השפעת וסגולת המקום

בפרשת מסעי קוראים על גבולתיה של הארץ הקדושה,
הגמ' אומרת שה'לב רגז' מגיע רק בחוץ לארץ, וכן אמרו 'אווירא דא"י מחכים',
רואים כמה בכח המקום להשפיע, עצם המקום והאוויר מעורר לטוב או למוטב,

בחינוך כתב, מדוע הרוצחים בשגגה מגיעים לערי הלוויה, "אולי תכפר עליו אדמתם המקודשת בקדושתם" !

הנצי"ב אומר הרי רק ב"ג וב"ר בקשו את עבר הירדן, איך הגיעו לשם גם בני מנשה?,
התשובה שהם היו גדולים בתורה ומשה רבינו הביא אותם כדי שבני גד וראובן לא יהיו שקועים בגשמיות,
ואפילו שבני מנשה לא היו עם ב"ג וב"ר באותו מקום ממש וכל אחד נחל נחלה במקום אחר, וא"כ הם לא חינכו אותם, ומ"מ הם גרמו למקום להיות קדוש.

בכך גם יש לבאר בדברי הגמ' במכות המבארת מדוע בעבר הירדן צריך היה שלושה ערי מקלט לב' שבטים וחצי, ותי' "אלעד שכיחי רוצחים", וכבר הק' שם התוס' דלערי מקלט גולים רק בשוגג, וביאר המהר"ל דאם רוצחים הרבה במזיד ישנו כח סגולי שגם ירצחו שם בשוגג,
כמו כן כתב הרמב"ן, "שהיה אויר ארץ גלעד מגדלת רוצחים מאז היתה לגוי", - המקום משפיע.

כח הראיה לטוב ולמוטב

לא רק המקום עצמו משפיע, אלא גם הראיה בו, ומצינו גם בקדושת הארץ שדי בראייתה כדי להביא קדושה לאדם ולא רק עצם ההימצאות בה,
שבפרשת פנחס ה' הראה למשה את הארץ, והמדרש אומר שבגלל שהרבה בתפילה לכן – "ויראהו ה' את כל הארץ וגו'", משה רבינו מתפלל להיכנס לארץ והקב"ה אמר לו אתה לא תכנס אבל לפחות ניתן לך לראותה,
אני לא מבין, הרי כל מה שביקש משה זה לא לאכול מפריה ולא לראות את הנוף, אלא לקיים את מצוותיה ולהתקדש בקדושתה, וא"כ מה הועילה לו רק לראותה, אלא וודאי שאף בכח הראיה להתפיס בקדושתה של הארץ.

כתוב בגמ' בשבת "הרוצה לראות בארה של מרים יעלה על הר הכרמל ויראה כמין כברה בים", מדוע הוצרכה לומר לנו זאת, ממתי הגמ' היא המדריך למטייל?,
אלא ביאר הגרי"ש זצ"ל, כיון שכל ראיה מחברת נמצא שמי שרואה בארה של מרים נמשכת בו הקדושה והראיה מרוממת ומקדשת אותו מכח קדושת הבאר, וכמו שידוע על שר' חיים ויטאל שתה ממים אלו בכנרת ונעשו שתי כליותיו כשתי מעיינות. ומכאן למדנו מה כוחה של ראיה.

וכן כתוב שאסור להסתכל בפני רשע וזה גורם לשכחת התלמוד שהרי רשעים בחייהם קרואים מתים והמסתכל בפני המת קשה לשכחה, וגם אם לא מרגישים קשר לאותו רשע, מי לנו גדול מהחזו"א שהוריד את משקפיו שלא להביט בפני רשע כשנפגש עם ראש הממשלה דאז.

וכתוב ביעב"ץ שבארצות תורגמה תולין ביצת הנעמית בבהכ"נ שלא יסתכל אנה ואנה, כי בת היענה מחממת ביצתה בראייתה ומוציאה בדרך זה אפרוחיה, רק ע"י הראיה היא כבר יכולה להוליד, מכאן נראה מה חוש הראות פועל בעצם ההסתכלות וכמה הראיה מחברת את האדם.

ומסופר על הצדיקים שעשו הכל כדי לא לראות חילול שבת, וכן אמר ר' אברהם מסוכוט'שוב על שראה פעמיים בחייו חילול שבת ואם היה רואה פעם שלישית לא היה זוכה להוציא את ספרו ה'אגלי טל',

הדברים אמורים בכל תרבות הרחוב והמדיה שצריך לדעת שכל ראיה מחברת כי יש סגולה להתחבר למה שרואים, וגם כשאינו שם זה ודאי מקרר.