אהוב, אוהב את המקום - - -

אחד מהמ"ח קנינים שבהם נקנית התורה הוא 'אהוב', ויש לעיין בזה, מילא אוהב את המקום וכו', אבל אהוב? והלוא אי סני הוה שפיר גמירי, כבתענית, ומהי התכונה הנדרשת לתורה המקופלת במילה הנכספת כל כך - אהוב, למה נכספת? כי מי לא רוצה להיות אהוב? אך יש לעיין בתכונה זו, המלווה את האדם מראשית גיחתו להאי עלמא, ועד סופו שבסופו, לעומת זאת, אנו נדרשים לא לחזר אחר התוצאה הזו, היינו שלא לכבוש את נבואתינו בגלל התיגמול הזה, אז היכן הוא קו המידה, ומה בא זה ללמדנו.

בפשיטות נראה לי, שמי שאינו אהוב, אין טורחים ללמדו ולהעמידו על טעותו, התכונה הזו הבוזה כל מוסר ודעת - קשה היא עד מאד לסובבים, מי שאינו אהוב, גם לא אכפת לאנשים לדייק אותו, ואכן, באמצע חייו הוא מוצא את עצמו לבד, בודד בלי אהובים ואוהבים. לא תמיד הוא אכן מודע לכך, כי לפעמים תכונות אחרות, גרועות לא פחות, גורמות לו לדמיין כי הוא אהוב, במקום להניח שהוא מפחיד... אבל לא זה הענין, אהוב אמיתי מרגיש אהוב, וככזה הוא לא נמנע מלבקש חכמה ודעת, כי אין האהוב מתבייש מאוהביו, גם מי שאוהבים אותו מאד, מרגיש חופשי יותר לומר איני יודע, למדונו, הראוני... לא כן, מי שירא על זכייתו בלב האחרים, הוא משקר... משקר לעצמו ומשקר לאחרים, אחת היא לו בקשה החכמה הוא העדרה, העיקר שיהיה אהוד. אכן, זו המילה החילופית, לא אהוב אלא אהוד... לאהוד [לא באמת] יש משמעות רחבה יותר, היא אינה אישית, היא אינה אמיתית, ואי אפשר לעמוד עליה, היא מילה מודרנית בעצם, אם אני לא אהוב אני אהוד. שוין שיהיה.

אבל בעומק יותר, נראה לומר, שאין אהוב בעולם שאינו אוהב, אדם לא יכול להכנס ללבם של אנשים, כשהוא לא אוהב את הלב שלהם, כלומר, מי שזכה להיות אהוב, הוא אדם שאוהב באמת, שלא על מנת לקבל אהבה, ושלא על מנת לקבל אהדה, כמובן, הוא אוהב את יצירי כפיו של הקב"ה מתוך הבנה שלכל אדם יש איזו מעלה ישירה שניתנה לו מאת הבורא, גם החסרונות של האנשים אינם מורידים ממעלת האהבה שלו אליהם, כי הוא מודע גם לחסרונותיו, וגם הוא יודע את הסוד של החיים - החסרונות כמו המעלות אינם האדם, האדם בכללותו, במיוחד האדם הישראלי - הוא בסוד אדמה לעליון, הצורה העליונה משתקפת בו, וצלם אלוק זה מכובד עליו עד כדי אהבה, זה שורש התורה, וכמו שאמר רבי עקיבא - ואהבת לרעך כמוך זה כל התורה כולה.

הלוא 'רעך' זה הוא הקב"ה, כמו שדרשו רעך ורע אביך אל תעזוב, ואהבת לרעך כמוך, כמו שאתה מקבל את החסרנות שלך, ביודעך, שהסך הכולל שלך הוא הרבה יותר מהחסרונות, וגם אם הם רבים מאד, אתה כאן בשביל עבודת בירורם, כי בעצם אתה מושלם בתכלית השלימות העליונה, האלוקים עשה את האדם ישר, אך למען הבחינה, הבחירה והנסיון הושמה הנשמה המושלמת - בתוך גוף נגוף אשר לא חדל מלהתנסות בחורים שעליו למלאותם ולהשלים את הצורה העליונה, כביכול. נמצא, שאדם לא יכול להגיע לאהבת הזולת, אלא אם כן ילמד את שפתה של האהבה - והיא צריכה להתחיל מעצמו, את האהבה הזו, זו האהבה למושלמות שברא ה', והלא אף בנתלין איתא - כי קללת אלוקים תלוי, וכמו שפירש רש"י שם, שזהו זילותא דבי דינא עלאה.

זה כלל גדול בתורה, כי התורה היא מתלבשת בשור שנגח את הפרה, בהלכות שכנים מתקוטטים, בבירור עולם שקרני וכוזב, להראות ולגלות כי בכל כל החרפה האנושית הזו, יש להבורא יתברך ותורתו הקדושה מה לומר, ולכן ככל שהאהבה אל המושלם היא מוגדלת ומועצמת, הרי שהבריות כוספים להיות בחלקו ובגורלו של האיש השלם הזה, כי מי לא אוהב להיות ליד ובנוכחות אדם שאוהב, נמצא, שאהוב הוא אדם שקנה את קנין התורה ככלל, ומשם הוא יכול ללקט את הפרטים...​