איך לנצל את יום הכפורים באופן מקסימלי

בימים אלו של עשרת ימי תשובה, בפתחו של היום הקדוש ביותר של השנה.

אנו בודאי בצפיה דרוכה, או בסוג של מתח, האם נצליח לנצל את היום הקדוש הזה, האם נצליח לבתפלל בכוונה? להתוודאות כדבעי? לחזור בתשובה שלימה? לחשוב מחשבות נעלות? להתנהג כפי שראוי ביום כזה?

צריכים לדעת שנכון שאנו מצפים שיהיה לנו יום מופלא קדוש וטהור, תפילות בצורה מיוחדת, ודוי אמיתי, ועוד כהנה וכהנה, אך חשוב לדעת שאנו בני אדם, קרוצי חומר, בני בשר, איננו מלאכים, או שרפים, ועל כן לפעמים האדם נחלש מכל מיני סיבות שאינן תלויות בו, ואין הקב"ה רוצה אלא השתדלות, הקב"ה אינו מחפש הצלחות, אין כאן מו"מ או מסחר, וכבר אמרו חז"ל א' המרבה וא' הממעיט, אבל בתנאי שיכוון ליבו לשמים.

אבל בכל זאת אנו כן רוצים שנצליח ונתעלה מעלה בעבודת היום הקדוש, אז אהיה הולך רכיל והגלה את הסוד.

ראיתי בספר 'קדוש אלול' (פרק ד'- ימי רצון) שרבי נפתלי אמסטרדם שלח מכתב לבנו, וכה דבריו החשובים לענינו: בחודש אלול בשנה שעברה בא לה ידידנו הרש"ז מקלם, ואדמו"ר (רבי ישראל סלנטר) דרש לפנינו בכל החודש כמעט בכל יום... ושורש דבריו היה, כי יש להתפלל בציבור על המרגלית הטובה שנתן לנו השי"ת בעולה הזה, והוא יום הכיפורים, שיעשה עלינו רושם, ולא יעבור בלי תשובה חס ושלום!

צריך להוסיף כי הגרי"ס באור ישראל (אגרת יד) כתב שאפילו תפילת היחיד מועילה לדברים הללו, וכי מה שאפשר לעשות יעשו.

אז זה זה לנו הפתרון!