נתאר לעצמנו את המראה הבא:
עומד לו אבא, שצריך להעניש את ילדו, על עוול נורא שהוא עשה.
לפני מעמד קבלת העונש, אומר לו האב:
"דע לך שאני אוהב אותך, אהבתך חקוקה בליבי".
עוד הוא מוסיף בהתרגשות: "אני זוכר ולא אשכח, את כל מה שעשית למעני מיום הולדתך עד היום".
איך היינו מסתכלים על אבא כזה,
כחלש – כמפחד, שמפחד מתגובת הבן?
או כאבא – כאוהב, שרוצה בהבנת הבן שהעונש מגיע מאהבה?
השבוע בהפטרה, יש לנו את דברי השי"ת לירמיהו, לקראת התחלת תפקידו להביא את דברי השי"ת לבני ישראל.
התקופה, תקופת ערב החורבן.
כלל ישראל, מכעיסים את השי"ת.
והשי"ת, הוא רוצה בטובתם, הוא חפץ בחזרתם בתשובה.
השי"ת מורה על ירמיהו, לצאת להוכיח את ישראל.
מה הוא אומר לו בסוף דבריו?
לך ותכריז:
כֹּה אָמַר ה': זָכַרְתִּי לָךְ חֶסֶד נְעוּרַיִךְ, אַהֲבַת כְּלוּלֹתָיִךְ – לֶכְתֵּךְ אַחֲרַי בַּמִּדְבָּר בְּאֶרֶץ לֹא זְרוּעָה.
כי אבינו אב הרחמן, צריך להעניש את בניו.
מה לעשות? – יש דין ויש דיין.
עם כל זאת, דואג הוא שאנו, בניו הנענשים, ניקח זאת עם ההסתכלות הנכונה – ולא חס ושלום עם ההסתכלות המעוותת.
לכך הוא מצווה את ירמיהו, להכריז הכרזה זאת לכלל ישראל.
כדי ש-וְיָֽדַעְתָּ עִם לְבָבֶךָ: כִּי כַּֽאֲשֶׁר יְיַסֵּר אִישׁ אֶת בְּנוֹ, ה' אֱלֹקֶיךָ מְיַסְּרֶֽךָּ. (דברים – ח', ה',)
כי הוא דואג ורוצה, שלא נתחיל לצעוק את מה שצעקו המרגלים:
בְּשִׂנְאַת ה' אֹתָנוּ.
אלא הוא מקווה שנבין את האמת:
שבאהבתו אותנו, הוא רוצה שנעזוב את הבורות נשברים, משם בחרנו לקבל את השפע שלנו.
ונחזור לשאוב את השפע ממנו – שהוא מקור מים חיים.
וכמו שאומר השי"ת לירמיהו עצמו (בפרק ב'):
אֹתִי עָזְבוּ מְקוֹר מַיִם חַיִּים, לַחְצֹב לָהֶם בֹּארוֹת בֹּארֹת נִשְׁבָּרִים – אֲשֶׁר לֹא יָכִלוּ הַמָּיִם.
יעזור השי"ת שנחזור להאמין בו בכל לב, לבטוח בו בכל נפש ולסמוך עליו בכל מאודנו.
כך נתחיל לשאוב את השפע שלנו, ממקור מים חיים.
וכך נזכה לביאת גואל צדק מתוך רחמים גלויים, אמן ואמן.
עומד לו אבא, שצריך להעניש את ילדו, על עוול נורא שהוא עשה.
לפני מעמד קבלת העונש, אומר לו האב:
"דע לך שאני אוהב אותך, אהבתך חקוקה בליבי".
עוד הוא מוסיף בהתרגשות: "אני זוכר ולא אשכח, את כל מה שעשית למעני מיום הולדתך עד היום".
איך היינו מסתכלים על אבא כזה,
כחלש – כמפחד, שמפחד מתגובת הבן?
או כאבא – כאוהב, שרוצה בהבנת הבן שהעונש מגיע מאהבה?
השבוע בהפטרה, יש לנו את דברי השי"ת לירמיהו, לקראת התחלת תפקידו להביא את דברי השי"ת לבני ישראל.
התקופה, תקופת ערב החורבן.
כלל ישראל, מכעיסים את השי"ת.
והשי"ת, הוא רוצה בטובתם, הוא חפץ בחזרתם בתשובה.
השי"ת מורה על ירמיהו, לצאת להוכיח את ישראל.
מה הוא אומר לו בסוף דבריו?
לך ותכריז:
כֹּה אָמַר ה': זָכַרְתִּי לָךְ חֶסֶד נְעוּרַיִךְ, אַהֲבַת כְּלוּלֹתָיִךְ – לֶכְתֵּךְ אַחֲרַי בַּמִּדְבָּר בְּאֶרֶץ לֹא זְרוּעָה.
כי אבינו אב הרחמן, צריך להעניש את בניו.
מה לעשות? – יש דין ויש דיין.
עם כל זאת, דואג הוא שאנו, בניו הנענשים, ניקח זאת עם ההסתכלות הנכונה – ולא חס ושלום עם ההסתכלות המעוותת.
לכך הוא מצווה את ירמיהו, להכריז הכרזה זאת לכלל ישראל.
כדי ש-וְיָֽדַעְתָּ עִם לְבָבֶךָ: כִּי כַּֽאֲשֶׁר יְיַסֵּר אִישׁ אֶת בְּנוֹ, ה' אֱלֹקֶיךָ מְיַסְּרֶֽךָּ. (דברים – ח', ה',)
כי הוא דואג ורוצה, שלא נתחיל לצעוק את מה שצעקו המרגלים:
בְּשִׂנְאַת ה' אֹתָנוּ.
אלא הוא מקווה שנבין את האמת:
שבאהבתו אותנו, הוא רוצה שנעזוב את הבורות נשברים, משם בחרנו לקבל את השפע שלנו.
ונחזור לשאוב את השפע ממנו – שהוא מקור מים חיים.
וכמו שאומר השי"ת לירמיהו עצמו (בפרק ב'):
אֹתִי עָזְבוּ מְקוֹר מַיִם חַיִּים, לַחְצֹב לָהֶם בֹּארוֹת בֹּארֹת נִשְׁבָּרִים – אֲשֶׁר לֹא יָכִלוּ הַמָּיִם.
יעזור השי"ת שנחזור להאמין בו בכל לב, לבטוח בו בכל נפש ולסמוך עליו בכל מאודנו.
כך נתחיל לשאוב את השפע שלנו, ממקור מים חיים.
וכך נזכה לביאת גואל צדק מתוך רחמים גלויים, אמן ואמן.