מאמרים מאת אחד יחיד
בדין סמיכת גאולה לתפילה - חלק י"א 'האם תפילה בציבור גוברת על סמיכת גאולה לתפילה'
הנה יש לדון, מה יהיה הדין אם אדם נכנס לבית הכנסת ומוצא שהציבור עומד להתחיל תפילת שמונה עשרה, ולא יהיה לו אחר כך מנין אחר, אבל הוא עדיין לא קרא שמע וממילא לא אמר ברכותיה ולא הזכיר גאולה.
ועכשיו – אם יתפלל עם הציבור...
בדין סמיכת גאולה לתפילה - חלק י' 'האם מותר להפסיק כדי להכריז דברים שהם צורך התפילה'
הנה מצוי שקודם תחילת שמונה עשרה מכריז הגבאי הכרזות בכדי להזכיר דברים לציבור, כגון 'יעלה ויבוא' 'על הניסים' 'מוריד הטל' וכדו'.
ויש לעיין איך מותר להכריז זאת בין גאולה לתפילה, הרי לכאורה הוי הפסק.
והרשב"א נשאל...
בדין סמיכת גאולה לתפילה - חלק ט' 'האם מותר לענות לקדיש ולקדושה בין גאולה לתפילה'
כתבו התוס' בברכות דף יג: וז"ל:
היינו שתוס' אומר שאסור להפסיק בין גאולה לתפילה כדי לענות לקדיש ולקדושה. ותוס' אומר שכך משמע בברכות דף לא. בפרק אין עומדין.
אך זהו פלא, שאין שם שום הוכחה שאסור להפסיק בקדיש וקדושה...
במאמר הבא נבאר איך אנו מחשבים מתי חלה שנת השמיטה.
תחילת הנידון הוא בגמרא עבודה זרה דף ט: שם מובאת מימרא של רב הונא בריה דרב יהושע - וזה לשון הגמרא:
היינו שהגמרא מביאה חשבון שאפשר לחשב לבד ולגלות מתי חלה שנת השמיטה.
ומהו ביאור החשבון?
נחלקו בזה רש"י ותוס'.
שיטת רש"י
ונתחיל בביאור שיטת...
בדין סמיכת גאולה לתפילה - חלק ח' 'הפסקים שהם חלק מהתפילה בתפילת ערבית בשבת ויום טוב – חלק שני'
במאמר הקודם נתבאר שבשבת מותר לומר ושמרו או משום שמותר להפסיק בין גאולה לתפילה, או משום שהוה כגאולה אריכתא.
אמנם גם לסוברים שבשבת מותר להפסיק בין גאולה לתפילה, ביום טוב לכו"ע צריך לסמוך כמו שכותב...
בדין סמיכת גאולה לתפילה - חלק ז' 'הפסקים שהם חלק מהתפילה בתפילת ערבית בשבת ויום טוב – חלק ראשון'
בנוסח ספרד, וכן בנוסח עדות המזרח, נוהגים לומר בשבת אחר ברכת השכיבנו את פסוקי "ושמרו".
וביום טוב נוהגים לומר את הפסוק "אלה מועדי ה' מקראי קודש אשר תקראו אותם במועדם", או את הפסוק "וידבר משה את מועדי...
במאמר הקודם הקשינו על תוס' שאומר שעבד עברי הנמכר לגוי אינו נקנה בשטר כי זה נלמד מאמה עבריה שנלמדת מקידושי אשה, וגוי אינו בתורת קידושין. אבל תמוה, שלפי ר' חסדא זה נלמד מעבד כנעני ואמאי לא נלמד להכא.
והיה נראה לתרץ, דהנה הגמ' שם מקשה, וז"ל:
ומתרצת הגמ' וז"ל:
ואם כן, לפי ב' התירוצים גם לר'...
איתא בקידושין דף י"ד ע"ב:
היינו שהגמ' מבארת שאי אפשר ללמוד מעבד עברי הנמכר לגוי - שמבואר בו שנקנה בכסף – לשאר עבדים (עבד הנמכר לישראל, מכרוהו בית דין, וכן אמה עבריה) שגם הם יוכלו להיקנות בכסף, כי אפשר לדחות ששאני גוי שכל קניינו בכסף.
ומבאר ברש"י שגוי בכל מקום קניינו רק בכסף ולא במשיכה שנאמר...
המקור הראשון לציון יום ל"ג בעומר כיום פטירתו של רבי שמעון בר יוחאי הוא אצל ר' חיים ויטאל בספר פרי עץ חיים פרק ז', וז"ל:
ובהמשך שם מביא שהאר"י היה עולה לשלושה ימים למירון והיה מגלח אז את הילדים.
וביום שמת רבי שמעון כתוב באדרא זוטא שיצאה בת קול ואמרה "עולו ואתכנשו להילולא דרבי שמעון יבא שלום...
ביום ל"ג בעומר יש ב' עניינים.
שהוא יום שמחה בשונה משאר ימי הספירה – ולכל הפחות בשונה משאר ימי הספירה עד אליו.
שהוא יום פטירתו של רבי שמעון בר יוחאי.
בשני המאמרים שלפנינו נרד למקורם של ב' עניינים אלו.
וזה החלי בע"ה.
בגמ' יבמות דף ס"ב: כתוב:
ואם כן בכל ימי הספירה יש לנהוג מנהג אבלות.
אמנם...
בדין סמיכת גאולה לתפילה - חלק ו' 'הפסקים שהם חלק מהתפילה בתפילת שחרית – חלק שני'
במאמר הקודם נתבאר הובא מהבית יוסף שעל פי הזוהר אין להפסיק באמן בין גאולה לתפילה.
אמנם הלבוש (סימן קי"א סעיף א') מביא את הזוהר, ואחר כך כותב שעל פי הסוד כן צריך לענות אמן – וכך סבירא ליה להלכה למעשה. וז"ל:
עד...
בדין סמיכת גאולה לתפילה - חלק ה' 'הפסקים שהם חלק מהתפילה בתפילת שחרית – חלק ראשון'
כתב רש"י בברכות דף מה: וז"ל:
היינו שרש"י אומר שיש לענות אמן אחר ברכת גאל ישראל שבשחרית.
וכן כתב הרבינו יונה על הרי"ף במסכת ברכות (דף ל"ג: מדפי הרי"ף) וז"ל:
ולכאורה צריך עיון, שהרי זה הפסק בין גאולה לתפילה...
בדין סמיכת גאולה לתפילה - חלק ד' 'הפסקים שהם חלק מהתפילה בתפילת ערבית בחול'
הגמ' בברכות דף ד: אחר שהיא מביאה את דברי ר' יוחנן שצריך לסמוך גאולה לתפילה, שואלת וז"ל:
היינו, שמצאנו ב' הפסקים בין הגאולה לתפילה בערבית – ברכת השכיבנו ופסוק 'ה' שפתי תפתח'.
והגמ' עונה, שזה נחשב כגאולה אריכתא. וזה...
בדין סמיכת גאולה לתפילה - חלק ג' 'האם גם ביום טוב אין צריך לסמוך'
כתוב בספר מנהגי המהרי"ל במנהגי ראש השנה אות ב' וז"ל:
השואל שאל, שלכאורה כפי שנתבאר במאמר הקודם שבשבת יש סוברים שכיוון שאינו יום צרה אין צריך לסמוך גאולה לתפילה, אם כן גם יום טוב אינו יום צרה ולכאורה אין צורך לסמוך גאולה...
בדין סמיכת גאולה לתפילה - חלק ב' 'האם גם בשבת צריך לסמוך'
האור זרוע בהלכות קריאת שמע סימן י"ד כתב וז"ל:
היינו שכיוון שהירושלמי כתב שנלמד דין זה מתהילים כמו שהבאנו בחלק הקודם מדברי רש"י בברכות וז"ל:
ומכיוון שהלימוד הוא מיענך ביום צרה, ושבת אינה יום צרה – לכן אמר רבינו תם שבשבת אין לחוש לסמוך...