קמא דחגיגה מי שלא חג ביום טוב הראשון של חג חוגג את כל הרגל וי"ט האחרון של חג, והוי דומיא דז' של פסח שאין בו קרבן עולת ראיה ושלמי חגיגה.

והיה נ"ל הטעם דומיא דניסן, מה ניסן הואיל ויצא רובו בקדושה אין אומרים בו תחנון ואין נופלין על פניהם, אף בתשרי כן, לפי שיצא רובו בקדושה, שני ימים של ר"ה ויום הכיפורים וארבע ימים בין כפור לסוכות, וט' ימי החג, הרי י"ו, וכיון שיצא רובו בקדושה אין אומרים תחנון ונפילת אפים אף אחר הסוכות, ואף לבני ארץ ישראל שאין עושין אלא ח', דכיון דמחצה הוא חשיב ליה כרובו וכו'.

ובספר סדר היום כתב טעם אחר דמפני שנכנס בעינוי ראוי שיצא בשמחה [2], ואיך שיהיה המנהג שלא ליפול על פניהם בימים שאחר חג הסוכות עד ב' חשון.​

[שיירי כנה"ג או"ח סי' קלא הגב"י אות יב, מובא בשע"ת שם ס"ק יט]​

ב] ב"ה מוצש"ק תרומה לאחי היקר ר"מ שיחיה. היום ראיתי בספר עזר מקודש מר' אברהם דוד מבוטשאטש נדפס באה"ע החדשים לעמברג סי' י"ד [3] דברי ספר הקדוש חסד לאברהם [4] שיש תשלומין לשמיני עצרת, ואיני יודע להולמו [5], גם מה ענין תשלומין לקרבנות תמידין ומוספין של שמיני עצרת [6]. כאשר בווארשי יש לך הספרים תודיעני נא אם תוכל לברר זה. אחיך הדורש שלומך אברהם מרדכי אלטר.​

[מכתבי תורה לאדמו"ר האמרי אמת מגור זצוק"ל מכתב ט]​

​

[1] דהיינו בשו"ת בעי חיי אורח חיים חלק א', אבל אנחנו זכינו רק לחלק ב' של או"ח, וחבל על דאבדין.

[2] וזה לשונו: הימים שאחר החג עד ר"ח חשוון נהגו שלא ליפול על פניהם ואין אומרים י"ג מדות ולא ודוי, והטעם משום שזה החודש הוא זמן רוב שמחתנו, ונבחר בו יום סליחתנו, ויש בו ד' מועדים ראש השנה יום הכפורים סוכה ושמיני עצרת, והוא חודש הז', והז' לעולם משובח, ונשלם בו עבודת בית המקדש בימי שלמה המלך ע"ה, והוא נקרא ירח האיתנים, ותחלתו יסורין וסופו שלוה, ומפני אלו הענינים ראוי לשמוח בו ושלא להראות שום צער וצרה ברבים, אבל הרשות בידו אם ירצה להתענות ולעשות הטוב בעיניו. עכ"ל.

ונלמד מכאן איך צריך ללמוד דברי הראשונים כמלאכים בעיון ובדקדוק רב, שהרי בעל סדר היום כתב בקיצור: ותחלתו יסורין וסופו שלוה, ורבינו מבאר שכוונתו דמפני שנכנס בעינוי ראוי שיצא בשמחה.

[3] וזה לשונו: דהרי לגבי אבילות, ר"ה ויו"כ מבטלים כל שלשים, ושמיני עצרת אינו מבטל רק ז' ימים, משום שיש לו תשלומין [במקום אחר (אשל אברהם סימן קל"א ד"ה בספר הק') כתבתי אודות תחנון אחר סוכות, וכעת אני רואה שנכון כמו שכתב בספר הק' חסד לאברהם ז"ל (לרבי אברהם אזולאי מעין ב' נהר מ"ה) שלא לומר, משום תשלומין שאחר שמיני עצרת לקרבנות דשמיני עצרת]. עכ"ל.

דהיינו שהרא"ד מבוטשאטש חוזר בו ממה שכתב באשל אברהם לומר תחנון אחר שמע"צ (וזה לשונו שם: בספר הק' חסד לאברהם ז"ל כתוב במעיין ב' סימן מ"ה שבתשרי אין אומרים תחנון רק בחמשה ימים, וכן נוהגים עכשיו כמה יחידי סגולה כפי ששמעתי. נראה שאין כדאי על פי זה לשנות ממנהג המיוסד במדינות אלו לומר תחנון אחר סוכות וכו' וזה לא דמי להימים שאחר שבועות, כי שם שייך תשלומין מה שאין כן בזה דלא שייך תשלומין כי שמיני עצרת גופיה תשלומין דראשון. עכ"ל.) וכעת נראה לו שלא לומר תחנון אחר שמע"צ, והטעם משום שיש לו תשלומין, ומאותו סיבה גם לגבי אבילות, שמע"צ אינו מבטל רק ז' ימים.

[4] מדברי האמרי אמת זצוק"ל משמע שהבין שהחסד לאברהם בעצמו כותב את הטעם של תשלומין, אבל בחסד לאברהם לא כתב כלל טעם לדבר, וזה לשונו: דע כי מספר ימי השנה שהם ימי עציבו ר"ל מרכבה בינונית שהיא מרכבת מטטרו"ן הם ימי נפילת אפים שאותן הימים משמש רכ"ב ימים כי מטטרו"ן הוא רכב ומרכבה לשכינה שבעולם היצירה, וזהו סוד על נהר כבר וגו', רכ"ב ימים על הסדר הזה, ה' ימים בתשרי (דהיינו בעשי"ת חוץ מב' ימי ר"ה ושבת וערב יו"כ ויו"כ) וכו' עיי"ש. ולולא הבנת האמרי אמת, נ"ל שענין התשלומין הוא חידוש של הרא"ד מבוטשאטש, ואינם מדברי החס"ל כלל, שכן משמע להמעיין בדברי הרא"ד מבוטשאטש הנ"ל, ודו"ק.

[5] נראה לי שכוונתו להקשות, שהרי הרא"ד מבוטשאטש באשל אברהם טען בתוקף דלא שייך תשלומין לשמע"צ כי שמיני עצרת גופיה תשלומין דראשון, א"כ מאיזה סיבה שינה את דעתו, ולכן כתב ואיני יודע להולמו, ובנוסף לזה הוקשה לו עוד קושיא מה ענין תשלומין לקרבנות שמע"צ.

[6] כבר קדמו בשיירי כנה"ג בקושיא זו לעיל הערה 1 עיי"ש.​