כוחו של שניצל...

נראה בס"ד מה רבה כוחה של תפילה שבאה עם כל הכוונה, לעומת כזאת שאינה.

שנינו במכות - "לפיכך אמותיהן של כהנים מספקות להן מחיה וכסות כדי שלא יתפללו על בניהם שימותו".

וצריך להבין למה הן צריכות לדאוג לרוצחים, הכהן הגדול הוא איש שרבים צריכים לו, ומה הן רוצחים עם דם על הידיים,

ועוד שהנה הוסיפו חטא על פשע, וממשיכים בדרך זו ומתפללים שבן אדם ימות, כזו תפילה מרשעת שעדיף להם שהכהן ימות ובלבד שאני ייצא לחפשי, ככה לבוא לבורא עולם ולבקש תהרוג את פלוני, ועוד את מי?, את הכהן הגדול שנכנס לפני ולפנים, וכי ה' יקשיב לכזה תפילה עד שהאימהות צריכות לספק להם מחיה וכסות?

ועוד קשה למתבונן, מה יעזור באמת האוכל והכסות, הרי רק בא"י היה שלוש ערי מקלט ועוד מ"ב ערי לויה, נגיד שהאמא השקיעה את כל יומה רק בהכנת האוכל ושליחתו והיה לה די כסף לכל האוכל והכסות [בהתחשב גם בגילה, הרי בנה כהן גדול והוא כנראה לא בן עשרים...], הרי ודאי הספיקה להגיע לכל רוצח לא יותר מפעם בשבועיים, וככה בשביל חתיכת שניצל הסכימו להם הרוצחים לוותר על התפילה ובכך לאבד את חירותם, שימות הכהן - אין להם בעיה, אבל לוותר על שניצל פעם בחודש - היו לא תהיה!,


אלא מה, רואים מפה שכשיהודי מתפלל מכל הלב תפילתו נענית, לא חשוב על מה מתפלל אם הוא יודע שרק ה' יכול להציל אותו ואין לו עוד שום ברירות ה' שומע את התפילה, זה חוק טבע עד שגם הגנב מתפלל להצליח בגניבתו ותפילתו נשמעת, כך גם לרוצח הרי אין שום אפשרות לעשות משהו כדי לצאת מהמצב כי אם לפתוח סידור ולבקש מה' על מות הכה"ג, וזה הסיבה שתפילתן נשמעת,

וכאן מגיעה האמא עם השניצל החם, אמנם גם אחרי השניצל הם מתפללים שהכה"ג ימות, אבל עצם הידיעה שהם מפסידים בזה משהו גם אם קטן הוא, עדיין התפילה איננה שלמה במאה אחוז, מקוננת בליבם הידיעה שאם ימות הכהן הם לא יקבלו את אותו מחיה וכסות, התפילה מעט מתקררת בגלל החום של השניצל, גם אם זה לא יגרום להם לא להתפלל, לפחות הם לא יתפללו מכל הלב,
מה כוחה של תפילה מכל הלב לעומת כזאת שעדיין לא עם כל הכוונה,
כשנתפלל נדע שרק מה' תבוא ישועתי, וכך תפילתנו תתקבל ברצון.