ברכות בראיה שמיעה והודיה
עמידה
יכול לשבת[2], אך ראוי לעמוד[3].שעשה נסים לאבותינו.
מה מברך
בא"י אמ"ה שעשה נסים לאבותינו במקום הזה.[5]- אי"צ לפרט הנס.[6]
- נוסח השבח כשרואה הירדן בכללות (ולא אזור המעברות): "על יד הירדן לך אלקי אתן. אברך אהלל אשבח ואודה שמך. בעד עמך בקעת בים סוף גבול ארצך שפתו והסוף. הסוף לאליהו חציתו. בו אלישע לא היה חצוף. חשוף זרוע קדשך קדוש ישראל להושיע עם אביון. הטיבה ברצונך את ציון."[7]
על מה מברך
- ראה מקום שניכר מהמקום נס שנעשה לכל עמ"י- מברך.[8] כגון:
- המקום שנבקע ים סוף.[9]
- מקום בקיעת הירדן.[10]
- מקום מעבר הארון, בעת הדבקות ההרים בנחל ארנון.[11]
- האבנים שהושלכו משמים על האומות שלחמו ביהושע בבית חורון.[12]
- ההר שעוג רצה לזרוק על בנ"י.[13]
- האבן שישב עליה מרע"ה במלחמת עמלק.[14]
- חומת יריחו ששקעה.[15]
- הגדרת נס כאן- שנעשה במיוחד להצלה[16].
- צריך לראות המקום המדויק, ולא בכללות שרואה האזור.[17]
- כשרואה האזור (כגון הירדן) ראוי שישבח, אך אין ברכה.[18]
- דוקא- נס שנעשה לכל עמ"י.[19]
מתי מברך
- יכול לברך-בראיות במרחק ל' יום[20][א] [ב].
- בתוך ל'- ברכתו לבטלה.[21]
- לאחר ל'- הוא חייב בברכה.[22]
- בפעם הראשונה כל עוד שרואה- יכול לברך.[23]
- ראה ולא ברך- לא יברך בפעם הבאה.[24]
ברכות
תקנו חז"ל שמלבד ברכת הגומל, שנתקנה למי שניצל מסכנה[26], כשיצא בנס מסכנה מברך כל פעם שעובר במקום ההצלה.כמו"כ תקנו שצאצאיו ותלמידיו ג"כ יודו.
וכן נס של אדם המיוחד מישראל, שניסו מסמל נס לכלל, או נס שנתקדש בו ש"ש, שיברך כל א' מישראל הרואה את מקום הנס או בעליו.[27]
בעל נס, ראוי שיחלק צדקה לת"ח ויאמר "הריני נותן זה לצדקה ויה"ר שיהא נחשב במקום תודה שהייתי חיב בזמן המקדש", וראוי שיקרא פרשת תודה, וראוי שיתקן צרכי רבים, ובכל שנה ביום שנעשה נסו, יודה ביחידות לה', וישמח ויספר נסו.[28] [ג]
על נסי הצדיקים כגון דניאל חנניה מישאל ועזריה, הנס שנעשה ללוט, ועוד. ראה בפרקים העוסקים בהם בנפרד.
מה מברך
- בנס שלו- בא"י אמ"ה שעשה לי נס במקום הזה.[29]
- אם היו לו עוד נסים, מזכירם (בלי ברכה) ומוסיף "ובמקום..." אחרי הזכרת הנס של אותו מקום.[30]
- נס של אביו- בא"י אמ"ה שעשה נס לאבי במקום הזה.[31] [ד]
- נס של אבי אביו (או יותר כפי שיפורט)- בא"י אמ"ה שעשה נס לאבותי[32]/ לאבי אבא[33]/ לזקני[34] במקום הזה.[35] [ה]
- נס של רבו- בא"י אמ"ה שעשה נס לרבי במקום הזה.[36]
- נס של אדם מפורסם- בא"י אמ"ה שעשה נס ל[ואומר שמו] במקום הזה.[37]
- הברכה בראיית בעל הנס- בלי המילים "במקום הזה".[38]
- בראיית אדם מפורסם בעל נס- במקום שמו יאמר: לאדם הזה/ לך. [39]
מי מברך
- שעשה לי- רק בעל הנס עצמו מברך.[40]
- נס לאביו- מברך לאבי.[41]
- נס לזקנו- לאבותי (או בנוסח הנ"ל.)[42]
- מהנין ואילך, מברך רק אם אביו היה בחיים כשנעשה הנס.[43]
- הוא הדין באמא וסבתא.[44]
- נס לבנו/ אשתו וכדו'- אין מברך.[45]
- נס לרבו- מברך לרבי.[46]
- רבו- המובהק.[47]
- רב מובהק של אביו- לא מברך.[48]
- אפי' בנס לרבים- מברכים רק בעלי הנס צאצאיהם או תלמידיהם.[49]
- נס לאדם שליח כלל ישראל[50] או שנתקדש בנסו[51] ש"ש[ו]- כל הרואה יברך על הנס "שעשה ל...".[52]
- כיום- אין אדם שעונה לתנאים אלו.[53]
על מה מברך
- ראה מקום שנעשה נס ל; לו/ אביו/ זקנו/ רבו/ אדם "מסויים"- מברך כנ"ל.
- אי"צ שהנס יהיה ניכר מהמקום.[54]
- מברך גם בראיית האנשים הנ"ל.[55]
- הנס- הצלה שלא בדרך הטבע.[56]
- דוגמא: פגע בגופו דבר שהורג בדרך כלל, והוא ניצל.[57]
- ניצל בצורה טבעית אפילו שיש בה מקריות נדירה[ז]- בלי שו"מ.[58]
- דין זה- בין בתזמון שלא נפגע, ובין שהתזמון היה יציאה מאירוע שהדרך להפגע- בלי שו"מ.[59]
- סכנת חיים שבד"כ ניצלים- לא מברך.[60]
מתי מברך
- יכול לברך-בראיות במרחק ל' יום[61][ח] [ט].
- בתוך ל'- ברכתו לבטלה.[62]
- לאחר ל'- הוא חייב בברכה.[63]
- כל עוד שרואה באותה פעם- יכול לברך.[64]
- ראה ולא ברך- לא יברך בפעם הבאה.[65]
- גם כשברך באותו יום על מקום נס אחר, וכלל אז אחר הברכה הודאה על המקום הנוכחי- מברך שוב.[66]
- במקרה הנ"ל שמברך על נס שני באותו יום- יחזור ויפרט הנס הראשון שברך עליו באותו יום.[67]
- ראיית האדם כאילו ראה המקום לענין תוך ל'. וכן להיפך.[68]
[א] חוץ מהיום שעומד בו, וחוץ מיום הראיה. (מ"ב סקי"א, שעה"צ סק"ג)
[ב] שאז יש חשיבות חדשה לראיה, למרות שלא התחדש כלום במקום הנס. מ"ב סקי"ג.
[ג] ובסי' תרצ"ז במ"ב סק"ב כ' שיעשה סעודה, והיא סעודת מצוה. ומדיניה, שקובע לה יום בשנה, ואם הוא באדר, בשנה מעוברת יעשה באדר א', אא"כ קרה באד"ב.
[ד] ובבאו שני בניו ביחד יאמרו לאבינו. (שעה"צ סק"ח)
[ה] ובבאו שני נכדיו ביחד יאמרו לאבותינו. (שעה"צ סק"ט)
[ו] ואולי עי"ז חשיב רבו, ויברך גם כשאין בגוף הנס קידוש ה'. (ביה"ל ד"ה לפיכך)
[ז] כגון שהתזמון היה נדיר, אבל ללא שינוי הטבע.
[ח] חוץ מהיום שעומד בו, וחוץ מיום הראיה. (מ"ב סקי"א, שעה"צ סק"ג)
[ט] שאז יש חשיבות חדשה לראיה, למרות שלא התחדש כלום במקום הנס. מ"ב סקי"ג.
[1] סימנים ריח- רכט
[2] ב"י סי' ח, ופתיחה להל' ברכות לפמ"ג יח
[3] וזאת הברכה
[4] שו"ע ריח ס"א- ס"ג
[5] שו"ע ריח ס"א ומ"ב סק"ט
[6] ביה"ל ריח ד"ה מברך.
[7] ביה"ל ריח ד"ה כגון מעברות, וכפתור ופרח פ"ז
[8] שו"ע ריח ס"א ומ"ב סק"ז ושעה"צ סק"א השאיר בצ"ע וסב"ל
[9] שו"ע ריח ס"א ומ"ב סק"א
[10] שו"ע ריח ס"א ומ"ב סק"ב
[11] שו"ע ריח ס"א ומ"ב סק"ג
[12] שו"ע ריח ס"א ומ"ב סק"ד
[13] שו"ע ריח ס"א ומ"ב סק"ה
[14] שו"ע ריח ס"א
[15] שו"ע ריח ס"א ומ"ב סק"ו
[16] ביה"ל ריח ד"ה כגון מעברות
[17] ביה"ל ריח ד"ה כגון מעברות
[18] ביה"ל ריח ד"ה כגון מעברות
[19] שו"ע ריח ס"ב ומ"ב סקי"ד
[20] שו"ע ריח ס"ג
[21] מ"ב ריח סקי"ב ושעה"צ סק"ד
[22] שו"ע ריח ס"ג
[23] ביה"ל ריח ד"ה במקום
[24] ביה"ל ריח ד"ה במקום
[25] שו"ע ריח ס"ד- ס"ז וס"ט
[26] מ"ב ריח סקל"א
[27] ראה המקורות לפי סדר ההלכות
[28] מ"ב ריח סקל"ב
[29] שו"ע ריח ס"א, ס"ד ומ"ב סק"ט
[30] שו"ע ריח ס"ה ומ"ב סקי"ט
[31] שו"ע ריח ס"א, ס"ד ומ"ב סק"ט
[32] מ"ב ריח סקי"ז
[33] מ"ב ריח סקי"ז
[34] שעה"צ ריח סק"י
[35] שו"ע ריח ס"א, ס"ד ומ"ב סק"ט
[36] שו"ע ריח ס"א, ס"ו ומ"ב סק"ט וסק"כ
[37] שו"ע ריח ס"א, ס"ז ומ"ב סק"ט וסקכ"ב וסקכ"ה
[38] מ"ב ריח סקכ"ב
[39] מ"ב ריח סקכ"ב
[40] שו"ע ריח ס"ד
[41] שו"ע ריח ס"ד
[42] מ"ב ריח סקי"ז
[43] מ"ב ריח סקט"ז
[44] ביה"ל ריח ד"ה וכל
[45] ביה"ל ריח ד"ה וכל
[46] מ"ב ריח סק"כ
[47] מ"ב ריח סקכ"א שעה"צ סקט"ו
[48] מ"ב ריח סק"כ
[49] שו"ע ריח ס"ב ס"ד ס"ו ומ"ב סקי"ד
[50] מ"ב ריח סקכ"ג ביה"ל ד"ה על נס
[51] מ"ב ריח סקכ"ד
[52] מ"ב ריח סקכ"ה
[53] ביה"ל ריח סוד"ה על נס
[54] מ"ב ריח סק"ז
[55] רמ"א ריח ס"ו מ"ב סקכ"א ושעה"צ סקי"ז
[56] שו"ע ריח ס"ט ומ"ב סקכ"ט וסק"ל ושעה"צ סקכ"ו
[57] מ"ב ריח סקל"ב ושעה"צ סקכ"ח
[58] שו"ע ריח ס"ט מ"ב סקל"ב וביה"ל ד"ה ויש חולק ושעה"צ סקכ"ט
[59] מ"ב ריח סקל"ב ושעה"צ סקכ"ט
[60] ביה"ל ריח ד"ה ויש
[61] שו"ע ריח ס"ג
[62] מ"ב ריח סקי"ב ושעה"צ סק"ד
[63] שו"ע ריח ס"ג
[64] ביה"ל ריח ד"ה במקום
[65] ביה"ל ריח ד"ה במקום
[66] מ"ב ריח סקי"ט
[67] שעה"צ ריח סקי"ד
[68] ביה"ל ריח ד"ה כמו
