תוכן מומלץ

הצעת הסוגיא בב"ב דף כג. מתני', ניפול הנמצא בתוך חמישים אמה הרי הוא של בעל השובך, חוץ מחמשים אמה הרי הוא של מוצאו, נמצא בין שני שובוכות קרוב לזה שלו קרוב לזה שלו, מחצה על מחצה שניהם יחלוקו. ובגמ' אמר רבי חנינא רוב וקרוב הולכין אחר הרוב, ואע''ג דרובא דאורייתא וקורבא דאורייתא אפילו הכי רובא עדיף, מתיב רבי זירא והיה העיר הקרובה אל החלל ואע''ג דאיכא אחריתי דנפישא מינה, בדליכא, וליזיל בתר רובא דעלמא, ביושבת בין ההרים. בקו' תוס' אמאי לא אזלינן בתר קרוב בחנויות ובתוס' הק' אמאי לא מקשינן מוהיה...

ה. מיהו כיון דמ"מ נחלקו ב' דעות בשו"ע בשאין ברכותיהן שוות האם אין דין קדימה כלל לא למין שבעה ולא לחביב אלא איזה מהן שירצה יקדים או דמ"מ צריך להקדים החביב. כתבו הפוסקים דלמעשה יתנהג כך: תחילה יברך על המין שרגיל להיות תמיד חביב עליו ויטעום קצת ממנו ואח"כ יאכל המין שחפץ עכשיו לאכלו, ואחר גמר אכילתו יחזור לאכול המין הראשון, ע"כ. עוד כתב הט"ז דגם שאנו מעדיפים לכתחילה כדברי היש אומרים בשו"ע דגם בשאין ברכותיהן שוות שייך מעלת הקדימה להקדים החביב, מ"מ המברך על מה שחביב עתה בעיניו ג"כ יש לו על מי...

בדיני קדימה בברכת הפירות – חלק א' הקדמה לדיני קדימה! כתב החיי אדם כלל נ"ז מצוה לעולם להקדים לברך על החשוב יותר מפני חשיבותו או על החביב מפני חביבותו כו'. על איזה מצוה מדבר החיי אדם? כתב המ"ב בסי' קס"ח סק"א בשם האחרונים דתיקנו כן חכמים משום "כבוד הברכה והידור מצוה". מתי יש דין קדימה בברכות ומתי אין דין קדימה דין קדימה בברכות נאמר: רק כאשר רוצה לאכול משני המינים, אבל אם רוצה לאכול רק מין אחד מברך עליו אף שמין האחר חשוב ממנו או חביב יותר, רמ"א או"ח סי' רי"א סעי' ה' בשם התרומת הדשן...

לפני כשלשים שנה נדפסו הספרים 'מדות ומשקלות של תורה' של הרב גרשון וייס שליט"א, ו'מדות ושיעורים של תורה' של הרב חיים בניש, ובהם ביארו שהיות והרמב"ם (ביכורים ו' ט"ו) כתב ששיעור חלה הוא "משקל חמש מאות ועשרים זוז מזוזי מצרים בזמן הזה", ובפיה"מ (עדויות א' ב') כתב "וכבר עשיתי אני מדה בתכלית הדיוק שיכולתי, ומצאתי שהרביעית האמורה בכל התורה מחזקת... מן המים קרוב לעשרים ושבעה דרהם... ומצאתי שעור חלה באותה המדה חמש מאות ועשרים דרהם בקירוב מקמח החטים - וכל הדרהמים האלו מצריים", והיות והניחו שידוע בבירור...

מה מקור הדין בירושת שררה??? >>> האם יש ירושה בשליח צבור??? >>> האם הנכדים יורשים שררות??? >>> האם יש מינוי שררה ברבנות??? >>> האם ירושת שררה כירושה בנחלה??? >>> שיטת הרמב"ם שהיורש קם תחתיו. >>> האם יש חילוק בין ירושת בן לשאר קרובים??? וַיָּמָת נָדָב וַאֲבִיהוּא לִפְנֵי ה' בְּהַקְרִבָם אֵשׁ זָרָה לִפְנֵי יְהֹוָה בְּמִדְבַּר סִינַי וּבָנִים לֹא הָיוּ לָהֶם וַיְכַהֵן אֶלְעָזָר וְאִיתָמָר עַל פְּנֵי אַהֲרֹן אֲבִיהֶם (ויקרא ג, ד) במדרש מבואר (וכן בתו"כ שמיני) שאילו היו להם בנים - קודמין לאלעזר...

לדעת להאמין אמונה מהי א. כשאנו ניגשים בחיל ורעדה לבאר, לדעת ולהכיר את אמונת ישראל בצוק העיתים, הננו צריכים לגשת תחילה אל יסודה של האמונה ושורשה. מהו המושג הנקרא אמונה ומה חילוק ישנו אם בכלל בינו אל המושג ידיעה. אם נצא לרחובה של עיר ונשאל את האדם הראשון שיקרא לפנינו מהי אמונה, יענה מיד כי זהו דבר בלתי מבורר ולא מוסבר בהגיון ובשכל אלא הסתמכות על אדם או ישות כלשהי ותלוי ברגש בלבד, כאשר הידיעה לעומת זאת, שייכת בדבר גלוי ומוכח כדבר הנראה לעין כל וכדומה. אך לזאת יתפלא כל אדם חושב ואף יחרד...

מפתח חלקי בלבד. אורח חיים לבקש פעמיים אותו דבר? איזה 5 ברכות מברכים רק פעם אחת בשנה מילה שלא נאמרת שבועיים בשנה בשמו"ע? מדוע אומרים בקדושה של מוסף "שמע ישראל"? מועיל במקום עניית אמן? היכי תמצי לומר בברכה אחת 3 פעמים את המילים ברוך אתה ד' אם אתה ישראל אז לא! היכי משכחת לה אוכל שלא נאסר בנגיעה קודם נטילת ידים...

הגדרת ההיקף הנצרך לשדה שבתוך העיר: נחזור לענייננו, האם מועיל לדעת הרמב"ם להקיף את השדה שבתוך העיר בצורות הפתח ללא עומד מרובה; מקום הספק כאן הוא כיצד להגדיר את הנושא, שהרי כל מקורות הדין של הקפת מקום בצוה"פ, הם לגבי שיירה שחנתה בבקעה (לפירוש תוס' והרשב"א), ד' קונדסין בבקעה (לא לביאור הר"ח), וצוה"פ בפתח המבוי - עוסקים רק בהיקף החיצוני שמיועד להגדיר היכן מקום רשות היחיד המותרת בטלטול; אך לא דנו במקרה שבתוך העיר ישנו שטח האסור בטלטול וממילא אוסר גם את הטלטול בעיר הפרוצה אליו בלי הפרדה - שמצד אחד...

הנה אי' בגמ' (ב"מ קז:) "והסיר ה' ממך כל חולי' וכו' רבי אלעזר אמר זו מרה תניא נמי הכי מחלה זו מרה ולמה נקרא שמה מחלה שהיא מחלה כל גופו של אדם. דבר אחר 'מחלה' ש'שמונים ושלשה' חלאים תלוין במרה, וכולן פת שחרית במלח וקיתון של מים מבבטלתן" ולאחר מכן אי' בגמ' י"ג דברים ומעלות שנאמרו בפת שחרית מצלת מן החמה ומן הצינה וכו' וכו' עוד האריכה הגמ' שם בחשיבות פת שחרית בכך שאף אם שישים איש ירוצו לא ישיגו את האדם שאכל פת שחרית, ועוד יעויי"ש. בטור (או"ח סי' קנ"ה) כתב שקודם שילך לביהמ"ד 'יכול' לאכול פת שחרית...

יש לדון בשבעה נושעים מן המשא ומתן שבגמ' בין רבי יצחק לרב נחמן א. יש לדקדק מה שהקדים רבי יצחק לשאול את ר"נ תחילה למה לא בא לבית הכנסת, ורק לאחר שהשיב לו שתש כחו, חזר ושאל אותו למה לא אסף לעצמו מנין לביתו, משמע דאילולא שנחלש ויכול היה לבא לבית הכנסת אין היתר להתפלל בביתו אפי' בעשרה, כן דקדק המשכנות יעקב בסי' פ"ז. ב. עוד הקשה הישועות יעקב סימן צ' סק"ו מגמ' זו לדעת רבינו יונה בשם הגאונים [הובא לעיל] דגם אם אין הציבור מתפללים בבית הכנסת עדיף להתפלל בבית הכנסת כי הוא מקום מיוחד לתפילת ציבור...

בדין סמיכת גאולה לתפילה - חלק ט' 'האם מותר לענות לקדיש ולקדושה בין גאולה לתפילה' כתבו התוס' בברכות דף יג: וז"ל: היינו שתוס' אומר שאסור להפסיק בין גאולה לתפילה כדי לענות לקדיש ולקדושה. ותוס' אומר שכך משמע בברכות דף לא. בפרק אין עומדין. אך זהו פלא, שאין שם שום הוכחה שאסור להפסיק בקדיש וקדושה בין גאולה לתפילה. וכבר הרגיש בזה התרומת הדשן, וז"ל (שאלה י"ב): ועוד מקשה התרומת הדשן, וז"ל: היינו שתוס' מוכיח שאין להפסיק באמצע שמונה עשרה מהא שמוכח שאסור להפסיק בין גאולה לתפילה. וזהו פלא, כי...

רובא וחזקה מי עדיף תוס' הק' "וא''ת כיון דאמרינן זיל בתר חזקה כ''ש בתר רובא, דרובא וחזקה רובא עדיף, וי''ל דלרב אחא בר יעקב בעי דלא קים ליה חזקה מקרא, ולמאי דמפרש רבינו חיים דהא דרובא עדיף מחזקה לא מסברא, אלא ילפינן מפרה אדומה דאזלינן בתר רובא אע''ג דאיכא חזקה כנגד הרוב, דאוקי גברא שמזין עליו בחזקת טמא אתי שפיר הכא." ע"כ. ומקושית תוס' נראה דהבין דיש סברא שאזלינן בתר רוב, וסברת חזקה היא סברא יותר טובה, דרובא וחזקה רובא עדיף, וע"כ מקשה דאי אזלינן בתר חזקה כש"כ שניזל בתר רוב, והק' הרשב"א הובא...

בגודל מעלת תפילה בציבור או עכ"פ בשעה שהציבור מתפללין – חלק ג' א. שו"ע סימן צ' סעי' ט' ישתדל אדם להתפלל בבית הכנסת עם הציבור, ואם הוא אנוס שאינו יכול לבוא לבית הכנסת יכוין להתפלל בשעה שהציבור מתפללים כו', וכן אם נאנס ולא התפלל בשעה שהתפללו הציבור והוא מתפלל ביחיד אעפ"כ יתפלל בבית הכנסת. ג' מעלות לפנינו: א. תפילה בבית הכנסת עם הציבור. ב. תפילה בבית בשעה שהציבור מתפללין. ג. תפילה ביחידות בבית הכנסת. וציין הגר"א ז"ל את ג' המקורות לג' המעלות שלפנינו: המקור למעלת תפילה בציבור: הוא לשון...

שמחת התורה "יתברך שמו של מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא שבחר בישראל משבעים אומות וכו' ונתן לנו את התורה בכתב רישומו ברמז צפונות וסתומות, ופרשום בתורה שבע"פ, וגילה אותה לישראל וכו'. 'העם ההולכים בחושך ראו אור גדול' [ישעיה ט'] אלו בעלי התלמוד שראו אור גדול, שהקב"ה מאיר עיניהם באיסור והיתר, בטמא ובטהור וכו'. ואף הקב"ה כרת ברית עם ישראל שלא תשתכח תורה שבע"פ מפיהם ומפי זרעם עד סוף כל הדורות וכו', ולפיכך קבע הקב"ה שתי ישיבות לישראל שיהיו הוגין בתורה יומם ולילה וכו' ונושאין ונותנין במלחמתה של תורה...

ערך לימוד התורה בעמל ובעיון - מתיקות התורה בגמרא שבת פח: איתא אמר רב חננאל בר פפא מאי דכתיב שמעו כי נגידים אדבר למה נמשלו דברי תורה כנגיד לומר לך מה נגיד זה יש בו להמית ולהחיות אף דברי תורה יש בם להמית ולהחיות היינו דאמר רבא למיימינין בה סמא דחיי למשמאילים בה סמא דמותא ע"כ. ופירש שם רש"י (ד"ה למיימינים) וז"ל: למיימינים - עסוקים בכל כחם, וטרודים לדעת סודה, כאדם המשתמש ביד ימינו שהיא עיקר ע"כ. רש"י בלשונו הזהב מבאר לנו מהם הדרישות המחייבות בעסק ולימוד תורה א. לעסוק בכל הכח ב. להיות טרוד...

אם יש בעיה בלימוד נ"ך, משום ביטול תורה באיכות חידוש הבית אפרים הנה, ידועים בבי מדרשא החידוש של רבי אפרים זלמן מרגליות [מחבר הספרים מטה אפרים הידוע לכולנו מימים הנוראים, וכן שו"ת בית אפרים, יד אפרים, ועוד ספרים נפלאים - נולד בשבת תקכ"ב, נפטר בשנת תקפ"ח] בענין ביטול תורה באיכות שהוא ג"כ בכלל ביטול תורה. אבל לענ"ד נראה הדבר כחידוש גדול, ואין אני ח"ו חולק עליו, מי אני שאחלוק על גדול כזה, אלא רק באתי לעורר לב הלומד, שאין הדבר כ"כ פשוט כפי שמצוטט כ"כ הרבה, שנראה שקיבלו את הדבר בפשיטות. חידושו של...

הנה מצינו ב' סוגי רוב, רובא דאיתא קמן ורובא דליתא קמן, ויש לברר, מה יותר חשוב וחזק, ונביא אי''ה המקורות לכאן ולכאן, וננסה לבארם בס''ד. מקורות שרובא דאיתא קמן יותר חשוב א. בשמעתא דרוב במס' חולין דף יא. תחילת הסוגיא היא, מנא הא מילתא דאמור רבנן זיל בתר רובא, ואמרי' שם דאמנם שמענו מקרא דאחרי רבים להטות דין רובא דאיתא קמן כגון ט' חנויות וסנהדרין, אבל אכתי לא שמענו דין רובא דליתא קמן, ולזה מייתי התם עשרה מקורות לזה דאזלי' גם בתר רובא דליתא קמן, מבו' דאף אחר ששמענו דאזלי' בתר רובא דאיתא קמן א"א...

בענין עירוב חצירות בערב פסח שחל בשבת א. בערב פסח שחל בשבת ישנה בעיה לעשות עירוב חצירות שהרי יש לעשותו בפת וכתב הב"י בסי' שנ"ד והו"ד ברמ"א סי' שס"ח ס"ה שנהגו לעשות עירוב חצירות במצה משום שאינה ממהרת להתעפש ובער"פ שחל בשבת א"א לכאו' לערב במצה משום שאסורה לכו"ע באכילה משעה עשירית וכדאיתא בירושלמי שכל האוכל מצה בער"פ כאילו בועל ארוסתו בבית חמיו וכן קיי"ל וכמו שפסק הרמב"ם פ"ו מהלכות חמץ והמ"מ שם וכ"פ הרמ"א סי' שע"א ב'. ויש מקום להתיר משום ב' טעמים ובס"ד נדון בהם לדינא א. שאפשר לערב אם מצה מכיון...

המשך מכאן בדין מניח עירובו בעיר שאינה מוקפת מחיצות כהלכתה. בדין המניח עירובו בעיר כתב הרמב"ם (עירובין פ"ו ה"ד) וז"ל המניח עירובו ברשות היחיד אפילו היתה מדינה גדולה כנינוה ואפילו עיר חריבה או מערה הראויה לדיורין מהלך את כולה וחוצה לה אלפים אמה לכל רוח עכ"ל, וכ"כ השו"ע (תח ב) בזה"ל, ומסתימת דבריהם נראה דדוקא ברשות היחיד הוא דמהלך את כולה אבל בעיר שאינה מוקפת מחיצות כהלכתן ואינה רה"י אינו מהלך את כולה אלא יש לו ארבע אמות במקומו ואלפים אמה לכל רוח. דעות הראשונים בזה מפשטות דברי התוס' (מז ב...

מבוא לאחר חתימת התלמוד הבבלי, עמד עם ישראל בפני אתגר עצום איך לשמר את התורה שבעל פה ולהעבירה לדורות, בלי סנהדרין, בלי נבואה, ועם קהילות יהודיות המפוזרות ברחבי הגלות. התשובה לכך הייתה תקופה מזהירה וייחודית - תקופת הגאונים. תקופה בת כ-450 שנה, בה עמדו בראש הישיבות שבבבל – סורא ופומבדיתא – מנהיגי הדור שנקראו גאונים, ועצבו את ההנהגה ההלכתית, הפסיקה, והקשר בין הקהילות. תקופת הגאונים לפי המסורת, תקופה זו נמשכה בערך משנת ד'ק"ל (589 למניינם), עם ראשית כהונת רב חנינא גאון, ועד בערך לשנת ד'תקס"ד...