מי כתב את המגילה​

כתוב בספר דברי הימים ב' (פרק ל"ה פסוק כ"ה), וזה לשון הפסוק:

"ויקונן ירמיהו על יאשיהו ויאמרו כל השרים והשרות בקינותיהם על יאשיהו עד היום ויתנום לחק על ישראל והנם כתובים על הקינות".
לחץ כדי להרחיב...
לחץ כדי לכווץ...

וכן איתא בגמרא (בבא בתרא דף ט"ו.), וזה לשון הגמרא:

"ירמיה כתב ספרו, וספר מלכים, וקינות".
לחץ כדי להרחיב...
לחץ כדי לכווץ...

ומהי קינה זו שקונן ירמיהו?

המצודות דוד על הפסוק בדברי הימים מבאר – שהכוונה למגילת איכה.

וכן מבואר בתרגום בתחילת מגילת איכה, וז"ל:

"אמר ירמיהו נביא וכהנא רבא איכדין יתגזר על ירושלם ועל עמהא לאתדנא בתירוכין ולמספד עלויהון".
לחץ כדי להרחיב...
לחץ כדי לכווץ...

וכך גם מבאר רש"י על הפסוק הראשון במגילה, וזה לשונו:

"איכה ישבה בדד – ירמיה כתב ספר קינות, היא המגילה אשר שרף יהויקים על האח אשר על האש. והיו בה שלש אל"ף ביתו"ת: "איכה ישבה", "איכה יעיב", "איכה יועם". שוב הוסיף עליו: "אני הגבר", שהוא שלש אל"ף ביתו"ת, שנאמר (ירמיהו לו לב): "ועוד נוסף עליהם דברים רבים כהמה" – שלש כנגד שלש".
לחץ כדי להרחיב...
לחץ כדי לכווץ...

מכל המקורות האלו מוכח, שהנביא ירמיהו הוא זה שכתב את מגילת איכה.

וכן מוכח בגמרא יומא דף לח: - וז"ל:

"מעשה בדואג בן יוסף שהניחו [אביו] בן קטן לאמו בכל יום היתה אמו מודדתו בטפחים ונותנת משקלו של זהב לבית המקדש וכשגבר אויב טבחתו ואכלתו ועליה קונן ירמיה (איכה ב, כ) אם תאכלנה נשים פרים עוללי טפוחים משיבה רוח הקדש ואומרת אם יהרג במקדש ה' כהן ונביא".
לחץ כדי להרחיב...
לחץ כדי לכווץ...

היינו שהגמרא מביאה פסוק מאיכה בשם ירמיהו, על כרחך שהוא כתב את המגילה.

וכך גם בגמרא בגיטין דף נח. – וז"ל הגמרא:

"אמר רב יהודה אמר רב מעשה בבנו ובבתו של ר' ישמעאל בן אלישע שנשבו לשני אדונים לימים נזדווגו שניהם במקום אחד זה אומר יש לי עבד שאין כיופיו בכל העולם וזה אומר יש לי שפחה שאין בכל העולם כולו כיופיה אמרו בוא ונשיאם זה לזה ונחלק בוולדות הכניסום לחדר זה ישב בקרן זוית זה וזו ישבה בקרן זוית זה זה אומר אני כהן בן כהנים גדולים אשא שפחה וזאת אומרת אני כהנת בת כהנים גדולים אנשא לעבד ובכו כל הלילה כיון שעלה עמוד השחר הכירו זה את זה ונפלו זה על זה וגעו בבכיה עד שיצאה נשמתן ועליהן קונן ירמיה (איכה א, טז) על אלה אני בוכיה עיני עיני יורדה מים אמר ריש לקיש מעשה באשה אחת וצפנת בת פניאל שמה צפנת שהכל צופין ביופיה בת פניאל בתו של כהן גדול ששימש לפני ולפנים שנתעלל בה שבאי כל הלילה למחר הלבישה שבעה חלוקים והוציאה למוכרה בא אדם אחד שהיה מכוער ביותר אמר לו הראני את יופיה אמר לו ריקא אם אתה רוצה ליקח קח שאין כיופיה בכל העולם כולו אמר לו אף על פי כן הפשיטה ששה חלוקים ושביעי קרעתה ונתפלשה באפר אמרה לפניו רבונו של עולם אם עלינו לא חסת על קדושת שמך הגבור למה לא תחוס ועליה קונן ירמיה (ירמיהו ו, כו) בת עמי חגרי שק והתפלשי באפר אבל יחיד עשי לך מספד תמרורים כי פתאום יבא השודד עלינו עליך לא נאמר אלא עלינו כביכול עלי ועליך בא שודד".
לחץ כדי להרחיב...
לחץ כדי לכווץ...

היינו שהגמרא מביאה פעמיים פסוק מאיכה בשמו של ירמיהו הנביא.

הוכחה נוספת לשיוכה של מגילת איכה לירמיהו הנביא, הוא מהמבואר בספר ירמיהו פרק ל"ו, וזה לשון הנביא:

{א} ויהי בשנה הרביעת ליהויקים בן יאשיהו מלך יהודה היה הדבר הזה אל ירמיהו מאת ה' לאמר: {ב} קח לך מגלת ספר וכתבת אליה את כל הדברים אשר דברתי אליך על ישראל ועל יהודה ועל כל הגוים מיום דברתי אליך מימי יאשיהו ועד היום הזה: {ג} אולי ישמעו בית יהודה את כל הרעה אשר אנכי חשב לעשות להם למען ישובו איש מדרכו הרעה וסלחתי לעונם ולחטאתם: {ד} ויקרא ירמיהו את ברוך בן נריה ויכתב ברוך מפי ירמיהו את כל דברי ה' אשר דבר אליו על מגלת ספר: {ה} ויצוה ירמיהו את ברוך לאמר אני עצור לא אוכל לבוא בית ה': {ו} ובאת אתה וקראת במגלה אשר כתבת מפי את דברי ה' באזני העם בית ה' ביום צום וגם באזני כל יהודה הבאים מעריהם תקראם: {ז} אולי תפל תחנתם לפני ה' וישבו איש מדרכו הרעה כי גדול האף והחמה אשר דבר ה' אל העם הזה: {ח} ויעש ברוך בן נריה ככל אשר צוהו ירמיהו הנביא לקרא בספר דברי ה' בית ה':
לחץ כדי להרחיב...
לחץ כדי לכווץ...

ועיין שם עוד בהמשך הפרק.

בפסוקים מסופר שהקב"ה ציווה לירמיהו לכתוב מגילת ספר ובה תוכחות למלך יאשיהו, אך לא נתבאר באיזה ספר מדובר.

אמנם הגמרא במועד קטן דף כו. מבארת שהכוונה כאן היא למגילת איכה, וז"ל:

"דכתיב (ירמיהו לו, כג) ויהי כקרא יהודי שלש דלתות וארבעה ויקרעה בתער הסופר והשלך אל האש אשר אל האח וגו' מאי שלש דלתות וארבעה אמרו ליה ליהויקים כתב ירמיה ספר קינות אמר להו מה כתיב ביה (איכה א, א) איכה ישבה בדד אמר להו אנא מלכא א"ל (איכה א, ב) בכה תבכה בלילה אנא מלכא (איכה א, ג) גלתה יהודה מעוני אנא מלכא (איכה א, ד) דרכי ציון אבלות אנא מלכא (איכה א, ה) היו צריה לראש אמר להו מאן אמרה (איכה א, ה) כי ה' הוגה על רוב פשעיה מיד קדר כל אזכרות שבה ושרפן באש והיינו דכתיב (ירמיהו לו, כד) ולא פחדו ולא קרעו את בגדיהם מכלל דבעו למיקרע אמר ליה רב פפא לאביי אימר משום שמועות הרעות א"ל שמועות רעות בההיא שעתא מי הוו".
לחץ כדי להרחיב...
לחץ כדי לכווץ...

אמנם אין זה מוסכם לכל הדעות שהמגילה ששרף יהויקים היתה מגילת איכה, וכה כותב האבן עזרא בהקדמתו למגילת איכה, וז"ל:

"וכן אפרש זאת המגלה אחרי הדקדוקים,

ואיננה המגלה הנשרפת על יד יהויקים.

כי לא נמצא שני דברי השם,

אשר הם בספר ירמיה חקוקים.

וכן כתוב: "קח לך מגלת ספר, וכתבת אליה את כל הדברים אשר דברתי אליך, על ישראל ועל יהודה ועל כל הגוים" (ירמיהו לו, ב). ועוד כתוב: "מדוע כתבת עליה לאמר: בא יבא מלך בבל והשחית את הארץ הזאת?" (שם, כט). ואין במגילת ספר איכה זכר בבל ולא מלכה".
לחץ כדי להרחיב...
לחץ כדי לכווץ...

בכל אופן – מוסכם על כולם שירמיהו הנביא הוא זה שכתב את מגילת איכה.
המאמר הבא בסדרה 'מגילת איכה': מגילת איכה - חלק ב'
  • תודה
תגובות: אוצר התורה, שירת העשבים ו-געגועים