תוכן מומלץ

בס''ד ראש השנה: האם מותר לאכול לפני התקיעות פתיחה כפי שראינו בעבר (ראש השנה שנה ד'), מדין תורה ראש השנה חל רק יום אחד, בא' בתשרי. אמנם, ומבלי להיכנס לפרטי הדין בהם עסקנו, במהלך הדורות, מכיון שראש השנה הוא היום הראשון שבחודש, הזמן בו העדים היו מגיעים להעיד עדותם על קידוש החודש, היה משפיע מיידית על השאלה האם צריך לשיר בבית המקדש שיר של חג או שיר של יום רגיל. לכן כדי למנוע מצב בו ישירו שיר של חול ולאחר מכן יבואו העדים ויעידו שלמעשה אותו יום הוא ראש השנה, תיקנו חכמים שראש השנה חל יומיים. א...

לכבוד הגאון רבי גמליאל רבינוביץ שליט"א, בעמח"ס גם אני אודך ושאר ספרים, ומגדולי מזכי הרבים בדורינו. בדבר מה ששאלתם, על חתן ביום חופתו, האם יוכל להיפטר מהתענית על ידי שיעשה סיום מסכת. שלחתי שאלה זו למרן פוה"ד הגר"י זילברשטיין שליט"א, והשיב לי בכת"י: אם החתן תכנן לצום כרגיל, אך ביום החתונה היה לו סיום מסכת, אז הוא יכול להיפטר מן התענית ולאכול. אך אם הוא סיים את המסכת לפני כמה ימים, אך הוא שייר כמה שורות ליום חתונתו במיוחד בשביל להיפטר מן הסיום, הוא אינו נפטר וחייב להתענות. וארחיב בס"ד את הסוגיא...

הקדמה להסבר השירה בפרשת וילך ה' ציוה את משה ויהושע לכתוב להסביר וללמד לבני ישראל את שירת האזינו, כדי שהשירה תהיה לעדות לבני ישראל שאם חוטאים יהיו עבירות, ושידעו לחזור בתשובה. פרק ל"ב – שירת האזינו מינוי השמים והארץ לעדים (פסוק א') האזינו השמים ואדברה ותשמע הארץ אמרי פי משה ממנה את השמים והארץ לעדים שהוא מתרה בעם ישראל, הוא מבקש מכל רקיעי השמים להאזין ומהארץ לשמוע איך הוא אומר את השירה בפני עם ישראל. הוא בוחר בשמים והארץ גם בגלל שהם קיימים לעולם ותמיד יוכלו להעיד, וגם בגלל שכשמענישים יד...

בס''ד פרשות נצבים - וילך: האם יש עניין לחפש את השבטים האבודים פתיחה בפרשת השבוע מבשרת התורה: ''כִּ֚י הַמִּצְוָ֣ה הַזֹּ֔את אֲשֶׁ֛ר אָנֹכִ֥י מְצַוְּךָ֖ הַיּ֑וֹם לֹֽא־נִפְלֵ֥את הִוא֙ מִמְּךָ֔ וְלֹ֥א רְחֹקָ֖ה הִֽוא... כִּֽי־קָר֥וֹב אֵלֶ֛יךָ הַדָּבָ֖ר מְאֹ֑ד בְּפִ֥יךָ וּבִֽלְבָבְךָ֖ לַעֲשֹׂתֽוֹ''. נחלקו הראשונים לאיזו מצווה מתכוונת התורה. דעת הרמב''ן (ל, יא), שכוונת התורה למצוות התשובה, ויש לקיימה באמצעות הלב (החרטה) והפה (הוידוי), והיא אינה רחוקה וקשה וכפי שרבים טועים וחושבים. ובלשונו: "המצוה...

נצבים וכי תבוא הם בעצם מחוברות ושזורות אחת בשניה ולכן אני מעלה את שניהם ביחד הקדמה להסבר הברית מכיוון שעל פי דברי המפרשים פרק כ"ט הוא למעשה ההקדמה שהקדים משה לברית שכרת בין עם ישראל לה' בפרק כ"ח לכן אסביר קודם את פרק כ"ט ואחר כך אחזור להסביר את פרק כ"ח. פרק כ"ט – הקדמת משה לברית שתיכרת בין עם ישראל לה' סקירת חסדי ה' ממצרים ועד עכשיו (פסוקים א' – ז') לאחר ההסבר של משה והוראותיו בנוגע לדברים שהם מצווים לעשות ביומם הראשון בארץ ישראל, משה מכנס את כל עם ישראל על מנת להכניס אותם לברית שהוא...

דברי הפמ"ג והשעה"צ שמותר להתוודות במקוה א. בשו"ע סימן תרו ס"ד ובמשנ"ב ס"ק יז מובא המנהג לטבול בערב יום כיפור. ובמ"ב שם ס"ק כא כתב דיש אומרים דטעם טבילה זו הוא משום תשובה, ולכן יש לטבול שלש פעמים. ובשעה"צ אות כב כתב: "ולענין וידוי כתב הט"ז דעכשיו נהגו הרבה אנשים להתוודות במקוה, ועיין בפרי מגדים דאין להזכיר שם השם בגלוי ראש, ומים זכים ולבו רואה את הערוה ג"כ אסור [וכ"ש אם מצוי שם לראות ערות חברו דאסור], רק יאמר 'אשמתי' בלא הזכרת שם, עכ"ל". וחזינן דאין מניעה להתוודות במקומות האסורים בדברי...

בעניין טבילת קופסאות שימורים שאלה: ישנם אנשים שאחרי שגמרו להשתמש בקופסאות השימורים (העשויות פח) הם לא זורקים אותם אלא שומרים אותם לשימוש חוזר, כגון לבשל בהם ביצים קשות וכדו'. השאלה היא האם הקופסאות האלו צריכות טבילה לפני השימוש הרגיל שלהם, ואם לא האם כשמשתמשים בהם שימוש שלא לכך הם נועדו, האם אז הם כן יצטרכו טבילה? ביאורים והוספות: המהרי"ל דיסקין (קונטרס אחרון סימן ה קלו) כתב לעניין הקונה כלי שיוצר על ידי גוי ויש בו משקה, שאינו צריך לשפוך את המשקה ואז להטבילו, דשב ואל תעשה הוי, ולא נקרא...

אפתח את דברי בשאלה: אנו -בריותיו של הקב"ה - חיים בעולם המתנהל על פי מערכת כללים וקודים אנושיים הטבועים בו, כאשר הבחירה בידי האדם – האם לנהוג ברגישות ובהתחשבות בזולתו, או שמא לעשות ככל העולה על רוחו. התלבטות מוסרית זו פוגשת את האדם כמעט בכל רגע מחייו. אביא לכך דוגמא ממקרה נפוץ שקשור במיוחד בימים אלו – חודש הרחמים והסליחות, ערב ראש השנה, עשי"ת ויום הכיפורים – והוא חובת בקשת הסליחה. כאשר פגעתי בחברי, ברור שעלי לבקש את סליחתו, אך כאן מתעוררות שתי דרכים בסיבת בקשת הסליחה: האם חובה זו נובעת...

לפניכם אינדקס הידיעות שנאספו באשכול: הידעת!!! דברים מרתקים בתורה בחז"ל ובספרות התורנית שלא כ"כ מוכרים לחיצה על כל ידיעה תוביל להודעה המקורית, או לעמוד שבו היא מופיעה. מספר ההודעה מצוין לצד כל ידיעה. האינדקס נערך בסיוע @AI אוצר, מתוך אשכול עצום המונה לעת עתה כשבעים עמודים ואלפי תגובות. באינדקס רוכזו קרוב לאלף ידיעות; לכ־220 מהן לא נמצא קישור ישיר להודעה, ולכן הן מקושרות לעמוד שבו היא אמורה להופיע. מטבע הדברים, באינדוקס בהיקף כזה עלולות להימצא טעויות: ידיעות מסוימות נשמטו, אחרות סווגו שלא...

הגענו לקו הישורת האחרון. ראינו במאמרים הקודמים את מהות השיבה ואת כוחו העצום של הרהור הלב המגיע עד לכיסא הכבוד. אך דווקא כאן, רגע לפני תקיעת השופר של ראש השנה, אנו נתקלים ביסוד מחייב המרעיש את אמות הספים ומנפץ אשליה מסוכנת. הרמב"ם קובע כי אדם שנמצא "בינוני" בראש השנה, תלוי ועומד עד יום הכיפורים: אם עשה תשובה – נחתם לחיים. מדוע אין התורה מציעה לו פתרון פשוט יותר: לרוץ בעשרת ימי תשובה, להרבות בצדקה ובמצוות, ולהכריע את הכף בצורה כמותית? תלמידו הגדול של רבי ישראל מסלנט, בעל ה"כוכבי אור", חושף...

לאחר שנוכחנו במאמר הקודם כי התשובה אינה תגובה בדיעבד לחטא אלא שיבה קיומית אל השורש, אנו עומדים כעת מול אחת השאלות הנוקבות ביותר בעולם ההלכה והמחשבה: האם התשובה היא בכלל חובה? הרמב"ן רואה בה מצוות עשה מפורשת, בעוד הרמב"ם מדהים את המפרשים וקובע שהתשובה אינה נמנית כמצווה חיובית עצמאית. כיצד ייתכן שהיסוד שעליו עומד העולם כולו אינו מוגדר כחובה יבשה? בין חתירה פנימית המגיעה עד לכיסא הכבוד לבין פסק הלכתי מרעיש של הרמב"ם בהלכות אישות – המגלה כיצד רגע בודד והרהור אחד של אמת הופכים רשע גמור לצדיק...

מה היה קורה אילו גילית שכל מושג התשובה שגדלת עליו – פשוט אינו מדויק? אנחנו רגילים לחשוב על חודש אלול כעל מערכת לתיקון תקרים: חטאנו, נפגמנו, ועכשיו צריך לתקן את הנזק. אבל חז"ל חושפים סוד מטלטל: התשובה נבראה עוד לפני שהעולם ואדם הראשון באו לעולם, כלומר – לפני שהיה קיים חטא אחד לרפואה. אם אין חטא, אל מה בדיוק אנחנו אמורים לשוב? במאמר זה נקלף את הקליפות האוטומטיות של ימי הרחמים והסליחות, נגלה את המנגנון הפסיכולוגי העמוק שבעל "אור החיים" הקדוש מציב להולדת חשק רוחני, ונבין מדוע הצעד הראשון של אלול...

ב"ה בעניין מזיק הקדש. א. בחיוב התורה לשלם מן המיטב נחלקו ר"ע ור"י מן איזה מיטב חייבה התורה ממיטב דמזיק או ממיטב דניזק, והוסיף ר"ע שלא זו בלבד שהמזיק נכסי הדיוט משלם מן המיטב דמזיק אלא אף המזיק נכסי הקדש משלם ממיטב דיד' וד"ז נלמד מק"ו מנכסי הדיוט, והעולה מדבריו שיש חיוב נזיקין בהקדש, וע"כ תמהה הגמ' והרי בחיוב תשלום על נגיחת שור של הקדש פטורה תורה דממעטינן שור 'רעהו' ולא של הקדש ומכאן שחיוב התורה לשלם על נגיחה הוא בתנאי שהשור בבעלות הדיוט אך אם השור בבעלות הקדש פטור, ולפי"ז צ"ב באיזה ציור...

במהות ענין התשובה ובענין תשובה בדורינו א} ידוע דברי המבי''ט כי חקרנו על גדר התשובה ומצאנוהו והוא שיבה לה' מריחוק החטא, והוא מוכח מיניה וביה מלשון ''תשובה''' שהוא מלשון שיבה, והינו שנשמת ישראל בשורשה הרי הוא מחובר וקרוב לקוב''ה והחטאים מבדילים וע''י התשובה הוא חוזר לאותו מקום של קרבה להשי''ת. וקרבה זו כמובן דאין ענינה רק בהרגשה בעלמא אלא היא הגדרה בכל המציאות החים של האדם, האם במציאותו הוא חי עם השי''ת. והנה ישנה טעות שהשהתרשה דעיקר ענין התשובה הוא לתקן את דרכיו ולשפר מעשיו וכגון אם רגיל...

בס''ד פרשת כי תבוא: האם המברך 'אדמה' על פרי העץ יצא ידי חובה פתיחה בפרשה השבוע כתובה מצוות הביכורים, הכוללת הבאתם למקדש, וקריאת פרשיית הביכורים: ''וְלָקַחְתָּ֞ מֵרֵאשִׁ֣ית׀ כָּל־פְּרִ֣י הָאֲדָמָ֗ה... וּבָאתָ֙ אֶל־הַכֹּהֵ֔ן אֲשֶׁ֥ר יִהְיֶ֖ה בַּיָּמִ֣ים הָהֵ֑ם''. המשנה במסכת ביכורים (פרק א') נוקטת, שישנם המביאים ביכורים אך אינם קוראים את הפרשייה. כפי שראינו בעבר (תצווה שנה ה') נחלקו הראשונים, האם נפסקו להלכה דברי המשנה הנוקטת שגר אינו יכול לקרוא פרשייה זו, כיוון שבפרשייה מופיעות המילים 'אשר...

בסייעתא דשמיא. אנשים שותים משקאות ממותקים אפילו שבסוף באה סכרת וכל ההשלכות הנוראיות, אנשים מעשנים סיגריות למרות שההשלכות ידועות וקיימות-כל מי שמעשן מאה אחוז יגמור את חייו בקיצור שנים ובסבל רב, כנ"ל בהשמנה ובשאר התמכרויות. בטבע האדם יש ב' תכונות עיקריות הגורמות את הנ"ל, א. לחיות את הרגע, ב. לספר לעצמי סיפורים שיום יבוא ואפסיק עם הכל, ה-ב' נותן גושפנקא ל-א' שאמנם אני חי את הרגע בלי להסתכל קדימה, אולם בעצם אני כן מסתכל קדימה כי אני בטוח והחלטתי כבר שיום יבוא ואפסיק-אז כן יש לי אחריות וכן אכפת...

ריש פרשת כי תצא: "כי תהיין לאיש שתי נשים האחת אהובה והאחת שנואה וילדו לו בנים אהובה והשנואה והיה הבן הבכור לשניאה. והיה ביום הנחילו את בניו את אשר יהיה לו לא יוכל לבכר את בן האהובה על פני בן השנואה הבכר כי את הבכר בן השנואה יכיר לתת לו פ"ש בכל אשר ימצא לו כי הוא ראשית אונו לו משפט הבכורה". א. בספר "דברי אליהו" (פ' כי תצא) הביא מספר "סערת אליהו" (שחיברו רבי אברהם בן הגר"א): "נציע סיפור אחד מעשה שהיה בימי הגר"א ז"ל, כי איש אחד לקח אשה וישנאה ויגרשה איזה שבועות אחר החתונה ויקח תיכף אשה אחרת...

ב"ק ב' ע"א א) מתני'...הצד השווה שבהן שדרכן להזיק ושמירתן עליך וכשהזיק חב המזיק לשלם כו'... והנה יש לחקור האם 'שמירתן עליך' הוא חלק מהמלמד שבצד השווה או שהוא נלמד מהצד השווה, כלומר האם החיוב שמירה שיש בכל המזיקין הוא לאחר שכתבה התורה כל המזיקין וחיוביהם ומזה ילפינן לחיוב שמירה, או דהחיוב שמירה הוא מסברא ואפי' אם לא היה כתוב בתורה נזקי ממונו ג"כ היה עליו חיוב שמירה מצד הסברא. והנה הרמב"ם בפי' המשניות כתב וז"ל 'ואמרו הצד השווה שבהן רצה לומר אף כל דבר שדרכו להזיק ושמירתן עליך אם הזיק וכו''...

בס''ד פרשת כי תצא: האם יש איסור ריבית בקנייה בתשלומים פתיחה בפרשת השבוע כתוב על איסור ריבית, איסור שהפליגו חז''ל בחומרתו: ''לֹא־תַשִּׁ֣יךְ לְאָחִ֔יךָ נֶ֥שֶׁךְ כֶּ֖סֶף נֶ֣שֶׁךְ אֹ֑כֶל נֶ֕שֶׁךְ כָּל־דָּבָ֖ר אֲשֶׁ֥ר יִשָּֽׁךְ''. הגמרא במסכת בבא מציעא (עה ע''א) כותבת, שחכמים אסרו לאדם ללוות מחברו כמות מסוימת של תבואה, מחשש שמא עד זמן הפירעון יעלה מחיר התבואה, וכאשר ישלם לו נמצא שעברו על איסור ריבית. עם זאת, כאשר מדובר במוצר שמחירו קבוע (כמו דברים שמחירם בפיקוח), לא אסרו ללוות שכן מסתמא לא...

מהיכן למד אברהם אבינו תורה? במתני' בקידושין (פ"ב ע"א) איתא, וז"ל: מצינו שעשה אברהם אבינו את כל התורה כולה עד שלא ניתנה שנאמר (בראשית פכ"ו פ"ה) עקב אשר שמע אברהם בקולי וישמור משמרתי מצותי חוקותי ותורותי, ע"כ. ובגמ' ביומא (כ"ח ע"ב) נמי איתא הכי, וז"ל: אמר רב קיים אברהם אבינו כל התורה כולה שנאמר עקב אשר שמע אברהם בקולי וכו', אמר רב, ואי תימא רב אשי קיים אברהם אבינו אפילו עירובי תבשילין שנאמר תורותי, אחת תורה שבכתב ואחת תורה. שבעל פה ע"כ ועי' ביד רמ"ה (סנהדרין ק"ח ע"ב) דהתורה היתה כתובה לאברהם...