עומדים אנו להכנס לשמונת ימי מועד
ראשון ואחרון קודש ובאמצע חול
אבל כולם מועד זמן שמחתנו
ויש להתכונן לזה כראוי ברגשות קודש
תפילת המועד והלל שלם שבתוכה
לא יכולה להיות כמלומדה כלאחר ידה
ימות החול שבמועד הם ימות המועד שבחול
ולא נתנו אלא לעסוק בהם בד''ת ואכילה ושתיה
ובפסיקתא מצינו (והביאו ב''י)
שלת''ח העיקר באכילה ושתיה
ולפועלים העיקר לדברי תורה
והעיקר שיהיה שינוי מכל ימות השנה
לחבר הגשם והרוח כראוי ע''י זיכוך החומר
ולכן מי שכל השנה עסוק בחומר כעת יעסוק ברוח
ומי שכל השנה עסוק ברוח כעת יעסוק בחומר
והכלל שאין העוה''ז מתנגד לעוה''ב אלא באים כאחד
ואם כי מצינו ל' בחכמים שהם צרות זו לזו
הני מילי בשגרת ימי השנה כשבאים לדון במה להשקיע
אבל מועדות נתנו לעשות שלום בין הצרות ולחבר שמים וארץ
שלוש פעמים בשנה יראה כל זכורך את פני האדון ה'
ובפרק שני של מסכת חגיגה הפותחת בקרבנות הראיה
אנו מפליגים לראית פני שכינה במעשה מרכבה (מדודי)
אבל בד בבד ואכלתם שם לפני ה' ושמחתם אתם ובתיכם
ואין שמחה אלא בבשר שלמים ומשחרב המקדש אלא ביין
ותוכן שניהם לחבר הרגשות כולם בשלמות ויחדיו יהיו תמים
וירא אלהים את כל אשר עשה והנה טוב מאוד - זה יצה''ר
ומאחר וכל עניני קרבת ה' באים דרך העבודה שבחומר
ראוי החומר למנוחה וכבוד וסיפוק ואין לזלזל בו ויש להפריחו
ובנטילת ד מינים באים כאחד כנגד ד כתות שבישראל כמאמרם ז''ל
ואפילו ריקנים שאין בהם טעם וריח יש להם חלק בתיקונו של עולם
ובמשל לענינינו - כל כוחות הגוף והנפש יש להם יעוד מסוים
ויש למצוא להם את מקומם בעבודת ה' ''כל פעל ה' למענהו''.
ראשון ואחרון קודש ובאמצע חול
אבל כולם מועד זמן שמחתנו
ויש להתכונן לזה כראוי ברגשות קודש
תפילת המועד והלל שלם שבתוכה
לא יכולה להיות כמלומדה כלאחר ידה
ימות החול שבמועד הם ימות המועד שבחול
ולא נתנו אלא לעסוק בהם בד''ת ואכילה ושתיה
ובפסיקתא מצינו (והביאו ב''י)
שלת''ח העיקר באכילה ושתיה
ולפועלים העיקר לדברי תורה
והעיקר שיהיה שינוי מכל ימות השנה
לחבר הגשם והרוח כראוי ע''י זיכוך החומר
ולכן מי שכל השנה עסוק בחומר כעת יעסוק ברוח
ומי שכל השנה עסוק ברוח כעת יעסוק בחומר
והכלל שאין העוה''ז מתנגד לעוה''ב אלא באים כאחד
ואם כי מצינו ל' בחכמים שהם צרות זו לזו
הני מילי בשגרת ימי השנה כשבאים לדון במה להשקיע
אבל מועדות נתנו לעשות שלום בין הצרות ולחבר שמים וארץ
שלוש פעמים בשנה יראה כל זכורך את פני האדון ה'
ובפרק שני של מסכת חגיגה הפותחת בקרבנות הראיה
אנו מפליגים לראית פני שכינה במעשה מרכבה (מדודי)
אבל בד בבד ואכלתם שם לפני ה' ושמחתם אתם ובתיכם
ואין שמחה אלא בבשר שלמים ומשחרב המקדש אלא ביין
ותוכן שניהם לחבר הרגשות כולם בשלמות ויחדיו יהיו תמים
וירא אלהים את כל אשר עשה והנה טוב מאוד - זה יצה''ר
ומאחר וכל עניני קרבת ה' באים דרך העבודה שבחומר
ראוי החומר למנוחה וכבוד וסיפוק ואין לזלזל בו ויש להפריחו
ובנטילת ד מינים באים כאחד כנגד ד כתות שבישראל כמאמרם ז''ל
ואפילו ריקנים שאין בהם טעם וריח יש להם חלק בתיקונו של עולם
ובמשל לענינינו - כל כוחות הגוף והנפש יש להם יעוד מסוים
ויש למצוא להם את מקומם בעבודת ה' ''כל פעל ה' למענהו''.