נושאים נוספים
-
כללי התורה. קביעת מאפיינים פריטים ושיעורים (חלק ג')
הגדרת החלט, הגדרת בירור, והגדרת החלט ובירור פתיחה- ביאור השמות ישנם ג' מיני הגדרות. הגדרת החלט והגדרת בירור והגדרת החלט ובירור. והכי פירושם- הגדרת החלט הגדרות שניתנו על דעת שנוכל לשכוח מהרעיון המופשט שעומד מאחריהם, וגם אם מצאנו מצב שברור שמגיעים לרעיון המופשט בלי הגדרות אלה, מכל מקום מצב זה הוא מחוץ לדין. וכן גם אם מצאנו מצב שברור שהגדרות אלה אינם מביאים את הרעיון המופשט, מכל מקום מצב זה... -
"איך אני יצפה לביאת משיח, אם אני כה חושש שאני לא יהיה שם"?
כן, אני יודע שזו שאלה לא מקובלת, וקצת מפחיד לשאול אותה. היה זה אי אז בימי הישב"ג, תמיד האמנתי בביאת משיח, אך עם הציפייה היה לי קשה, וכל כך למה? אמרתי לעצמי, וכי מי יודע האם אני ראוי לכך, האם גם אני יזכה, או שמא ח"ו אני יהיה מחוץ לזה, אולי אני שלא מספיק עושה את רצון ה', אולי אני לא יזכה? היה לי קשה עם זה, כי ידעתי את דברי הרמב"ם שכתב שכל מי "שאינו מחכה לביאת הגואל", הוא "כופר בתורה ובמשה... -
כללי התורה. עיקרון הגרירה
עיקרון הגרירה הקדמה- א. פעמים רבות אין בשרשי התורה רצון מוחלט שגדרי פרטי דיני המצוות יהיו דווקא כך ולא כך, ולכן צריך למצוא עילה היכן לקבוע את הגדר, וכשבמצווה מסוימת יש סיבה פרקטית שהגדר יהיה בשיעור פלוני, זה גורם שגם בעוד מצוות מקבילות הגדר יהיה כזה. עיין דוגמאות להלן סעיף א'. ב. ולפעמים רק כששני המצוות נפגשות יחד, [כגון הנידונים הידועים בסוכה ז' א' על שבת דסוכה,] אמרינן מגו דלמצוה א' הגדר...- אולפן חדת
- 7 דקות זמן קריאה
- צפיות: 243
- תודות: 5
- הערות: 6
-
טומאה בקברי צדיקים
האם צדיקים אינם מטמאים??? >>> מדוע בימי רבי בטלה הכהונה??? >>> אם אליהו הנביא נטמא??? >>> כהן טמא מת אם יכול להטמא??? >>> האם נטמאים במערת המכפלה??? >>> האם מותר לעשות ברכת כהנים בקבר רשב"י??? >>> מדוע מיתתן של צדיקים מכפרת??? >>> איך בסילוק הצדיק מסתלק החטא??? וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן לֵאמֹר. זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה אֲשֶׁר צִוָּה ה' לֵאמֹר דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ...- פלפולא חריפתא
- מעודכן:
- 10 דקות זמן קריאה
- צפיות: 378
- תודות: 4
- הערות: 2
-
כללי התורה. העיקרון- ככל שהדין יותר חמור או קדוש יש בו יותר חומרות
א. מאמר נוסף בסדרת כיצד נוצרים דינים ופרטי דינים בתורה, (מתוך פרטים אקראיים ובלתי מושלמים שנכתבו במהלך השנים.) ב. שים לב שכמעט בכל עיקרון יש מקורות בעד ונגד, וזו חכמת ה"הוראה" לדעת מתי יש להכריע בעד ומתי נגד. העיקרון- ככל שהדין יותר חמור או קדוש יש בו יותר חומרות פרק א- דוגמאות שכן ככל שהדבר יותר קדוש וחמור יש בו יותר דינים ומגבלות א. מנחות ל"ה ב' אמר רב פפא גרדומי רצועות כשירות ולאו...- אולפן חדת
- 3 דקות זמן קריאה
- צפיות: 169
- תודות: 5
- הערות: 4
-
כללי התורה. קביעת מאפיינים פריטים ושיעורים (חלק ב')
הרי זה בא ללמד ונמצא למד. כאמור הדברים דלהלן לקוחים מתוך רשימות שנערמו במשך השנים, הדברים לא בהכרח מנותחים כל הצורך, ובודאי לא מסוגננים בצורה קריאה כל הצורך, כמו כן יש עוד הרבה מה לישא וליתן בנושאים הנ"ל. לכן אקרא בזאת למתקנים ומסייעים לתת את חלקם, ושכמ"ה. קביעת שיעור תוכן הענינים סעיף א- הגישור בין הרעיון המופשט לגדר ברור וקבוע יכול להיות ע"פ עיקרון השטח האפור סעיף ב- האם לקבוע שיעור אחיד... -
לשון הקודש
כל השפות בעולם הם מקריות, הסכמת האומות משא"כ לשון הקודש היא לשון בעצם (עי' ביאור הלכה סימן ס"ב ד"ה יכול). ומאי משמע 'לשון בעצם'? העניין הוא שכמו שיש 107 יסודות שמהם נברא העולם [ברזל, אבץ, פחמן, נחושת, כלור, זהב, יוד, חמצן, מימן וכו'] אלו האבני בנין המכונים יסודות, וכל המציאויות האחרות הם הרכבה [1] למשל 'מים' מורכבים משני סוגי אטומים שני אטומים של מימן ואטום אחד של חמצן. קיימים 107 סוגי אטומים...- קוצר ברינה
- מעודכן:
- 6 דקות זמן קריאה
- צפיות: 130
- תודות: 9
- הערות: 3
-
כללי התורה. שרשים וענפים והיחסים ביניהם
שורשים וענפים והיחסים ביניהם קושיא א עירובין ע"ט ב' אמר רב יהודה חבית של שיתופי מבואות צריך להגביה מן הקרקע טפח. ופירש רש"י שכשהוא מזכה את החבית לבני המבוי, צריך להגביה מן הקרקע טפח, ובכך הוא מזכה להם. וכתבו תוס' (ד"ה צריך) שאין להוכיח מכאן שבכל מקום שקונה בהגבהה די בהגבהת טפח, דשאני שותפי מבואות שזהו רק מדרבנן. ויש לעיין, לפי דברי התוס' שהגבהה זו כדי לזכות לשאר אנשי המבוי, מדוע באמת סגי... -
תקיעה בעת צרה
כיצד נהגו הגאונים לתקוע בתעניות בשופר??? >>> מדוע לא תוקעים בזמן הזה בעת צרה??? >>> האם המצוה לתקוע דוקא בחצוצרות שהיו במקדש??? >>> האם יש כהנים מיחסים בזמן הזה??? >>> מה הדין בכהן שנטל ידים לרבינו תם??? >>> האם מצות תקיעה בעת צרה כדין תקיעה ביובל??? >>> האם בכל עת צרה או רק בגוג ומגוג??? >>> מדוע תוקעים בעת צרה??? >>> הישועה במלחמת גוג ומגוג ע"י התורה. וּבְנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֲנִים יִתְקְעוּ...- פלפולא חריפתא
- 12 דקות זמן קריאה
- צפיות: 562
- תודות: 4
- הערות: 3
-
כללי התורה. קביעת מאפיינים פריטים ושיעורים (חלק א)
קביעת מאפיינים פריטים ושיעורים (חלק א) סעיף א- הדאורייתא חד גווני והדרבנן רב גווני בשרשי התורה ישנם רעיונות מופשטים, כגון- שצריך להיות כל מיני דינים על אוכלים "חשובים" ועל כלים "חשובים" וכדומה. אך בהלכה למעשה במצוות שבין אדם למקום דרכה של תורה [א'-] לקבוע לעד לעולם את הפרטים או התנאים בהם ההלכה מחייבת ואת הפרטים או התנאים בהם אין ההלכה מחייבת, [ב'-] למעט בפרטי הדינים. וגם אם יזדמן מקרה...
כל יום הוא יהלום 💎
"ויקרבו ימי ישראל למות", יש להקשות בביאור הכתוב, האם הימים קרבו לקיצם, או שמא יעקב התקרב ליום מיתתו, הלשון שאומר שהימים הם אלו שקרבו לקיצם, אומר דרשני.
כך שואל האור החיים, ומיישב, "ואמנם ידעת מהתחלקות הנשמות לכמה ניצוצות ובכל גלגול וגלגול באים קצת מהם וכפי מספר הניצוצות של...
כן, אני יודע שזו שאלה לא מקובלת, וקצת מפחיד לשאול אותה.
היה זה אי אז בימי הישב"ג, תמיד האמנתי בביאת משיח, אך עם הציפייה היה לי קשה, וכל כך למה?
אמרתי לעצמי, וכי מי יודע האם אני ראוי לכך, האם גם אני יזכה, או שמא ח"ו אני יהיה מחוץ לזה, אולי אני שלא מספיק עושה את רצון ה', אולי אני לא יזכה?
היה...
כידוע המשנה אינה מגלמת את ההלכה למעשה, והמורים הלכה מתוך משנתן מבלי עולם, כי הרבה פעמים דין המשנה מתפרש לא כפשוטו או רק במקרה מסוים. נקודה נוספת- המשנה לא לקחה על עצמה את העול 'לכתוב' את כל פרטי הדינים שבתורה, אלא ישנם פרטי דינים יסודיים שנשנו רק בברייתות או בתלמוד, וראינו להעלות כאן כמה נושאים...
כל השפות בעולם הם מקריות, הסכמת האומות משא"כ לשון הקודש היא לשון בעצם (עי' ביאור הלכה סימן ס"ב ד"ה יכול). ומאי משמע 'לשון בעצם'?
העניין הוא שכמו שיש 107 יסודות שמהם נברא העולם [ברזל, אבץ, פחמן, נחושת, כלור, זהב, יוד, חמצן, מימן וכו'] אלו האבני בנין המכונים יסודות, וכל המציאויות האחרות הם הרכבה...
האור והחושך הפיקח והעיוור
חכמת התורה דומה לאולם של תצוגת חפצים רבים ומגוונים שיובאו מרחוק מחוץ לשביל החלב, עם מערכות מושגים אחרות, ומי שמגיע לאולם כשיש אור, וגם כושר הראיה שלו טוב, אזי הוא מתקדם במהירות רבה מחפץ לחפץ ומבין את כלליהם ודרכי פעולותיהם. ומי שמגיע כשיש חושך, אזי הוא מתחיל למשש את...
המצוות לעומת הצרכים ("וחי בהם")
סיפוק צרכי הגוף האם הוא כעין הכשר מצוה או כעין מצוה
בענין סיפוק צרכי הגוף הנה בסוגיא דתענית דף י"א נראה שיש בזה שני היבטים חיוביים. א. הכשר מצוה, ב. מצוה.
הכשר מצוה- אמר רב ששת האי בר בי רב דיתיב בתעניתא ליכול כלבא לשירותיה כו'. אמר רבי ירמיה בר אבא אמר ריש...
חלקי המצוה
א. "כי לא תמצא ברוב דברי, אלא דברים שרוב בני האדם יודעים אותם ולא מסתפקים בהם כלל, אלא שכפי רוב פרסומם וכנגד מה שאמתתם גלויה לכל, כך ההעלם מהם מצוי מאד והשכחה רבה". [מס"י בהקדמה]
ב. יש סעיפים במאמר שמטרתם היא יצירת שלד ראשוני, על מנת להוסיף עליו מראי מקומות כאלה והפוכים מכל המקומות...
שורשים וענפים והיחסים ביניהם
קושיא א
עירובין ע"ט ב' אמר רב יהודה חבית של שיתופי מבואות צריך להגביה מן הקרקע טפח.
ופירש רש"י שכשהוא מזכה את החבית לבני המבוי, צריך להגביה מן הקרקע טפח, ובכך הוא מזכה להם. וכתבו תוס' (ד"ה צריך) שאין להוכיח מכאן שבכל מקום שקונה בהגבהה די בהגבהת טפח, דשאני שותפי...
הגדרת החלט, הגדרת בירור, והגדרת החלט ובירור
פתיחה- ביאור השמות
ישנם ג' מיני הגדרות. הגדרת החלט והגדרת בירור והגדרת החלט ובירור. והכי פירושם-
הגדרת החלט
הגדרות שניתנו על דעת שנוכל לשכוח מהרעיון המופשט שעומד מאחריהם, וגם אם מצאנו מצב שברור שמגיעים לרעיון המופשט בלי הגדרות אלה, מכל מקום מצב...
הרי זה בא ללמד ונמצא למד. כאמור הדברים דלהלן לקוחים מתוך רשימות שנערמו במשך השנים, הדברים לא בהכרח מנותחים כל הצורך, ובודאי לא מסוגננים בצורה קריאה כל הצורך, כמו כן יש עוד הרבה מה לישא וליתן בנושאים הנ"ל. לכן אקרא בזאת למתקנים ומסייעים לתת את חלקם, ושכמ"ה.
קביעת שיעור
תוכן הענינים
סעיף א-...
קביעת מאפיינים פריטים ושיעורים (חלק א)
סעיף א- הדאורייתא חד גווני והדרבנן רב גווני
בשרשי התורה ישנם רעיונות מופשטים, כגון- שצריך להיות כל מיני דינים על אוכלים "חשובים" ועל כלים "חשובים" וכדומה. אך בהלכה למעשה במצוות שבין אדם למקום דרכה של תורה [א'-] לקבוע לעד לעולם את הפרטים או התנאים בהם...
נכתב ע"י בר סמכא
ועתה ישראל מה ה' אלוקיך שואל מעמך כי אם ליראה את ה' אלוקיך ללכת בכל דרכיו ולאהבה אותו ולעבוד את ה' אלוקיך בכל לבבך ובכל נפשך. (דברים י'.) אחרי ה' אלוקיכם תלכו ואותו תיראו ואת מצותיו תשמרו ובקלו תשמעו ואתו תעבדו ובו תדבקון (דברים יג'.)
ישנם שני אנשים, איש האמונה, ואיש הקדושה...