הלימוד מ'ויהי אור' לדרך הלימוד

פתח דבריך יאיר. תחילת דבריך האירו את לב ישראל שאתה המבין פתאים באמרך (שמות כ) אנכי אשר הוצאתיך, הודעתם בטובה שעשית להם שקניתם מבית עבדים לדעת כי אדון אתה להם ויקבלו אלהותיך עליהם לא יהיה לך אלהים אחרים וגו' ואח''כ גזרת גזרותיך, ד''א פתח דבריך יאיר תחילת דבריך במעשה בראשית יהי אור:
מבין פתיים. משם יבינו הכל ויפתחו (להתחיל ולפתוח) בדברי תורה, תנחומא:

יש לעיין בפ"ב ברש"י, דמה כוח דתחילת מעשה בראשית בהדבלה בין אור לחושך 'אור' שאפי' הפתיים יפתחו בדברי תורה[1].

והיה מקום לפרש עפ"י הנאמר במשלי 'כי תורה אור ומצווה נר', ובבריאת העולם החלה בבריאת התורה.

אבל חוץ מזה שהוא להוציא מידי פשטות, יש להבין הכיצד יבינו הכל אפי' הפתיים לפתוח בדברי תורה.

וכן צ"ת לשון רש"י, שכ' שמשם יבינו הכל 'להתחיל ולפתוח' בדברי תורה, ובפשטות היה צ"ל שמשם יבינו שמוטל, שכדאי, ששוה, וכדו', ללמוד תורה, ולא לשון 'להתחיל ולפתוח'.

אי' במ"ר [בראשית פרשה ג] "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר, רַבִּי יִצְחָק פָּתַח (תהלים קיט, קל): פֵּתַח דְּבָרֶיךָ יָאִיר מֵבִין וגו', רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי נְחֶמְיָה, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר הָאוֹרָה נִבְרֵאת תְּחִלָּה, מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁבִּקֵּשׁ לִבְנוֹת פָּלָטִין, וְהָיָה אוֹתוֹ מָקוֹם אָפֵל, מֶה עָשָׂה, הִדְלִיק נֵרוֹת וּפַנָּסִין לֵידַע הֵיאַךְ הוּא קוֹבֵעַ תִּימִלְיוֹסִים, כָּךְ הָאוֹרָה נִבְרֵאת תְּחִלָּה, וְרַבִּי נְחֶמְיָה אָמַר הָעוֹלָם נִבְרָא תְּחִלָּה, מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁבָּנָה פָּלָטִין וְעִטְּרָהּ בְּנֵרוֹת וּפַנָּסִין".

והמכוון, שכוונת רש"י בפרושו הב' לשיט' ר"י דס"ל שראשית פתח ב'יהי אור' משא"כ ר"נ דפליג וס"ל שפתח בעולם - שמים וארץ, ומפתיחה זו הסיק שאף הפתיים 'יבינו הכל ויפתחו (להתחיל ולפתוח) בדברי תורה'.

אמנם היה מקום לדון שבמשלו של ר"ע מונח יסוד שישליך למבין פתיים, שהרי מהמשל מוכח שאין פה דבר סתמי סדר הבריאה שהתחיל ב'ויהי אור', והן הן דברי רש"י הנ"ל בפרושו הב', אלא שצריך לבאר מהו הדבר אשר מונח בדברי ר"י, דאמנם חזינן שהמשיל זאת ר"י למלך שבקש לבנות פלטרין, אבל לכאו' צריך להוציא המשל מפשוטו, שהרי לכאו' ודאי לא שייך לומר שר"י ור"נ ס"ל שהקב"ה ברא העולם והיה צריך לבנות בצורה מושכלת באופן תבניתי שלב שלב, עד בכדי שס' ר"י שנצרך בתחילה לאור לראות מקום קביעת התימליוסים.

ובאמת, יעוי' במפרשים התם, ויש באמת שהוציא מידי פשוטו.

אבל מצאתי, ביפה תואר שעמד על הדימוי למשל של ר"י ור"נ, ולא דימה זאת לדרך סוד כל שהיא (משא"כ שאר המפורשים יעוי'), שכ' "לֹא שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא צָרִיךְ לָזֶה חַס וְחָלִילָה, וְגַם הָאוֹרָה לֹא נִבְרֵאת רַק לְצָרְכֵי הָעוֹלָם. אֲבָל כֵּיוָן שֶׁבְּחֶפְצוֹ הָיָה לִבְרוֹא אֶת הָאוֹרָה לָעוֹלָם, אָמְרִינַן מִסְּתָמָא נָהַג כְּמִנְהַג הַבּוֹנִים" עכ"ל.

אלא שמ"מ צ"ת, דאף אם המשל במקומו עומד ודומה לנמשל, מכל מקום צ"ע הכיצד זה משליך ש'משם יבינו הכל ויפתחו בדברי תורה'.


ויעוי' במצודת דוד על הפסוק 'פתח דבריך', שכ' בזה"ל "פתיחת דבריך יאיר עיני הלב ר''ל כאשר יתחיל האדם להתבונן בתורה יאירו עיניו ויוסיף תבונה בכל עת"... "היא נותנת בינה לפתיים" (ויעוי' בהע'[2] בדברי הרד"ק בהרחבת הדבר).

ומבואר ש'מבין פתיים' עוסק ביחס לפתיחה ותחילת ההתבוננות בדברי תורה, ובלא הנושא הנוסף שאח"כ יאירו עיני הלב.

ונראה שזה כוונת לשון רש"י שכ' שמשם יבינו הכל 'להתחיל ולפתוח' בדברי תורה - שמשם יבינו להתחיל לפתוח בדברי תורה, דהיינו שמשם יבינו להתחיל בדברי תורה, והא גופא ההתחלה שדוברה.

וא"כ את"ש אף פרוש הב' ברש"י, דאפש"ל שכוונתו שע"י הסתכלות הפתיים במהלך הבריאה, יראו שפתח הקב"ה ב'ויהי אור', וישכילו להבין שזהוי ההנהגה בבנית בנין - בצורת הלימוד, שראשית יש 'לפתוח', ראשית יש להעמיד היסודות על דיוקם.

דהיינו, שרש"י ראה בדברי ר"י[3] יסוד הצורה בבנית בנין, יסוד, שישליך למבין פתיים, שישליך על בניית סוגי', שאחר ההתבוננות, יבין וישכיל ויפתח בדברי תורה.

---

[1] וכן היה מקום לבאר שהאור נגנז בתורה, אלא שאף ע"כ קשה, דמה ענין הגניזה בתורה, לכך שיבינו הפתים לפתוח בדברי תורה.
[2] פתיחת דבריך יאיר עיני עורי הלב כי כשיתחיל אדם להתבונן בהם וישים לבו אליהם יאיר עיניו ויוסיף להתבונן, וכו'.
[3] דהוא ס"ל שברא אור תחילה, משא"כ ר"נ פליג, שברא שמיים וארץ בתחילה.