בין המצרים

  1. א

    ד' תעניות בין המצרים ת"ב "לך אכול בעצב לחמך, ואל תשתה יינך, כי לא רצה האלקים את מעשינו"

    הרגשה של מוצאי תשעה באב. אם מאן דהו שמע 'בת קול' במוצאי תשעה באב, כנראה שזה מה שהיא אומרת לנו.
  2. לא נתגלה עוונם

    לא נתגלה עוונם

    הרבי ר' יהונתן איבשיץ פירש "אחרונים שלא נתגלה עוונם לא נתגלה קיצם" דהיינו שכפרו בלב ולא עבדו ע"ז בגלוי כבבית ראשון. ופירש הבית הלוי[1] האיך אין זה סותר את מה שאמרו חז"ל שהיה בהם שנאת חינם- כיון ששנאת חינם פירושו ששנאו לחכמים ולא נשמעו להם, ומזה הגיעו לכפירה. אולם היו שתירצו, שהרי אדם הלקוי בבין...
    • פנחס ע
    • מאמר
    • 11 דקות זמן קריאה
    • בין המצרים בית שני ימי בין המצרים עבודה זרה בית שני עוון שנאת חינם
    • הערות: 2
    • קטגוריה: בין המצרים
  3. א

    ד' תעניות בין המצרים ת"ב האם מותר לדגום צלילים או לבנות מקצבים בימי בין המצרים

    ?
  4. א

    ד' תעניות בין המצרים ת"ב כל רודפיה השיגוה, בין המצרים

    מה קרה בשלושת השבועות האלה, שכולם הפכו לשבועות של אבל וצער ? איזה מארעות קרו בהם ? על מה הפסוק מדבר ? האם גם לדעת התוס וכו' שתאריך החורבן הוא שונה, הובקעה העיר שלוש שבועות לפני כן ?
  5. ה

    על מה דואג המעניש?

    נתאר לעצמנו את המראה הבא: עומד לו אבא, שצריך להעניש את ילדו, על עוול נורא שהוא עשה. לפני מעמד קבלת העונש, אומר לו האב: "דע לך שאני אוהב אותך, אהבתך חקוקה בליבי". עוד הוא מוסיף בהתרגשות: "אני זוכר ולא אשכח, את כל מה שעשית למעני מיום הולדתך עד היום". איך היינו מסתכלים על אבא כזה, כחלש – כמפחד...
  6. נ

    ד' תעניות בין המצרים ת"ב מילי דבדיחותא בימי בין המצרים ושבוע שחל בו

    מותר לקרוא? מותר לכתוב? מותר לשמוע?
  7. בענין חגי הצומות לעתיד לבא

    בענין חגי הצומות לעתיד לבא

    כה התנבא הנביא זכריה, (פרק ח' פסוק י"ט): "כה אמר ה' צבא-ות צום הרביעי וצום החמישי וצום השביעי וצום העשירי יהיה לבית יהודה לששון ולשמחה ולמעדים טובים והאמת והשלום אהבו". היינו שהצומות שנקבעו עקב צער שהיה לעם ישראל – בשונה מיום כיפור ותענית אסתר שנקבעו מחמת שמחה – כשהמשיח יגיע ועם ישראל יגאל...
    • אחד יחיד
    • מאמר
    • 3 דקות זמן קריאה
    • אחד יחיד בין המצרים תעניות תשעה באב
    • הערות: 6
    • קטגוריה: בין המצרים
  8. מ

    ד' תעניות בין המצרים ת"ב איך ניתן להתחבר מבחינה רגשית ורוחנית לימי בין המצרים?

    איך ניתן להתחבר מבחינה רגשית ורוחנית לימי בין המצרים, לאבל על חורבן בית המקדש ולמשמעות הצומות, גם כאשר התחושות האישיות אינן עולות מעצמן?
  9. מ

    מפתח האוצרות - בין המצרים, תשעת הימים

    בין המצרים צום י”ז בתמוז וימי החורבן ע"פ פנימיות התורה האם מותר להסתפר בצום י"ז בתמוז? צום י"ז בתמוז - 10 עובדות על תענית י"ז בתמוז האם מותר להתקלח בצום י"ז בתמוז...
    • מפתח הזהב
    • נושא
    • בין המצרים חודש אב מנחם אב מפתח האוצרות פורום אוצר התורה תשעת הימים
    • תגובות: 3
    • פורום: מפתח האוצרות
  10. נ

    ד' תעניות בין המצרים ת"ב שמיעת מוזיקה בימי בין המצרים אופנים המותרים והאסורים לבני ספרד ואשכנז

    שמיעת מוזיקה מנגן וכדו' כתבו האחרונים שבכלל איסור ריקודין ומחולות יש לנהוג איסור שלא לנגן בכלי נגינה או לשמוע מוזיקה [אף ע"י נגן וכדו'] שמביאה לידי שמחה של ריקוד. [אף שלא נתבאר להדיא בפוסקים שאסור לנגן בכלי שיר, ומצינו בזה כמה טעמים בדברי הפוסקים ונתבאר בארוכה בגליון פסקים והלכות דיני ספירת...
  11. ת

    ד' תעניות בין המצרים ת"ב תוכן ההפטרות בתקופת בין המצרים

    מנהג ישראל מימי קדם לקרוא בשלוש השבתות של ימי בין המצרים הפטרות העוסקות בנבואת הפורענות, והן מכונות בפי הפוסקים: "תלתא דפורענותא". ובשבע השבתות שלאחר תשעה באב, קוראים הפטרות העוסקות בנבואת הנחמה, המכונות: "שב דנחמתא". ורבנו עזריה פיג'ו, בספר דרשותיו 'בינה לעתים', עומד על כך שמספר הפטרות הנחמה...
  12. מ

    ד' תעניות בין המצרים ת"ב המעלה המיוחדת של לימוד התורה ועבודת השי"ת בימי 'בין המצרים'

    ימי 'בין המצרים', הם ימי אבילות ועצבות על חורבן המקדש, אך העצבות אינה ראויה בזמן עבודת השי"ת בתפילה, בלימוד התורה ובקיום המצוות, ואדרבה, בימים אלו ראוי יותר לשמוח בעבודת השי"ת. משל למה הדבר דומה? למלך שאינו חסר דבר וארמונו מלא בכל מיני תענוגות בני האדם, ויש לו מנגנים בתוף ומחול ובכנור ועוגב...
  13. בדיני ומנהגי בין המצרים – חלק ג'

    בדיני ומנהגי בין המצרים – חלק ג'

    בדיני ומנהגי בין המצרים – חלק ג' יל"ע אם דיני בין המצרים מתחילין מליל י"ז תמוז או מבוקרו של י"ז יל"ע האם דיני בין המצרים הנוהגים מי"ז תמוז ואילך מתחילים כבר מליל י"ז או רק מבוקרו של י"ז תמוז, כתב החיד"א בשו"ת חיים שאל חלק א' סימן כ"ד דאין לברך שהחיינו בליל י"ז תמוז או לאכול בשר לאלו הנוהגים...
    • גרינפלד
    • מאמר
    • 5 דקות זמן קריאה
    • בין המצרים ימי בין המצרים
    • הערות: 4
    • קטגוריה: בין המצרים
  14. א

    ד' תעניות בין המצרים ת"ב במוצאי שבת חזון לא אומרים ויהי נועם?

    שמעתי שיש הנוהגים שלא לומר ויהי נועם בתפילת מעריב במוצאי שבת חזון. אשמח למקור על הנוהגים כן, והאם הם אומרים קינת 'ויהי נועם נשבת במוצאי שבת' בכל שנה.
  15. בדיני ומנהגי בין המצרים – חלק ב'

    בדיני ומנהגי בין המצרים – חלק ב'

    בדיני ומנהגי בין המצרים – חלק ב' פירוט מנהגי "בין המצרים" איסור ריקודים ומחולות: כתב המ"א בסימן תקנ"א סק"י ונראה לי דאסור לעשות ריקודין ומחולות מי"ז בתמוז ואילך, והובא במשנה ברורה שם ס"ק ט"ז. ובכלל זה האיסור הוא גם לנגן בכלי זמר כמו שנראה מדברי הפמ"ג באשל אברהם סק"י, או לשמוע נגינה מנגן או...
    • גרינפלד
    • מאמר
    • 4 דקות זמן קריאה
    • בין המצרים ימי בין המצרים
    • הערות: 3
    • קטגוריה: בין המצרים
  16. א

    ד' תעניות בין המצרים ת"ב לרגל איזה מאורע מעציב התירו שירה וזמרה עם כלי זמר בימי 'בין המצרים'?

    אחד ממנהגי האבילות האסורים בימי בין המצרים, הוא ההִמנעות מריקודים ומחולות, ונהגו גם להנמע משמיעת כלי זמר בכל צורה שהיא. אולם, בספר התודעה (לג) כותב שבעבר הרחוק אירע מאורע שבו התירו כהוראת שעה לשיר ולזמר לצליל כלי זמר, כפי שמתאר רבי אליהו קפשאלי, מבני דור גירוש ספרד, את יציאתם של הגולים לדרכם אל...
  17. ב

    ד' תעניות בין המצרים ת"ב משנכנס אב ממעטין בשמחה - למעט העצבות על ידי השמחה

    כתב המאור ושמש בפרשת וישב: "כי כן שמעתי פירוש המשנה משנכנס אב ממעטין בשמחה פי' ממעטין את צער ודאגות בשמחה פי' עם שמחה ע"י שמחה שיש לאדם הוא ממעט גלות השכינה והצרות שהיה לו בהיותו בגלות בין העכו"ם". מה הפשט בזה?
  18. ב

    ד' תעניות בין המצרים ת"ב מדוע כיום לובשים בגדי שבת בשבת שחל בתשעת הימים

    הרי נפסק בהלכה ללבוש בגדי חול.
  19. ב

    ד' תעניות בין המצרים ת"ב ללבוש בגדי שבת בסיום בתשעת הימים

    ראיתי שהעולם נוהג להקל, וזה תמוה, שהרי גם בשבת נהגו בעבר ללבוש בגדי חול בתשעת הימים.
  20. ב

    ד' תעניות בין המצרים ת"ב האם גם בימינו צריך להיזהר שלא להכות התלמידים בבין המצרים

    איתא בשו"ע סימן תקנ"א סעיף י"ח: "צריך ליזהר מי"ז בתמוז עד ט' באב, שלא לילך יחידי מד' שעות עד ט' שעות (משום שבהם קטב מרירי שולט). ולא יכו התלמידים בימים ההם". ויש לדון, האם כיום שלא חיישינן לשדים צריך גם להיזהר בזה. כמובן שאיני נכנס כלל לנידון אם צריך להכות את התלמידים בכלל.
חזור
חלק עליון
✖ ❓