לעמוד להתפלל!?

כל יום ג' פעמים אנו נעמדים לעמוד להתפלל לפני בורא העולם
האם פעם חשבנו מה קורה כאן?

יצור א' ממלירדי מלירדי מלירדים מהנבראים ניגש לפני היוצר הגדול הגיבור והנורא בורא כל העולמים, משבחו במיני שבח, ולאחר מכן מבקש בשפתו, תן לי דעת, תורה, סליחה וכו' ולבסוף מודה לו על הטובות שעה עמו, איך איך זה נראה לצופה מן הצד. מחריד דבר לא מציאותי, פלאי ולא הגיוני, ועוד הרבה יותר מזה.

בתחילת השמונה עשרה אנו מקדימים ה' שפתי תפתח ופי יגיד תהלתך שמעתי מהגר"ש כהן זצ"ל דפי' בזה על פי מה שהובא בספורנו (במדבר כב כח) על הפסוק ויפתח ה' את פי האתון, בזה הלשון נתן בה כח לדבר כענין ה' שפתי תפתח, כלומר כמו שהקב"ה נתן כח לאתון לדבר, והפכה מחי למדבר, כמו כן בשביל שאדם יוכל לשבח את הקב"ה צריך לפתוח את פיו כדי שיוכל לשבחו, כלמור מחמת שאין בזה הגיון זה שמגיע האדם יצור פצפון לבורא העולם הגדול הגיבור והנורא משבח אותו ומודה לו, לפיכך בא הקב"ה ויצר כאן יצירה חדשה שבה יש כזה דבר שהבריאה הקטנה הזו עומדת ומשבחת אותו ומודה לשמו.

בתובנה זו השתנה לי כל היחס לסידור התפילה, זה נותן הבנה חדשה לשחרית ומנחה וערבית שלי, הביא אותי להבנה חדשה על מהות השחרית מנחה וערבית, ונתן לי פרופורציה לתפילת השמונה עשרה.