סוד הנישואין.

כותב הרש"ר הירש על הפסוק "ותהי לו לאשה ויאהבה".

ככל שנעשתה יותר לאשתו כך אהב אותה יותר.

כדוגמת נישואין אלה של הבן היהודי הראשון - נישואין יהודיים, כך נערכים רוב הנישואין היהודיים. לא על יסוד של תשוקה אלא בכח השכל הישר ושיקול הדעת.
ההורים והקרובים שוקלים בדעתם האם שני הצעירים מתאימים זה לזו, ומשום כך אהבת בני הזוג גוברת ככל שהם מרבים להתוודע זה לזו.

רוב הנישואין הלא יהודיים נעשים על בסיס מה שהם קוראים אהבה.

עלינו רק להציץ מעט בתיאורים מסיפורי האהבה שלהם הלקוחים מהחיים, ומיד אנו רואים את התהום העמוקה המפרידה בעולם הלא יהודי בין האהבה של בני הזוג לפני הנישואין
לבין מה שמתרחש אחרכך, כמה תפל וחסר טעם נראה הכל לאחר הנישואין כמה שונה המצב מהדמיונות של בני הזוג לפני כן.

אהבה כזו עיוורת היא וכל צעד לתוך העתיד, מביא עמו מפח נפש חדש.

לא כן הנישואין היהודיים שעליהם נאמר ויקח את רבקה ותהי לו לאשה ויאהבה.

כאן החתונה אינה הפיסגה אלא רק ההתחלה של אהבה אמיתית. ע"כ.

ופה טמון הסיבה שאברהם אבינו לא רצה לקחת מבנות כנען כי הוא ידע שהם רואים את כל סיפור השידוכים בישראל כמשהו אחר לגמרי, מתירני ובזוי.
ולכן הוא פוסק "אין ארור מדבק בברוך".

שבת שלום.