תוכן מומלץ

מי שמסתובב בשוק ארבעת המינים בערב סוכות מגלה עד מהרה שלא כל האתרוגים דומים זה לזה. יש אתרוגים קטנים ועדינים, ויש המגיעים לממדים גדולים מאוד; יש בעלי פיטם ויש שהפיטם נושר מהם כבר בתחילת הגידול; יש עסיסיים ויש שכמעט כל תוכם קליפה לבנה עבה. לצד ההבדלים החיצוניים יש גם שמות רבים: מרוקאי, תימני, קלבריה, יאנובה, חזון איש, אורדנג ועוד. אולם השאלה המרכזית איננה איזה אתרוג נאה יותר, אלא מהי המסורת העומדת מאחוריו. מאחר שלדעת רוב הפוסקים אתרוג מורכב פסול, במשך הדורות ביקשו אתרוגים שידוע כי מקורם בעצים...

ס''ד פרשת האזינו: האם מותר לעזוב את הסעודה לפני הזימון פתיחה בפרשת השבוע כותבת התורה את הפסוק ''כִּ֛י שֵׁ֥ם יְקֹוָ֖ק אֶקְרָ֑א הָב֥וּ גֹ֖דֶל לֵא-לֹהֵֽינוּ'', פסוק ממנו נדרשים הלכות רבות. כפי שראינו שנה שעברה (האזינו שנה ז'), הגמרא במסכת ברכות (מה ע''א) לומדת מפסוק זה גם את החובה לזמן לפני ברכת המזון, ונחלקו המפרשים, האם ניתן להבין מכך שהחובה לזמן מדאורייתא: א. הראב''ד (על הרי''ף מד ע''א) הבין שהזימון נחשב כברכה נוספת, שגם היא מדאורייתא, כמו ברכת המזון. הסיבה שבברכה זו אין שם ה' ומלכות...

כתב המחבר (או"ח סי' תרכ"ה): בסוכות תשבו שבעת ימים וגו' כי בסוכות הושבתי את בני ישראל, הם ענני כבוד שהקיפם בהם לבל יכם שרב ושמש: ומצוה לתקן הסוכה מיד לאחר י"כ. מצוה הבאה לידו אל יחמיצנה [מהרי"ל], ע"כ. וכתב על זה הפרי מגדים: "לתקן. עיין מג"א ועיין דרכי משה אפילו בערב שבת עיין עטרת זקנים". ואבאר בס"ד דבריו הקצרים כדרכו בקודש. דהנה, כתב הרמ"א בסו"ס תרכ"ד וז"ל: והמדקדקים מתחילים מיד במוצאי יוהכ"פ בעשיית הסוכה כדי לצאת ממצוה אל מצוה, ע"כ. וכאן כתב: ומצוה לתקן הסוכה מיד לאחר יום כיפור מצוה הבאה...

בינ"ו עמ"י עש"ו חתימת המחוקק - בין אמת משפטית לצדק אלוהי מעשה שהיה, כך מספר רש"י במסכת סנהדרין (מ"ד:), במוכס יהודי רשע ובאדם גדול בתורה שמתו באותו היום. תושבי העיר כולה יצאו לחלוק כבוד אחרון לחכם, בעוד קרובי המוכס השתרכו מאחור עם מיטת יקירם. לפתע, פשטו אויבים על העיר; המלווים כולם נסו על נפשם והותירו את המיטות מוטלות בשדה, מלבד תלמיד אחד של החכם שלא מש ממיטת רבו. כששקטה המהומה וחזרו בני העיר לקבור את המתים, אירעה טעות טרגית: המיטות התחלפו. המוכס הרשע זכה ללוויה מפוארת ולקבורה מכובדת...

עשרת ימי תשובה אינם עוד תאריך בלוח השנה. הם מרחב זמן שבו היקום כולו עוצר את נשימתו, ימים שבהם המלך נמצא בשדה, קרוב, מקשיב, וממתין לפסיעותינו. ברקע הימים הנוראים הללו, מהדהדים דברי חז"ל על הפסוק המכונן בתהילים: "תקעו בחודש שופר בכסה ליום חגנו, כי חוק לישראל הוא משפט לאלוקי יעקב". הגמרא במסכת ראש השנה מעוררת שאלה פשוטה לכאורה: מהו אותו חג שבו הלבנה מתכסה ומסתתרת מעין כל? התשובה הברורה היא ראש השנה, היום שבו נפתחים ספרי חיים וספרי מתים. אולם, ההד של אותו משפט ראשוני אינו נבלם בצאת החג; הוא...

כאשר אנו חושבים על חורבן בית המקדש, עולים בדעתנו להבות האש שאחזו בהיכל, חומות ירושלים שנפרצו ואלפי היהודים שהובלו לגלות. נדמה כי הכול הסתיים בתשעה באב. אולם למעשה, גם לאחר החורבן נותר בארץ ישראל שריד קטן של חיים יהודיים. על אותה גחלת אחרונה הופקד גדליה בן אחיקם, וברציחתו היא כמעט כבתה לחלוטין. על המאורע הזה נקבע צום גדליה, החל בג' בתשרי, מיד לאחר ראש השנה ובתוך עשרת ימי תשובה. האיש שהופקד על שארית יהודה לאחר שנבוכדנצר מלך בבל החריב את ירושלים והגלה את מרבית העם, הוא הותיר בארץ קבוצה מן...

התורה אינה אוסף של עניינים נפרדים. אותם מספרים שבים ומופיעים בפרשיות שונות, אותם שמות קודש משמשים בהקשרים דומים, ומושגים כמו ימין ושמאל, אור וחושך, זכר ונקבה, משפיע ומקבל, חוזרים בה פעם אחר פעם. חכמי הקבלה לימדונו שאין אלו ביטויים מקריים, אלא פרטים השייכים לסדר אחד המקיף את הבריאה ואת הנהגת הקב"ה בעולמו. השאלה היא עד כמה אפשר לזהות את הסדר הזה מתוך הכתובים עצמם. האם מעיין במקרא, שלא הכיר תחילה את תורת הספירות והעולמות, היה יכול לגלות אותה בכוחות עצמו? או שמא רק לאחר שקיבל את הדברים מרבותיו...

בגמרא יש פלוגתא אם פשרה צריכה קנין, והק' תוס' א"כ מה כונת רשב"ג שאמר יפה כוח פשרה מכוח דין, שפשרה בשנים ודין בשלשה, הלא דין בקנין ג"כ מהני בשנים. ותי' תוס' "דמיירי כגון דאתו לבי תרי ואמרי להו דונו אותנו כמו שרגילים לעשות הדין או עשו לנו פשרה כמו שרגילין לעשותה דבכה"ג יפה". ואין כונתו דיש איזה היכי תמצי שבה פשרה עדיפה, דנפק"מ הנובעת מציור מסוים שידברו בני אדם אין בה שום משמעות. אלא הכונה דרוב בני אדם, אינם מיצרים דרכי התמודדות מעצמם, כאשר הם נתקלים בבעיה, אלא פונים אל ההסדרים הציבורים הקימים...

בס''ד ראש השנה: האם מותר לאכול לפני התקיעות פתיחה כפי שראינו בעבר (ראש השנה שנה ד'), מדין תורה ראש השנה חל רק יום אחד, בא' בתשרי. אמנם, ומבלי להיכנס לפרטי הדין בהם עסקנו, במהלך הדורות, מכיון שראש השנה הוא היום הראשון שבחודש, הזמן בו העדים היו מגיעים להעיד עדותם על קידוש החודש, היה משפיע מיידית על השאלה האם צריך לשיר בבית המקדש שיר של חג או שיר של יום רגיל. לכן כדי למנוע מצב בו ישירו שיר של חול ולאחר מכן יבואו העדים ויעידו שלמעשה אותו יום הוא ראש השנה, תיקנו חכמים שראש השנה חל יומיים. א...

לכבוד הגאון רבי גמליאל רבינוביץ שליט"א, בעמח"ס גם אני אודך ושאר ספרים, ומגדולי מזכי הרבים בדורינו. בדבר מה ששאלתם, על חתן ביום חופתו, האם יוכל להיפטר מהתענית על ידי שיעשה סיום מסכת. שלחתי שאלה זו למרן פוה"ד הגר"י זילברשטיין שליט"א, והשיב לי בכת"י: אם החתן תכנן לצום כרגיל, אך ביום החתונה היה לו סיום מסכת, אז הוא יכול להיפטר מן התענית ולאכול. אך אם הוא סיים את המסכת לפני כמה ימים, אך הוא שייר כמה שורות ליום חתונתו במיוחד בשביל להיפטר מן הסיום, הוא אינו נפטר וחייב להתענות. וארחיב בס"ד את הסוגיא...

הקדמה להסבר השירה בפרשת וילך ה' ציוה את משה ויהושע לכתוב להסביר וללמד לבני ישראל את שירת האזינו, כדי שהשירה תהיה לעדות לבני ישראל שאם חוטאים יהיו עבירות, ושידעו לחזור בתשובה. פרק ל"ב – שירת האזינו מינוי השמים והארץ לעדים (פסוק א') האזינו השמים ואדברה ותשמע הארץ אמרי פי משה ממנה את השמים והארץ לעדים שהוא מתרה בעם ישראל, הוא מבקש מכל רקיעי השמים להאזין ומהארץ לשמוע איך הוא אומר את השירה בפני עם ישראל. הוא בוחר בשמים והארץ גם בגלל שהם קיימים לעולם ותמיד יוכלו להעיד, וגם בגלל שכשמענישים יד...

בס''ד פרשות נצבים - וילך: האם יש עניין לחפש את השבטים האבודים פתיחה בפרשת השבוע מבשרת התורה: ''כִּ֚י הַמִּצְוָ֣ה הַזֹּ֔את אֲשֶׁ֛ר אָנֹכִ֥י מְצַוְּךָ֖ הַיּ֑וֹם לֹֽא־נִפְלֵ֥את הִוא֙ מִמְּךָ֔ וְלֹ֥א רְחֹקָ֖ה הִֽוא... כִּֽי־קָר֥וֹב אֵלֶ֛יךָ הַדָּבָ֖ר מְאֹ֑ד בְּפִ֥יךָ וּבִֽלְבָבְךָ֖ לַעֲשֹׂתֽוֹ''. נחלקו הראשונים לאיזו מצווה מתכוונת התורה. דעת הרמב''ן (ל, יא), שכוונת התורה למצוות התשובה, ויש לקיימה באמצעות הלב (החרטה) והפה (הוידוי), והיא אינה רחוקה וקשה וכפי שרבים טועים וחושבים. ובלשונו: "המצוה...

נצבים וכי תבוא הם בעצם מחוברות ושזורות אחת בשניה ולכן אני מעלה את שניהם ביחד הקדמה להסבר הברית מכיוון שעל פי דברי המפרשים פרק כ"ט הוא למעשה ההקדמה שהקדים משה לברית שכרת בין עם ישראל לה' בפרק כ"ח לכן אסביר קודם את פרק כ"ט ואחר כך אחזור להסביר את פרק כ"ח. פרק כ"ט – הקדמת משה לברית שתיכרת בין עם ישראל לה' סקירת חסדי ה' ממצרים ועד עכשיו (פסוקים א' – ז') לאחר ההסבר של משה והוראותיו בנוגע לדברים שהם מצווים לעשות ביומם הראשון בארץ ישראל, משה מכנס את כל עם ישראל על מנת להכניס אותם לברית שהוא...

דברי הפמ"ג והשעה"צ שמותר להתוודות במקוה א. בשו"ע סימן תרו ס"ד ובמשנ"ב ס"ק יז מובא המנהג לטבול בערב יום כיפור. ובמ"ב שם ס"ק כא כתב דיש אומרים דטעם טבילה זו הוא משום תשובה, ולכן יש לטבול שלש פעמים. ובשעה"צ אות כב כתב: "ולענין וידוי כתב הט"ז דעכשיו נהגו הרבה אנשים להתוודות במקוה, ועיין בפרי מגדים דאין להזכיר שם השם בגלוי ראש, ומים זכים ולבו רואה את הערוה ג"כ אסור [וכ"ש אם מצוי שם לראות ערות חברו דאסור], רק יאמר 'אשמתי' בלא הזכרת שם, עכ"ל". וחזינן דאין מניעה להתוודות במקומות האסורים בדברי...

בעניין טבילת קופסאות שימורים שאלה: ישנם אנשים שאחרי שגמרו להשתמש בקופסאות השימורים (העשויות פח) הם לא זורקים אותם אלא שומרים אותם לשימוש חוזר, כגון לבשל בהם ביצים קשות וכדו'. השאלה היא האם הקופסאות האלו צריכות טבילה לפני השימוש הרגיל שלהם, ואם לא האם כשמשתמשים בהם שימוש שלא לכך הם נועדו, האם אז הם כן יצטרכו טבילה? ביאורים והוספות: המהרי"ל דיסקין (קונטרס אחרון סימן ה קלו) כתב לעניין הקונה כלי שיוצר על ידי גוי ויש בו משקה, שאינו צריך לשפוך את המשקה ואז להטבילו, דשב ואל תעשה הוי, ולא נקרא...

אפתח את דברי בשאלה: אנו -בריותיו של הקב"ה - חיים בעולם המתנהל על פי מערכת כללים וקודים אנושיים הטבועים בו, כאשר הבחירה בידי האדם – האם לנהוג ברגישות ובהתחשבות בזולתו, או שמא לעשות ככל העולה על רוחו. התלבטות מוסרית זו פוגשת את האדם כמעט בכל רגע מחייו. אביא לכך דוגמא ממקרה נפוץ שקשור במיוחד בימים אלו – חודש הרחמים והסליחות, ערב ראש השנה, עשי"ת ויום הכיפורים – והוא חובת בקשת הסליחה. כאשר פגעתי בחברי, ברור שעלי לבקש את סליחתו, אך כאן מתעוררות שתי דרכים בסיבת בקשת הסליחה: האם חובה זו נובעת...

לפניכם אינדקס הידיעות שנאספו באשכול: הידעת!!! דברים מרתקים בתורה בחז"ל ובספרות התורנית שלא כ"כ מוכרים לחיצה על כל ידיעה תוביל להודעה המקורית, או לעמוד שבו היא מופיעה. מספר ההודעה מצוין לצד כל ידיעה. האינדקס נערך בסיוע @AI אוצר, מתוך אשכול עצום המונה לעת עתה כשבעים עמודים ואלפי תגובות. באינדקס רוכזו קרוב לאלף ידיעות; לכ־220 מהן לא נמצא קישור ישיר להודעה, ולכן הן מקושרות לעמוד שבו היא אמורה להופיע. מטבע הדברים, באינדוקס בהיקף כזה עלולות להימצא טעויות: ידיעות מסוימות נשמטו, אחרות סווגו שלא...

הגענו לקו הישורת האחרון. ראינו במאמרים הקודמים את מהות השיבה ואת כוחו העצום של הרהור הלב המגיע עד לכיסא הכבוד. אך דווקא כאן, רגע לפני תקיעת השופר של ראש השנה, אנו נתקלים ביסוד מחייב המרעיש את אמות הספים ומנפץ אשליה מסוכנת. הרמב"ם קובע כי אדם שנמצא "בינוני" בראש השנה, תלוי ועומד עד יום הכיפורים: אם עשה תשובה – נחתם לחיים. מדוע אין התורה מציעה לו פתרון פשוט יותר: לרוץ בעשרת ימי תשובה, להרבות בצדקה ובמצוות, ולהכריע את הכף בצורה כמותית? תלמידו הגדול של רבי ישראל מסלנט, בעל ה"כוכבי אור", חושף...

לאחר שנוכחנו במאמר הקודם כי התשובה אינה תגובה בדיעבד לחטא אלא שיבה קיומית אל השורש, אנו עומדים כעת מול אחת השאלות הנוקבות ביותר בעולם ההלכה והמחשבה: האם התשובה היא בכלל חובה? הרמב"ן רואה בה מצוות עשה מפורשת, בעוד הרמב"ם מדהים את המפרשים וקובע שהתשובה אינה נמנית כמצווה חיובית עצמאית. כיצד ייתכן שהיסוד שעליו עומד העולם כולו אינו מוגדר כחובה יבשה? בין חתירה פנימית המגיעה עד לכיסא הכבוד לבין פסק הלכתי מרעיש של הרמב"ם בהלכות אישות – המגלה כיצד רגע בודד והרהור אחד של אמת הופכים רשע גמור לצדיק...

מה היה קורה אילו גילית שכל מושג התשובה שגדלת עליו – פשוט אינו מדויק? אנחנו רגילים לחשוב על חודש אלול כעל מערכת לתיקון תקרים: חטאנו, נפגמנו, ועכשיו צריך לתקן את הנזק. אבל חז"ל חושפים סוד מטלטל: התשובה נבראה עוד לפני שהעולם ואדם הראשון באו לעולם, כלומר – לפני שהיה קיים חטא אחד לרפואה. אם אין חטא, אל מה בדיוק אנחנו אמורים לשוב? במאמר זה נקלף את הקליפות האוטומטיות של ימי הרחמים והסליחות, נגלה את המנגנון הפסיכולוגי העמוק שבעל "אור החיים" הקדוש מציב להולדת חשק רוחני, ונבין מדוע הצעד הראשון של אלול...