פניני האור החיים על הפרשה - פרשת ויגש 1

כשהתוודע יוסף אל אחיו, אמר להם פעמיים אני יוסף, כשבפעם השניה הוסיף 'אני יוסף אחיכם'.

ומבאר בזה האור החיים פשט נפלא, וזה לשונו:

"אני יוסף אחיכם וגו'. טעם שחזר פעם ב' ״אני יוסף״ לצד שראה שלא ענוהו, חשש לב' דברים:

האחד, שפחדו ממנו ולא יכלו להשיב, כבושת גנב כי ימצא,

והב', שלא האמינוהו שהוא יוסף, לזה אמר: כנגד צד היראה שאתם יראים ונבהלתם - לא תחושו לדבר כי ״אני יוסף אחיכם״, פירוש, מתנהג עמכם במדת האחוה וכאלו לא היה הדבר ההוא,

גם סַמך לומר ״אחיכם אשר מכרתם״, לומר שאפילו בזמן המכר לא כהתה עין האחוה ממני,

וכנגד צד הצדקת הדבר שהוא יוסף, אמר להם דבר שבו יצדיקו בסימן מובהק כי הוא זה, באומרו: ״אשר מכרתם אותי מצרימה״, ודבר זה לא ידעו אדם ואפילו נביא (ילקוט קמ"ב), אם לא שתאמר ודאי גמור כי הוא זה יוסף".