הדלקת נרות חנוכה בבית הכנסת

  • מקור המנהג
האזכור הראשון למנהג הדלקת נרות חנוכה בבית הכנסת נמצא בתשובת הגאונים ("תשובות הגאונים החדשות" סימן קע"ז). בתשובה זה מוזכר כמנהג פשוט ומקובל והתשובה דנה כמה נרות צריך להדליק.

אך כפי שנראה אין זה פשוט, ויש מרבותינו הראשונים שהתנגדו למנהג זה, ומאידך יש שהסבירו ונתנו טעם למה אנו נוהגים כן.

  • ההתנגדות למנהג
השיבלי הלקט כותב בסימן קפ"ה, וז"ל:

"כתב בעל הדברות ז"ל: "נהגו להדליק נר חנוכה בבית הכנסת ויש מקומות שנהגו להניחה על הפתח ויש שמניחין אותה באמצע בית הכנסת" עד כאן דבריו.

וגם אנו נוהגין להדליק בבית הכנסת ולא ידענו שורש וענף למנהג הזה, ומורי ר' יהודה אחי שני נר"ו היה נמנע מלהדליקה שלא לברך עליה.

וכן דעתי נוטה כי מאחר שכל אחד ואחד מדליק בביתו מה צורך להדליק בבית הכנסת ואילו היו אורחין ישינין בבית הכנסת היו הם צריכין להדליק דקי"ל אכסנאי חייב בנר חנוכה ואם אין שם אורחין מה צריך להדליק ושמא מפני שהיא בית דירה [נ"א נוסף: לחזן הכנסת בבית הכנסת נהגו כן אם כן השתא דלית בהו בית דירה] אין להדליק".

היינו שמביא המנהג להדליק נרות חנוכה בבית הכנסת, ואומר שכך נהגו גם הם. אך אחיו נמנע מלעשות כן מפני שלא רצה לברך.

ומסיק שכך נוטה גם דעתו שאין להדליק, כי אם יש אורחים בבית הכנסת שלא מדליקים בביתם – ממה נפשך היו צריכים להדליק לעצמם כדין אכסנאי. ואם אין אורחים – אין סיבה להדליק.

ומביא שיתכן שסיבת המנהג היה מפני שהיו עושים בית דירה בבית הכנסת לחזן, ומסיק שמכיוון שהיום אין עושים בית דירה בבית הכנסת אין להדליק נרות חנוכה בבית הכנסת.

  • טעם המנהג
כתב בספר המנהיג בהלכות חנוכה, וז"ל:

"ויראה לי דאין חיובא בבית הכנסת להדליק נר של חנוכה כ"א בבית שאדם דר בו מדאמ' כדי שתהא מזוזה מימין ונר חנוכה משמאל ובית הכנסת פטור ממזוזה כדאמ' בפ"ק דיומ' אלא אם כן יש שם בית דירה לדור בבית הכנסת אלא נהגו כך על זה שהנס בא במקדש בית עולמים ועושים כמו כן במקדש מעט בגולה לפרסם הנס לפי שכולם מתקבצים שם".

היינו שהטעם הוא שמכיוון שהנס היה בבית המקדש, מדליקים גם במקדש מעט כשכולם שם, כדי לפרסם הנס.

וכן כתב המאירי בפירושו למסכת שבת (דף כג:), וזה לשונו:

"וזה שנהגו להדליקה בבית הכנסת, עיקר הענין משום פרסומי ניסא ולא לכונה אחרת, והדבר נאה".

וכך גם כותב הבית יוסף בשם הכלבו, וזה לשונו (בסימן תרע"א ס"ק ז'):

"וכתב עוד טעם אחר שהוא לפרסם הנס בפני כל העם ולסדר הברכות לפניהם שיש בזה פרסום גדול להשם יתברך וקידוש שמו כשמברכין אותו במקהלות".

וכן כתב הריב"ש בתשובה (סימן קי"א), ומוסיף שזה מפני שהיה גזירה בימיהם על ידי האומות שלא להדליק הנרות בפתח הבית, ואם כן לא קיימו ענין פרסום הנס בבית, לכן הנהיגו להדליק בבת הכנסת. וז"ל הריב"ש:

"עוד כתבת, ידוע הוא שכל אחד מישראל חייב במצות נר חנוכה אפילו עני המתפרנס מן הצדקה ימכור כסותו יען המצוה חביבה. וא"כ כל אחד חייב להדליק ולברך בביתו. ומה שנהגו כל ישראל להדליק שליח ציבור או השמש בבית הכנסת למה. אי לפרסומי ניסא כל אחד חייב להדליק בביתו, ואי להוציא עניים ידי חובה כמו קידוש, הרי העני המתפרנס מן הצדקה חייב להדליק בביתו. וכמו שבליל הפסח אין מקדשין בבית הכנסת כן ראוי לעשות בנר חנוכה. א"כ הברכה שמברך המדליק בבית הכנסת יראה שהיא לבטלה. ואם נאמר להוציא עצמו באותה הדלקה בודאי אינו יוצא משום חשד. שאם חצר שיש לה שני פתחים לב' רוחות צריכה שתי נרות כרבא משום חשד שמא לא הדליק. כל שכן החזן או אחר שחייב להדליק בביתו. ועוד שלא נהגו כן אלא שחוזר ומדליק בביתו. ובקשתי וחפשתי טענה להציל החזן מברכה זו והיא קרובה ממנו.

תשובה, המנהג הזה להדליק בבית הכנסת מנהג ותיקין הוא משום פרסומי ניסא. כיון שאין אנחנו יכולין לקיים המצוה כתקנה כל אחד בביתו שהיא להניחה על פתח ביתו מבחוץ, כדתנן בההיא דגמן טעון פשתן וכו'. וכיון שעתה יד האומות תקפה עלינו ואין אנו יכולין לקיים המצוה כתקנה, ומדליק כל אחד בפתח ביתו מבפנים, ואין כאן פרסומי ניסא כי אם לבני ביתו לבד. לזה הנהיגו להדליק בבית הכנסת לקיים פרסומי ניסא".

היינו שהשואל דחה את הטעם של פרסומי ניסא מצד שכל אחד מדליק בביתו, ועל זה ענה לו הריב"ש שמכיוון שמדליקים בפנים הבית ולא בפתח אין כאן פרסומי ניסא אלא רק לבני הבית, ולכן מדליקים גם בבית הכנסת.

והנה השואל הזכיר בדבריו את הטעם שהוא כדי להוציא את העניים ידי חובתם.

אך הוא דוחה זאת משום שכל עני גם חייב בנר חנוכה, וכמו שבליל פסח לא מקדשים בבית הכנסת כי כל עני חייב בעצמו במצות ד' כוסות.

אבל הבית יוסף כן מביא טעם זה בשם ספר הכלבו, וז"ל (בסימן תרע"א ס"ק ז'):

"נראה שתקנו כן מפני האורחים שאין להם בית להדליק בו וכמו שתיקנו קידוש בבית הכנסת משום אורחים דאכלו ושתו בבי כנישתא וכן כתב הכלבו".

אבל הטעם המקובל הוא משום פרסומי ניסא, וכך נפסק להלכה בשולחן ערוך סימן תרע"א סעיף ז', וזה לשונו:

"ומדליקים ומברכים בבית הכנסת משום פרסומי ניסא".

  • האם יוצאים ידי חובה בהדלקה זו
לכל הדעות אין יוצאים בהדלקה זו, וצריך לחזור ולהדליק בביתו.

וכך כותב הרמ"א בסימן תרע"א סעיף ז':

"ואין אדם יוצא בנרות של בית הכנסת וצריך לחזור ולהדליק בביתו".
המאמר הבא בסדרה 'הדלקת נרות חנוכה בבית הכנסת': חלק ב' - האם מדליקים בברכה