בארה של מרים - חלק ב'

הנה יש לעיין, כשעברו ישראל ממקום למקום במהלך מסעותיהם במדבר, איך עבר הבאר ממקום למקום.

והנה לעיל הבאנו את דברי רש"י בתענית דף ט. וז"ל:

"בארה של מרים - סלע וזבין ממנו מים והיה מתגלגל והולך עם ישראל והוא הסלע שבו הכה משה שלא היה רוצה להזיל מימיו בשבילו לפי שמתה מרים".

לחץ כדי להרחיב...

לחץ כדי לכווץ...

והיינו שרש"י מבאר שהבאר היתה מתגלגלת ביחד עם מסעות עם ישראל לכל מקום שהלכו.

וכך גם כותב רש"י בפסחים (דף נד:) ביתר ביאור, וז"ל:

"באר - בארה של מרים סלע שיצאו ממנו המים על ידי משה ועגול כמין כברה היה ומתגלגל עמהן כל מקום שהולכין".

לחץ כדי להרחיב...

לחץ כדי לכווץ...

וכך גם מצאנו בתוספתא (מסכת סוכה – פרק ג' הלכה ג'), שמוסיף ומתאר תיאור נפלא של הבאר, וז"ל:

"וכך היתה הבאר שהיתה עם ישראל במדבר דומה לסלע מלא [כברה] מפרפרת ועולה כמפי הפך הזה עולה עמהן להרים ויורדת עמהן לגאיות מקום שישראל שורין הוא שורה כנגדן במקום גבוהה כנגד פתחו של אהל מועד נשיאי ישראל באין וסובבין אותה במקלותיהן ואומרים עליה את השירה (במדבר כא) עלי באר ענו לה עלי באר והמים מבעבעין ועולין כעמוד למעלה וכל אחד ואחד מושך במקלו איש לשבטו ואיש למשפחתו [שנא' (שם) באר חפרוה שרים וגו' וגם היא סובבת את כל מחנה ישראל ומשקה את כל הישימון] שנאמר (שם) ונשקפה על פני הישימון והיא נעשה נחלים שנאמר (תהילים עח) ונחלים ישטפו הן יושבין באיספקאות ובאין זה אצל זה שנאמר (תהילים קה) הלכו בציות נהר העולה דרך ימין [עולה] דרך ימין [העולה] דרך שמאל [עולה] דרך שמאל [כן מים מתמצין הימנה היא] נעשית נחל גדול והולכין לים הגדול ומביאין [משם] כל חמדת העולם שנאמר (דברים ב) זה ארבעים שנה [ה' אלהיך עמך] לא חסרת דבר".

לחץ כדי להרחיב...

לחץ כדי לכווץ...

גם בתוספתא זו אנו רואים כדברי רש"י, שהבאר היתה מתגלגלת ביחד עם ישראל לכל מקום שהלכו.

וכך גם מבואר במדרש רבה על חומש במדבר (פרשה א'), וז"ל:

"והבאר בזכות מרים, מה כתיב: (במדבר כ, א): ותמת שם מרים ותיקבר שם, ומה כתיב אחר כך (במדבר כ, ב): ולא היה מים לעדה, והיאך היתה הבאר עשויה, סלע, כמין כוורת היתה ומתגלגלת ובאת עמהם במסעות, וכיון שהיו הדגלים חונים והמשכן עומד, היה אותו הסלע בא ויושב לו בחצר אהל מועד והנשיאים באים ועומדים על גביו ואומרים: עלי באר, והיתה עולה".

לחץ כדי להרחיב...

לחץ כדי לכווץ...

אמנם המהר"ל בספרו 'דרך החיים' על מסכת אבות, מבאר ביאור אחר איך עברה הבאר ממקום למקום, וז"ל (פרק ה' משנה ו'):

"ובפירוש אלו עשרה דברים כתב רש"י בפרק מקום שנהגו באר בארה של מרים והוא הסלע שיצא ממנו מים על ידי משה ואהרן ועגול היה כמו כברה ומתגלגל עמהם בכל מקום שהולכים עכ"ל.

ואין נראה לי שכוונת רש"י ז"ל שהסלע היה הולך ומתגלגל עמהם, דאם כן למה לא נזכר הנס שהסלע נתן מים בתלוש מן הקרקע שכיון שהוא מתגלגל עמהם היה תלוש ולא אמר רק פי הבאר.

אבל נראה לומר כי בכ"מ שהיו הולכים הבאר עולה ונובע מים ונברא אל הבאר הזה פה שיצאו המים בכל מקום שהולכין, ולכך קאמר פי הבאר שנתן הש"י אל הבאר בכ"מ שהיו חונין פה ויצאו מים.

ומה שפי' רש"י שהיה עגול ככברה היינו דאמרי במדרש (במד"ר פי"ט) ונשקפה על פני הישימון שנגנזה בימה של טבריה והעומד על הישימון מביט ורואה כמו כברה בים והיא הבאר עכ"ל רש"י בפרשת חוקת מן המדרש וכברה הוא עגול כן יראה".

לחץ כדי להרחיב...

לחץ כדי לכווץ...

היינו שהמהר"ל מקשה, שאם הבאר היתה מתגלגלת ממקום למקום – הרי זה נס בפני עצמו, שהרי היה מוכרח להיות תלוש, ואף על פי כן היה נובע מים.

ולכן אומר המהר"ל, שבכל מקום שהיו ישראל מגיעים היה נפער פה באדמה, וממנו היו המים נובעים.

ולכן מכונה הבאר במשנה בכינוי 'פי הבאר'.

אמנם תמוה, שבמדרשים שהבאנו לעיל כתוב מפורש כדברי רש"י, וקשה לדחוק בדבריהם את פירושו של המהר"ל, ויל"ע.

ודרך הגעת המים אל כל שבט ושבט וכל משפחה ומשפחה בישראל נתבארה לעיל בדברי התוספתא, וז"ל:

"וכל אחד ואחד מושך במקלו איש לשבטו ואיש למשפחתו [שנא' (שם) באר חפרוה שרים וגו' וגם היא סובבת את כל מחנה ישראל ומשקה את כל הישימון] שנאמר (שם) ונשקפה על פני הישימון והיא נעשה נחלים שנאמר (תהילים עח) ונחלים ישטפו".

לחץ כדי להרחיב...

לחץ כדי לכווץ...

היינו שכל אחד מהנשיאים משך מהבאר במקלו ונעשו נחלים נחלים עד שבאו לכל הדגלים במחנה בני ישראל.

וכעין זה כותב גם רש"י על תהילים (פרק ע"ח פסוק ט"ז), וז"ל:

"ויורד כנהרות מים" - שהיו נוזלין מן הבאר והנשיאים היו עושין שרטוט במשענותם והמים נמשכים אחריהם לכל חניית שבט ושבט כענין שנאמר במחוקק במשענותם כמו שמפורש בארבעים ותשע מדות".

לחץ כדי להרחיב...

לחץ כדי לכווץ...

הטיב לסכם את דברי המדרשים הנ"ל ועוד מדרשים – הרב אליהו כי-טוב בספרו התודעה, וז"ל:

"והיאך הייתה הבאר עשויה? דומה לסלע; מלא כברה מפכפכת ועולה כמפי הפך הזה. עולה עמהם להרים ויורדת עמהם לגאיות. מקום שישראל שורין - היא שורה כנגדם, במקום גבוה (בחצר אהל מועד), כנגד פתחו של אהל מועד. נשיאי ישראל באים וסובבים אותה במקלותיהם ואומרים עליה את השירה 'עלי באר ענו לה - עלי באר!' והמים מבעבעים ועולים כעמוד למעלה, וכל אחד ואחד (מן הנשיאים) מושך (את המים) במקלו, איש לשבטו ואיש למשפחתו. ואשה שהייתה צריכה לילך אצל חברתה מדגל לדגל, הייתה הולכת בספינה; - והמים היו יוצאים חוץ למחנה ומקיפים פיסא (רצועת קרקע) גדולה, ומגדלים מיני דשאים ואילנות שאין להם סוף".

לחץ כדי להרחיב...

לחץ כדי לכווץ...

על סגולת המים שנבעו מהבאר אנו מוצאים במכילתא דרבי ישמעאל (שמות פרק י"ח פסוק י'), וז"ל:

"רבי אלעזר המודעי אומר:

בטובת הבאר הכתוב מדבר.

אמרו לו:

הבאר הזה שנתן לנו המקום, אנו טועמים בו טעם יין ישן, טעם יין חדש, טעם חלב, טעם דבש, טעם כל הממתקים שבעולם, שנאמר "טובה", "הטובה", "כל הטובה", "על כל הטובה".

לחץ כדי להרחיב...

לחץ כדי לכווץ...

היינו שהיו טועמים בטעם המים איזה טעם שהיו רוצים, וכעין סגולת המן.

לסיכום:

מבואר במדרשים שהבאר היתה מתגלגלת עם בני ישראל לכל מקום שהלכו, והנשיאים היו מושכים את המים במקלותיהם אל בני שבטם, והם היו טועמים בו כל טעם שרצו.

והמהר"ל מבאר באופן אחר, שבכל מקום שהגיעו אליו ישראל היה נפער פה באדמה, וממנו היו המים נובעים.