מדור מאמרים

חבורה במלאכת "חורש" פתיחה קצרה למלאכות שבת א. הגדרת מלאכה האסורה בשבת: היינו מה שקבלו חז"ל שכל הפעולות החשובות שהוצרכו למלאכת המשכן שעשה משה רבינו במדבר הן הנקראות "אב מלאכה", [זה מבואר בשבת מ"ט ב' דתניא אין חייבין אלא על מלאכה שכיוצא בזה היתה במשכן הם זרעו ואתם לא תזרעו הם קצרו ואתם לא תקצרו כו', וכן שבת צ"ו ב' הך דהואי במשכן חשיבא קרי לה אב הך דלא הואי במשכן חשיבא קרי לה תולדה]. ישנם שלושים ותשע אבות מלאכות, ולכל אחת מהל"ט מלאכות המוגדרת "אב" ישנה תולדה הדומה לאב, ואף התולדה היא מלאכה האסורה מן התורה כמו האב. בירושלמי פ"ז ריש הלכה ב' מבואר דר' יוחנן וריש לקיש למדו יחד את הפרק שלש וחצי שנים והוציאו לבסוף ל"ט תולדות על כל אב מלאכה מהל"ט מלאכות, עי"ש. ב. בתורה לא מצאנו הגדרה מדוייקת למושג "מלאכה" ומפורש מצינו רק מספר מועט של...

במלאכת בורר חלק ב' למעבר לחלק א' א. "מלאכת בורר" היא מלאכה מיוחדת מתוך שאר ל"ח מלאכות במה שכמעט אין בה איסורי "בורר מדרבנן", פרט לדברי המ"ב בסי' שי"ט סק"ז שאם בורר עלין מעופשין שנאכלין ע"י הדחק מעלין היותר טובים לאכילה אינו אלא איסור בורר מדרבנן, וכן בבורר מקצת פסולת בכה"ג שעדיין נשאר בתוך התערובת אוכל ופסולת מעורבין זה בזה שנמצא עדיין לא גמר את תיקון האוכל. לפיכך כל הנידונים והשאלות והספיקות ב"סוגית מלאכת בורר" הם חמורות, כי הפתרון על השאלות הם או אסורות מדאורייתא או מותרים לגמרי, על כך צריך סייעתא דשמיא מיוחדת להכריע בדבר. ב. מלאכת בורר על כל דיניה ופרטיה נוגעת כמעט לכל אדם ולכל דקה מיום שבת קודש, וכתב המשנה ברורה בהקדמה למלאכת בורר ריש סימן שי"ט דבעונותינו הרבים הרבה נכשלים באיסור בורר, על כן יש צורך לפרט ולבאר בזהירות יותר את...

גַּם אֶת זֶה לְעֻמַּת זֶה - פָּרָשַׁת הַכֶּסֶף אֲשֶׁר אָמַר הָמָן - לעומת - פָרָשַׁת גְּדֻלַּת מׇרְדֳּכַי/ מאמר א' וְאֵת פָּרָשַׁת הַכֶּסֶף אֲשֶׁר אָמַר הָמָן צריך להבין לאיזה צורך מרדכי מספר לאסתר את פרשת הכסף אשר אמר המן, והלא לא יצא מזה כלום שהרי אמר לו הכסף נתון לך. וכן קשה על אמרם גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שעתיד המן לשקול שקלים על ישראל לפיכך הקדים שקליהן לשקליו, מה צריך להקדים שקליהם לשקלים שאמר המן לשקול ולבסוף לא שקל כלל. גם צריך להבין מה שכתב רש"י: פרשת הכסף פירוש הכסף, מה הכוונה. ונכתוב כמה ביאורים ובין כולם יתרצו הקושיות בס"ד. בדרך הפשט יתכן שמרדכי ביקש שאסתר תטען למלך שהמן אינו מבקש את טובת המלך כלל, וההוכחה לזה הוא פרשת הכסף אשר אמר המן לשקול, דהיינו שהמן רק יודע לדבר ואינו מקיים, כי אף שהמלך ויתר לו על הכסף...

כל מי ששואלים אותו את השאלה הזאת, עונה באינסטינקט "רבינו הקדוש". האמנם? גשו נא לארון הספרים, ופתחו את 'תוספות הרא"ש' על מסכת כתובות דף ב: וזה לשונו: "לא נשאו לא קתני אלא לא נישאו. יש מקשין מנא ידעינן דלא קתני נשאו, דלא נישאו נמי ניכתב בלא יו""ד, א"כ מצינן למיקרי לא נשאו כמו לא נישאו. ומתרצים דמדקדק מדקתני אוכלות משלו, ואי קתני לא נשאו א"כ בבעלים איירי, א"כ הוה ליה למיתני מאכילין אותן משלהן. ולי נראה דאינו קשה, שהרי לא היה להם כתובה תורה שבעל פה וגורסין על פי הקבלה, והיה ידוע להם היאך קיבלו הקריאה". הרי כתוב כאן מפורש, שבזמן האמוראים עדיין לא נכתבה תורה שבעל פה. וכן יש משהו ברש"י (ב"מ דף ל"ג:): שדורש התייחסות. וז"ל: "בימי רבי נשנית משנה זו - הא דקתני תלמוד אין לך מדה גדולה מזו לפי שמשרבו תלמידי שמאי והלל שהיו לפניו שלשה דורות רבו...

בדין ברכת היין – חלק ב המשך בירור המחלוקת לגבי ברכת היין, אם יוצא בדיעבד בברכת בורא פרי העץ. ברכת השמן בגמ' (הובאה במאמר הקודם) פריך והרי שמן דאשתני לעילויא ולא אשתני לברכה ושקיל וטרי אמאי אין מברכין על השמן בורא פרי עץ זית, ובעי למימר דמשחא לא זיין ולכך לא אשתני לברכה ודחי דמשחא נמי זיין אלא דחמרא סעיד ומשחא לא סעיד ולכך אף דאשתני לעילויא לא אשתני לברכה. והשתא לכאו' כיון דחזינן דשמן דלא אשתני לברכה מברכין עליו בפה"ע א"כ יין נמי נהי דאשתני לברכה משום דסעיד, ותקנו לברך עליו בורא פרי הגפן, מ"מ לא גרע משמן וכי היכי דשייך לברך על השמן בורא פרי העץ, ה"נ ביין נמי שייך לברך עליו בפה"ע וא"כ אמאי אינו יוצא בדיעבד, והגינת ורדים כתב וז"ל דמשקה דענבים חשיב שפיר משקה גמור כגופו של פרי, ויגיד עליו רעו כששותה שמן זית ע"י אניגרון דמברך עליו בפה"ע...

הנה יש איסור שמובא בכמה מקומות בש"ס להתרפאות בד"ת, מקור הדין שאסור להתרפאות מד"ת מבואר בגמ' בשבועות דף טו: דהגמ' אומרת שריב"ל היה קורא יושב בסתר עליון לפני שהלך לישון, ומק' הגמ' היכי עביד והרי ריב"ל אומר דאסור להתרפאות בד"ת, ומת' להגן שאני, וכל מה שאסור דאיכא מכה וכו' עיי"ש, מבואר בגמ' שאסור ללחוש פסוקים על המכה אבל אחד שאין לו מכה מותר לו לומר פסוקים בכדי להגן על עצמו, וכן איתא במשנה של חלק דהלוחש על המכה ואומר כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך כי אני ה' רופאך אין לו חלק לעוה"ב וכו' עיי"ש. וכ"נ ברמב"ם בפי"א מהל' ע"ז הי"ב וז"ל הלוחש על המכה וקורא פסוק מן התורה וכו' לא די להם שהם בכלל חברים ומנחשים אלא שהן בכלל הכופרים בתורה שהן עושין ד"ת רפואות הגוף ואינן אלא רפואת נפשות שנאמר ויהיו חיים לנפשך, אבל הבריא שקרא פסוקים או מזמור...

בדין ברכת היין – חלק א בריש פ"ו דברכות תנן כיצד מברכין על הפירות, על פירות האילן הוא אומר בורא פרי העץ חוץ מן היין שעל היין הוא אומר בורא פרי הגפן, וברש"י פירש חוץ מן היין שמתוך חשיבותו קבעו לו ברכה לעצמו. ובגמ' (לה ב) מאי שנא יין אילימא משום דאשתני לעלויא אשתני לברכה והרי שמן דאשתני לעלויא ולא אשתני לברכה דאמר רב יהודה אמר שמואל וכן א"ר יצחק א"ר יוחנן שמן זית מברכין עליו בפה"ע אמרי התם משום דלא אפשר היכי נבריך נבריך בורא פרי הזית פירא גופיה זית אקרי ונבריך עליה בורא פרי עץ זית אלא אמר מר זוטרא חמרא זיין משחא לא זיין וכו' ומסיק אלא חמרא סעיד ומשחא לא סעיד. ולהלן בגמ' (לו א) גבי שמן מקשי' דאע"ג דאשתני במילתיה קאי אבל קמח אין מברכין עליו בורא פרי האדמה ומבארת הגמ' מי דמי התם לית ליה עילויא אחרינא הכא אית לה עילויא אחרינא בפת. וכ' רש"י...

האם יכול לרפא חולי הבא מהשמים??? >>> האם הוא מצוה או רשות??? >>> כשיש רופא טוב ממנו בעיר אחרת??? >>> רופא שהזיק בשוגג ובמזיד??? >>> מהו רופא אומן??? >>> טעה באבחון בדיקות האם חייב??? >>> איזה שכר מקבל הרופא??? >>> האם יכול להשתכר במכירת תרופות??? >>> אם הרופא חייב ללכת לחולה??? >>> טוב שברופאים לשבח או גנאי??? >>> תפילה ורפואה. אִם יָקוּם וְהִתְהַלֵּךְ בַּחוּץ עַל מִשְׁעַנְתּוֹ וְנִקָּה הַמַּכֶּה רַק שִׁבְתּוֹ יִתֵּן וְרַפֹּא יְרַפֵּא. (שמות כא, יט) הנה מצינו בגמ' בבבא קמא (פה, א) תניא דבי ר' ישמעאל אומר, 'ורפא ירפא' מכאן שניתן רשות לרופא לרפאות, ופירש"י שלא אומרים שהקב"ה הכה ואיך יכול לרפאות. והקשו בתוספות, שהיה אפשר ללמוד רק מהמילה 'רפא' ומדוע כפל בלשון 'ורפא ירפא', ותי' שאם היה נאמר רק 'ורפא' היה מקום לומר דוקא למי שהוכה ע"י...