תוכן מומלץ

חובת בדיקה כמה הערות בשיטת תוס' הרע"ב והפר"ח א פסחים ב. משנה אור לארבעה עשר בודקין את החמץ לאור הנר. וכתב שם רש"י בודקין - שלא יעבור עליו בבל יראה ובבל ימצא. ובתוס שם ד"ה אור העירו ע"ד וז"ל וקשה לר"י כיון דצריך ביטול כדאמר בגמ' (דף ו:) הבודק צריך שיבטל ומדאורייתא בביטול בעלמא סגי אמאי הצריכו חכמים בדיקה כלל. והנה הרע"ב שם כתב וז"ל בודקין את החמץ - אית דמפרשי טעמא דבדיקה כדי שלא יעבור על בל יראה ובל ימצא אם יהיה חמץ בביתו בפסח. ואע"ג דבבטול בעלמא סגי, חיישינן שמא ימצא גלוסקא יפיפיה וימלך על...

א. ידוע שיש דין במצה שעשייתה תהיה לשמה, ואמנם חלוק שורש דין זה מדין לשמה דציצית ותפילין וכדומה ששם נאמר דין שעיקר העשייה תהיה לשמה, אבל כאן לא נאמר שעיקר העשייה תהיה לשמה אלא רק נאמר דין ושמרתם את המצות שצריכים שימור לשם מצה ולכן יש לעשות את פעולות עשיית המצה לשם מצת מצוה שעל ידי זה תישמר מלהחמיץ לשם מצוה. אמנם מצאנו בגמרא (פסחים מ.) דמבואר שגם במקום שלא יכול להחמיץ יש דין לעשות את הפעולה לשם מצוה, וז"ל הגמ' שם הדר אמר רבא מצוה ללתות שנאמר ושמרתם את המצות אי לא דבעי לתיתה שימור למאי, אי...

שי' הרא"ש והטור בדין חמץ ידוע א. כתב הרא"ש (פ"א סי ט') אמר רב יהודה אמר רב הבודק צריך שיבטל מיד אחר בדיקתו. וכו' ומ"ט צריך ביטול והלא בדק ופינה כל החמץ שנמצא אי נימא משום פירורין דקים (לן) שלא מצא בבדיקה ונשארו ועובר עליו בבל יראה ואע"פ שאינו רואה דהא לא כתיב לא תראה חמץ אלא לא יראה משמע לא יהא לך חמץ במקום הראוי לראיה ואע"פ שאין יודע שהם בביתו מ"מ בל יראה איכא ולכך צריך שיבטל ושוב אין כאן איסור בל יראה. ופריך והא לא חשיבי ומשום פירורין לא צריך ביטול דממילא בטילי והוי הפקר ואין עובר עליהן...

בדין גזל חמץ ועבר עליו הפסח - חלק א - ראיית הגמרא מדין זה דייאוש לא קני א. ב"ק סו. אמר רבה שינוי קונה כתיבא ותנינא וכו' מיהו לא ידעינן אי דאורייתא אי דרבנן אי דאורייתא מידי דהוה אמוצא אבידה מוצא אבידה לאו כיון דמייאש מרה מינה מקמי דתיתי לידיה קני ליה האי נמי כיון דמייאש מרה קני ליה אלמא קני או דלמא לא דמיא לאבידה אבידה הוא דכי אתאי לידיה בהתירא אתיא לידיה אבל האי כיון דבאיסורא אתאי לידיה מדרבנן הוא דאמור רבנן ניקני מפני תקנת השבים ורב יוסף אמר יאוש אינו קונה ואפילו מדרבנן: איתיביה רב יוסף...

האם ביטול חמץ משום הפקר או סילוק??? >>> לגבי מה עשאו הכתוב ברשותו??? >>> איך מבטל את החמץ??? >>> שכח לבטל, האם יכול לבטל??? >>> האם מועיל ביטול במחשבה??? >>> האם בל יראה ובל מצא ניתק לעשה??? >>> האם צריך שיהיה לו חמץ לבערו???? >>> באיזה אופן צריך לבער חמץ??? >>> האם יכול לבער חמץ באשפה??? >>> חמץ ומצה – יצר טוב ויצר הרע. בשו"ת שיח יצחק (סימן רד) כתב בשם החק יעקב (תל, ג), שכשחל ערב פסח בשבת דורשים דרשת שבת הגדול בשבת שלפניה, וכן מפורש במחזיק ברכה (תל, ג) נהגו לדרוש בשבת הגדול ואין פוחתים...

הגדה של פסח בעזרת ה' ובישועתו, נדבר היום על ההגדה של פסח. למעשה אפשר לומר שזה הספר היהודי חוץ מתנ"ך סידור ותלמוד שהוא נדפס כ"כ הרבה פעמים במהדורות בווריאציות שונות עם איורים עם ציורים עם חריטות. בחיפוש קצר באוצר החכמה אתה מוצא למעלה מאלף (!) הגדות. בנוסף השלחן ערוך פוסק שיש כל מיני דברים שאדם יכול לקרוא אותם לאור הנר כי הם שגורים על לשונו ואחד מהם איך לא 'הגדה של פסח'. כלומר, לית מאן דפליג שזה היה ממש דבר נפוץ מאד מאד. חלקים מההגדה הוזכרו כבר מפורש במשנה בפסחים בפרק עשירי 'ערבי פסחים' שם...

מדוע מברכים על "ביעור" חמץ, ולא על "בדיקת" חמץ? רמב"ם הלכות חמץ ומצה פרק ג הלכה ו: כשבודק החמץ בלילי ארבעה עשר או ביום ארבעה עשר או בתוך הרגל מברך קודם שיתחיל לבדוק ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם אשר קדשנו במצותיו וצונו על ביעור חמץ. ובודק ומחפש בכל המקומות שמכניסין להם חמץ כמו שבארנו. ואם בדק לאחר הרגל אינו מברך. ולכאורה קשה, מדוע נוסח הברכה הוא "על ביעור חמץ"? והלא כעת אינו מבער את החמץ, אלא בודק אם הוא קיים בביתו, ולכאורה מן הראוי היה לומר "על בדיקת חמץ"! ויש בזה שלשה ביאורים: א]...

בדין ביטול ואיסורי הנאה א. פסחים ו: בגמ' - וכי משכחת ליה לבטליה דילמא משכחת ליה לבתר איסורא ולאו ברשותיה קיימא ולא מצי מבטיל דאמר רבי אלעזר שני דברים אינן ברשותו של אדם ועשאן הכתוב כאילו ברשותו ואלו הן בור ברשות הרבים וחמץ משש שעות ולמעלה. וכתב שם רש"י ע"ד הגמ' "לאו ברשותיה קיימא" - אינו שלו עיי"ש. והיינו טעם הדבר דאין יכול לבטל חמצו אחר זמן האיסור, דהחמץ פוקע מבעלות האדם ואינו שלו כלל. מאידך בד' הגמ' ב"ק מה. בדין שור הנסקל איתא "משנגמר דינו מכרו אינו מכור הקדישו אינו מוקדש" ופירש שם...

בדין ברכת היין – חלק ב המשך בירור המחלוקת לגבי ברכת היין, אם יוצא בדיעבד בברכת בורא פרי העץ. ברכת השמן בגמ' (הובאה במאמר הקודם) פריך והרי שמן דאשתני לעילויא ולא אשתני לברכה ושקיל וטרי אמאי אין מברכין על השמן בורא פרי עץ זית, ובעי למימר דמשחא לא זיין ולכך לא אשתני לברכה ודחי דמשחא נמי זיין אלא דחמרא סעיד ומשחא לא סעיד ולכך אף דאשתני לעילויא לא אשתני לברכה. והשתא לכאו' כיון דחזינן דשמן דלא אשתני לברכה מברכין עליו בפה"ע א"כ יין נמי נהי דאשתני לברכה משום דסעיד, ותקנו לברך עליו בורא פרי הגפן...

בעניין איסור ברכה לבטלה "ברכה לבטלה" היינו ברכה הנאמרת כאשר אין חיוב לאומרה. בגמרא בברכות (דף לג עמוד א) אמרו: "כל המברך ברכה שאינה צריכה[א] – עובר משום לא תשא". וכתב הרמב"ם בתשובה (תשובות פאר הדור סימן קה; תשובות הרמב"ם (פריימן) סימן פד) שאיסור ברכה לבטלה הוא מדאורייתא[ב]; וכן נראה מהלכותיו (הלכות ברכות פרק א הלכה טו) שדימה זאת לנשבע לשקר "כל המברך ברכה שאינה צריכה הרי זה נושא שם שמים לשוא והרי הוא כנשבע לשוא"[ג]. והגאונים כתבו בתשובה (שערי תשובה סימן קטו) שהמברך ברכה לבטלה – חייב...

בדין ברכת היין – חלק א בריש פ"ו דברכות תנן כיצד מברכין על הפירות, על פירות האילן הוא אומר בורא פרי העץ חוץ מן היין שעל היין הוא אומר בורא פרי הגפן, וברש"י פירש חוץ מן היין שמתוך חשיבותו קבעו לו ברכה לעצמו. ובגמ' (לה ב) מאי שנא יין אילימא משום דאשתני לעלויא אשתני לברכה והרי שמן דאשתני לעלויא ולא אשתני לברכה דאמר רב יהודה אמר שמואל וכן א"ר יצחק א"ר יוחנן שמן זית מברכין עליו בפה"ע אמרי התם משום דלא אפשר היכי נבריך נבריך בורא פרי הזית פירא גופיה זית אקרי ונבריך עליה בורא פרי עץ זית אלא אמר מר...

ברכת "הרב את ריבנו" ברוך אתה ה', אלקינו מלך העולם, הרב את ריבנו. והדן את דיננו. והנוקם את נקמתנו. והמשלם גמול לכל אויבי נפשנו. והנפרע לנו מצרינו: ברוך אתה ה', הנפרע לעמו ישראל מכל צריהם האל המושיע: ישנם כאן חמשה לשונות של "מלחמות ה'" כנגד צרינו ואויבי נפשנו. והנה יש לשאול על נוסח הברכה כמה שאלות (ע' בב''י במהדורות החדשות מה שפירש בה' לשונות אלו). א) הרב את ריבנו – הלשון "ריב" מסמל מריבה ומלחמה באופן שעדיין אין כל בירור עם מי הצדק, כמו "כי יריבון אנשים" שני בני אדם רבים זה עם זה...

האם כל ברכת המצוות צריך לברך בעמידה או"ד יש לחלק בסוגי המצוות א. שו"ע או"ח סימן ח' סעי' א' יתעטף בציצית ויברך מעומד, והעתיק המ"ב את הטעם שמבואר בב"י לברך מעומד משום דכל ברכת המצוות צריך להיות בעמידה, וכן כתב המ"ב ריש סי' תקפ"ה לענין ברכת שופר. והקשה המגן אברהם מדוע צריך שהברכה תהא בעמידה, הא בשו"ע יו"ד ריש סימן שכ"ח משמע דמותר לברך מיושב, והוא משנה שלימה, ע"כ. כונת המ"א, למשנה בחלה פ"ב משנה ג' דתנן האשה יושבת וקוצה חלתה כו', ופירשו המפרשים דהיינו שהאשה יכולה לשבת ולהפריש חלה ולברך על...

בעזהשי"ת בבי מדרשא ד'פורום אוצר התורה' זמן ברכת נטילת ידיים לאכילה יסודי הדברים איתא בגמרא (פסחים ז:), 'אמר רב יהודה אמר שמואל כל המצוות מברך עליהן עובר לעשייתן... חוץ מן הטבילה, דאכתי גברא לא חזי'. ופירש ר"ח בתוספות דהיינו טבילת גר שאינו יכול לומר 'וצונו' קודם הטבילה. ואומר ר"י שאף בטבילות אחרות אין לגעור במי שמברך אחר הטבילה כי לא חילקו בין טבילה לטבילה. ומוסיף שם בתוספות שהוא הדין בנטילת ידיים לאכילה שמברכים לאחר הנטילה, דכיון שבנטילה לאחר ביהכ"ס אינו יכול לברך קודם הנטילה, לא חילקו בין...

האם יש חציצה בנטילת ידיים??? >>> מה טעם חיוב נטילת ידים??? >>> האם מקור דין נטילת ידים היא הלכה למשה מסיני??? >>> מדוע דין חציצה בנטילת ידים כדין חציצה בטבילה??? >>> מכה שיש בידו עם רטיה כיצד יטול??? >>> אם חוצץ מדרבנן הרי הוא מקפיד גם מדאורייתא??? >>> האם מותר ליטול ידים עם טבעת??? >>> כשאחד מקפיד ואחד אינו מקפיד האם זה חציצה??? >>> מעלת נטילת ידים. כִּי אֲנִי ה' אֱלֹקֵיכֶם וְהִתְקַדִּשְׁתֶּם וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים, כִּי קָדוֹשׁ אָנִי וְלֹא תְטַמְּאוּ אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם בְּכָל הַשֶּׁרֶץ...

מה הביאור 'שוע טווי ונוז'??? >>> האם אסור דוקא כשלובש או גם כשמונח עליו כלאים??? >>> האם יכול ללבוש בגד צמר על חלוק פשתן??? >>> מהי צורת החיבור בכלאים??? >>> האם יכול לחבר שלא ע"י תפירה??? >>> האם מותר במזרנים, עניבות ובמדביק כלאים??? >>> בטעם איסור כלאים. אֶת חֻקֹּתַי תִּשְׁמֹרוּ בְּהֶמְתְּךָ לֹא תַרְבִּיעַ כִּלְאַיִם שָׂדְךָ לֹא תִזְרַע כִּלְאָיִם וּבֶגֶד כִּלְאַיִם שַֽׁעַטְנֵז לֹא יַעֲלֶה עָלֶיךָ. (ויקרא יט, יט) לֹא תִלְבַּשׁ שַׁעַטְנֵז צֶמֶר וּפִשְׁתִּים יַחְדּֽו. (דברים כב, יא) 'שוע...

חיוב בדיקת בגדים משעטנז מאמר ראשון בסדרה מאמר שני בסדרה אין ספק שאם אחוז השעטנז הוא מעל חמישים אחוז – חובה לבדוק את הבגד, אפילו אם הוא כלאים דרבנן, אך יש לדון האם יש חובה לבדוק אחר שעטנז כשידוע שאיננו חמישים אחוז, שבזה מצאנו שחייבו בדיקה מדרבנן כאשר שיעור האיסור הוא 'מיעוט המצוי', כגון בבדיקת סירכות הריאה (בפרק זה נעזרתי במאמרו של הרב יהודה פפויפר שליט"א בגדרי חיוב הבדיקה, וכן במאמרו של הרב עמנואל מולקנדוב שליט"א). חובת הבדיקה – דוקא כשהפשתן מצוי שנינו (כלאים ט' ז') "הברסים... לא ילבשם עד...

תפירת עור בבגד צמר, ומילוי צמר מאמר ראשון בסדרה מפתח עניינים לחלק ב תפירת עור בבגד צמר, ומילוי צמר ישיבה על כלאים האם גזרו בכלאים דרבנן בלאי בגדים תפירת עור בבגד צמר כתב הרשב"א (א' ש"ס) שהמנהג לתפור עורות התפורים בפשתן - בבגד צמר, "דהני כלאים דרבנן הן - דסתם החוטין אינן שזורין, וכן הבגדים אינן שזורין, ואינן אלא מדבריהם והולכין בהן להקל, וכאותה שאמרו... מדאורייתא שוע טווי ונוז בעינן, והכא נמי אין חוששין שמא יעבור חוט התפירה באמצע חוט תפירת העורות אלא הולכין בספקו להקל", והקשה "ואם תאמר...

בדיקת שעטנז | מיעוט המצוי - חלק א' מפתח עניינים לחלק א מקור איסור שעטנז שיטת רש"י שיטת ר"ת שיטת הרמב"ם דעת הגר"א בביהכ"נ יש לי כרית לישיבה הממולאת בתערובת סיבים המכונה 'בלאי בגדים', והיא עטופה בבד שיש בו כמה נקבים; מישהו כתב עליה 'חשש שעטנז', ולאחר מכן העלים אותה, אך לענ"ד אין מקום לאסור לשבת עליה. וזה החלי. מקור איסור שעטנז שוע טווי ונוז: אומרת התורה (ויקרא י"ט י"ט) "וּבֶגֶד כִּלְאַיִם שַׁעַטְנֵז לֹא יַעֲלֶה עָלֶיךָ", וכן (דברים כ"ב י"א) "לֹא תִלְבַּשׁ שַׁעַטְנֵז צֶמֶר וּפִשְׁתִּים...

וַיִּבְרָא אֱלֹקִים אֶת הַתַּנִּינִם הַגְּדֹלִים וְאֵת כָּל נֶפֶשׁ הַחַיָּה הָרֹמֶשֶׂת אֲשֶׁר שָׁרְצוּ הַמַּיִם לְמִינֵהֶם וְאֵת כָּל עוֹף כָּנָף לְמִינֵהוּ וַיַּרְא אֱלֹקִים כִּי טוֹב: (א, כא) חכמינו זכרונם לברכה פירשו כי התנינים הגדולים הם לויתן ובת זוגו, וכדברי רש"י בפירושו כאן, "ובדברי אגדה, הוא לויתן ובן זוגו שבראם זכר ונקבה והרג את הנקבה ומלחה לצדיקים לעתיד לבא". עניינו של הלויתן מבואר באורך בסוגיית האגדתא בפרק הספינה במסכת בבא בתרא (דף עד־עה). שם אף הובא המאמר הנודע על סעודת הלויתן...