כמה עצות לזכירת התורה

בדרך הלימוד המצויה כיום בישיבות ובכוללים, הרי שבסד''א [ובהרבה מקומות אף בשאר הסדרים...] קשה מאוד לצאת עם ידיעה מקיפה בפרטי הסוגיא, וזאת משום שהדגש ניתן בעיקר על היסודות היוצאים מהסוגיא ועל מה ש'כתוב' כאן ולא על מה שבאמת כתוב כאן, [אני לא בא לחלוק ח''ו על הדרך הזו, היא חשובה ונצרכת מאוד, אני רק בא להעמיד מה צריך עוד].

אחת הדוגמאות לזה - היא התופעה המצויה של זכירת הו''א וקושיות שתוס' שואל למה זה לא כך- כאילו הצד הזה הוא באמת המסק', ואת המסק' האמיתית לא כ''כ זוכרים, התופעה נגרמת מהרבה סיבות, אולם אחד הסיבות השכיחות [תרתי משמע...] היא הטעם הנ''ל, שכיון שזוכרים שהוציאו איזה יסוד מההו''א, ולפעמים גם במסק' לא השתנה עיקר הדבר, אז זוכרים את זה יותר.

הפתרון הוא בעצם ליצור סדר לימוד שונה חוץ מהסדר הרגיל, סדר שבו לומדים את כל המסכתא מתחילתה ועד סופה, כולל החלקים הנלמדים בסדרים, אפשר עם חברותא או בלי - תלוי לפי העניין, המקום והזמן. סדר שבו הלימוד יהיה יותר מהר עם הספק יותר גדול בדגש על שימת לב לפרטים הקטנים. סדר זה יכול להעשות במסגרת דף היומי או כל סדר אחר שייראה לנכון, או הספק פרטי, תלוי לפי העניין כנ''ל. וכך לכבוש עוד ועוד מסכתות.

כמובן, מכאן ואילך הכל תלוי באיכות וכמות הלימוד והחזרות. הסדר הנורמלי הוא לפחות לחזור כל יום על האתמול, כשמידי פעם יש לחזור חזרה כללית, וכמובן כמה שיותר חזרות יותר טוב [אני אישית נהגתי במסגרת זו רק בחזרה אחת וכנ''ל, ומידי פעם תפסתי מסכתא זו או אחרת לחזרה כללית].

אך לא מספר החזרות הוא הגורם העיקרי, כי אם איכות הלימוד. כמה שהלימוד ייעשה יותר בחשק ובשמחה ובהתעניינות, הלימוד ייחרט על לוח הלב. עדיף לימוד אחד בשמחה מחמש שלא בשמחה. על זה כמובן יש לעשות 'עבודה' נפרדת להגיע לכמה שיותר חשק ושמחת התורה [וכן, גם המצב רוח הכללי מוסיף. אנשים שמחים - זוכרים יותר את הלימוד], ול'ביקוש'- דהיינו לגרום שבעצמך תרצה לדעת כמה שיותר וכל פרט ופרט.

בנוסף, הלימוד כמובן צריך להעשות בסבלנות, ולקבוע הספקים רק לפי הזמן העומד לכך, [אל דאגה, עם הזמן - הזמן הזה מתרחב...], לחץ מיותר בלימוד גורע מכל והוא הסיבה כמעט הכי גדולה להפסד הלימוד. טוב דף בנחת מחמש דפים בלחץ...

והכי חשוב - לזכור דלאוקמי גירסא סייעתא מן שמיא היא ויבקש רחמים ממי שהחכמה והזיכרון שלו.​