הסברה.

אבל למה להשוות את זה לחטופים?

כי התורה היא חיינו ויום אחד מחוץ לישיבה, הוא יום בלי חיים.

אבל לא דומה הכלא הישראלי למנהרות בעזה?

לכל אלה קוראים "שיחת חרשים".

אנחנו נמצאים בעיצומה של מערכה על הנפש ועל הנשמה. המדינה רוצה להפסיק להכיר בבחורי הישיבות הלומדים תורה ואנחנו נופלים למלכודת הויכוחים, אוטומטית אנחנו נהיים דוברי עולם התוה ומסבירים בלהט את דרכנו בעיניים בורקות ובשפתיים דולקות.

אבל כבר אמר רבנו הגרמ"ה שליט"א "הם לא מאמינים, ולכן אין מה להסביר".
לצערנו גדל דו מנותק מריח תורה ומצוות והוא לא מבין אותנו.

והאפשרות הכי טובה היא להשיב אל ליבנו, כמה התורה היא מתוקה וטובה.
"תורת חיים". שנותנת חיים לעושיה בעולם הזה ובעולם הבא.
נשריש בתוכנו גם בלי כלא שאנחנו העם הנבחר "ובך בחר ה' להיות לו לעם" הקב"ה בחר אותנו לייחד שמו הגדול, הוא דורש מאיתנו לקיים את תורתו.
החילוני לא יבין הוא מסכן הוא שבוי בתאוותיו וביצריו.
אבל אנחנו "גבירים" שזכינו לעסוק בקדשים כל רגע בא נעשה הסברה לעצמינו הסברה על "חיי עולם נטע בתוכנו"
לחילוני זה לא יעזור אבל לנו ודאי.