מהו "כלל ישראל"
נתלבטו בזה לאחרונה רבים, ונסתבכו בזה מחמת דיוקים וקטעי דברים כאלו ואחרים, ואני באתי להעמיד דת על תילה, וללקט באמרים ממקורות ברורים, אמרתי אשיחה וירווח לי, וכשיגלו הדברים קילורין לעיניים שמא דבר כה פשוט, שכבר התבטא מרן הגר"א וסרמן הי"ד (כמדומה בשם הח"ח) על כך שאנשים מתייחסים למתנצרים רח"ל כאל מחוץ לאומה וכאבר מת, אולם למתיוונים ודומיהם אין זה היחס משום מה. וכה תוכן דבריו: אנו מאמינים יותר לכומר מאשר להלכה. שאם ההלכה פוסקת שהוא כמומר אנו לא משתכנעים אך אם הכומר אמר שהוא נוצרי, אז...אברהם נקרא "ישראל" ומדוע הופקע מכך חלק מזרעו?
והנה, מצאנו שאף אברהם היה בכלל "ישראל" בשם ישראל, למרות שישראל עוד לא נולד. וע"כ שהכוונה לעיניני דת ודין וכך כ' הגאון ר' יוסף ענגיל ז"ל בספרו בית האוצר (מערכת א - ב אות יד בד"ה וע"ע נדה וכו' בתו"ד) "ודע דמגוף דברי המכילתא בפר' משפטים דאמר בבן ישראל הכתוב מדבר ומייתי ראי' מויבוא הפליט ויגד לאברם העברי, מוכח דאברהם כבר הי' לו תואר ישראל, ואם דשם ישראל נתחדש רק ביעקב, עכ"ז הישראלי כבר הי' לאברהם ומפאת זה הוא דנקרא בדברי חכמים בלשון ישראל.ויש גם מזה כדמות ראי' דגם אברהם כבר יצא מכלל ב"נ, והכי מוכח נמי מש"ס קידושין (ד' י"ח ע"א) דאמר דעשו הי' ישראל מומר, וע"כ אין ללמוד מקרא דכי ירושה לעשו נתתי את הר שעיר דעכו"ם יורש את אביו ד"ת דדילמא ישראל מומר שאני עש"ה, ומוכח גם מזה דעוד מלפני יעקב כבר הי' לאבות שם ישראל דאל"כ מאין הי' לו לעשו שם ישראל מומר והרי הוא קילקל מעשיו מעודו, וע"כ דמפאת שהי' בן יצחק ויצחק הי' לו שם ישראל ע"כ הי' נחשב ישראל מלידה ולפי שהוא קילקל את מעשיו נחשב ישראל מומר וז"פ."
והנה זה ודאי שעשיו יצא מכלל דין ישראל בהמשך וכיום אף בני עשיו אין להם דין ירושה... וזו עוד ראיה שאין הדבר תלוי בגזע... (ובהמשך אביא מלשונות ראשונים ואחרונים לגבי עשיו)
היחס לעמ"י כשחטאו בע"ז
מאידך גיסא נתקשו המתקשים, מדוע מצאנו שבתקופת הנביאים שעע"ז התייחסו אליהם כאל ישראל וכו', וזה ודאי לא קשיא להו למה הוכיחום על פשעיהם, שהרי לגבי זה ודאי לא יצאו מכלל חובות ישראל. והתקשו מלשונות שהם פירשו (לכאורה בטעות) שמשמע שהיה גדולה לעם ישראל בהיות אלו מלכי ארץ. ועל זה יישובם במקומם, שאף אלו שעבדו ע"ז אז (שאין לנו שום השגה במעלתם וכמבואר בגמ' ממעשה דר' אשי ומנשה) האמינו בה' וקיימו מצוותיו. ויש לכך הוכחות רבות, למשל; הוכחה שאחאב היה מאמין למרות היותו עע"ז מהגמ' בחולין ה. שיהושפט אכל משחיטתו וכן אליהו אכל ממטבחו של אחאב כי הבשר היה נשחט כהלכתו. (והגמ' רצתה לפסול השחיטה רק מדין שחיטת מומר לע"ז)מקורות שקראו למין או למינות כיציאה מכלל ישראל
וכעת אגש לליבת הענין, בהביאי ממקורות שכתבו כן להדיא:אשתדל להביא את המקורות המפורסמים והפחות מפורסמים להגדרת הענין, אולם אקצר במה שמפורסם.
רמב"ם בהקדמה לחלק
כמובן דברי הרמבם בהקדמה לחלק שהכופר בי"ג עיקרים יצא מן הכלל.רמב"ן עה"ת
וכן כ' ברמב"ן במדבר טו (הבאתי אריכות לשונו לצורך תוספות, אך העיקר הוא המודגש) "והנה זה כפי משמעו הוא קרבן מומר לכל התורה בשוגג, כגון ההולך ונדבק לאחת מן האומות לעשות כהם ולא ירצה להיות בכלל ישראל כלל. ויהיה כל זה בשוגג, כגון שיהיה ביחיד תינוק שנשבה לבין האומות, ובקהל כגון שיחשבו שכבר עבר זמן התורה ולא היתה לדורות עולם.[כגון הנצרות והציונות פ.ע.] או שיאמרו כמו שזכר בספרי (שלח קטו) מפני מה אמר המקום לא שנעשה ונטול שכר אנו לא עושים ולא נוטלין שכר, [הצדוקים. פ.ע.] כענין שהיו ישראל אומרים ושואלים את יחזקאל, שנאמר (יחזקאל כ א) באו אנשים מזקני ישראל וישבו לפני, אמרו לו רבינו יחזקאל הרי עבד שמכרו רבו לא יצא מרשותו וכו'. או שישכחו את התורה, וכבר אירע לנו כן בעונותינו (כי) בימי מלכי ישראל הרשעים כגון ירבעם ששכחו רוב העם התורה והמצות לגמרי, וכאשר בא בספר עזרא באנשי בית שני. וזהו שמוש לשון הכתוב שהשגגה הזאת הנזכרת כאן היא בתורה ובמצות בכללן, ועל כן ייחדו להם רבותינו מצוה אחת שבשגגתה יצא מכלל ישראל ומכל המצוה בהם, והיא עבודה זרה. ויהיה שיעור הכתוב, וכי תשגו - ללכת אחרי אלהים אחרים, ולא תעשו - דבר מכל מצות ה'. כי המודה באלוה זולתו כבר הוא בטל אצלו כל מה שצוה השם הנכבד בין במצות עשה בין במצות לא תעשה, שאם יש אלוה זולתו, יראתו ומצותיו וכל החיוב בהם אינו כלום"איגרת תימן- מי שנטה מהדת אינו מזרע כלל ישראל שעמדו בסיני
ומצאנו גם באיגרת תימן "וכבר הבטיחנו הבורא יתברך כאדם הנכנס ערב לחברו ודי לנו בערבותו, והודיענו שכל מי שעמד על הר סיני שהם מאמינים בנבואות משה רבינו בכל מה שבא על ידו, הם ובניהם ובני בניהם עד עולם, שכן אמר הקדוש ברוך הוא יתברך (שמות י"ט ט'): "הנה אנכי בא אליך בעב הענן בעבור ישמע העם בדברי עמך וגם בך יאמינו לעולם". לפיכך יש לדעת, שכל מי שנטה מדרך הדת הנתונה במעמד ההוא שאינו מזרע האנשים ההם. וכן אמרו רבותינו זכרונם לברכה על כל המסתפק בנבואה: לא עמדו אבותיו על הר סיני! המקום יצילנו ויצילכם מן הספק, וירחיק ממנו ומכם המחשבות המביאות לידי ספק ולידי מכשול!" ואם כן, אם מצאנו מאן דהו שנטה מן הדת אות היא שאין הוא מזרע עם ישראל שהיו בהר סיני!שיטה מקובצת- משנשתמד [עשיו] יצא מכלל זרע אברהם
וכן שיטה מקובצת מסכת נדרים דף לא עמוד א לבאר דין עשיו הרשע "לא קשיא דאף על גב דלא איקרי זרע אברהם קרי ליה ישראל משומד ומשנשתמד יצא מכלל זרעו."רמב"ם- הגדרת זרע אברהם המחזיק בדתו ובדרכו הישרה
ואף ברמב"ם מלכים י, ז על עשיו לעומת יעקב- "מכלל שהוא לבדו זרעו של אברהם המחזיק בדתו ובדרכו הישרה"פסק מר"י ברונא בשם התרומה"ד- נדר שלא לשחק עם יהודי מותר במשומד!
וכן נמצא בשו"ת מהר"י מברונא סימן קלה "מעשה בבחור אחד שמו ליוו"א מפס"או שנדר שלא לשחוק עם שום יודי. והיה בנוי"שטט משומד עבר ה"ט יש' ושאל ליוו"א את מהר"ר איסר"לן אם רשאי לשחוק עמו, והתיר לו דמשומד לא איקרי יודי, אף על פי שחטא ישראל הוא (סנהדרין מד א) מ"מ לא איקרי יודי ולא חל עליו הנדר. ונ"ל להוכיח ולהביא ראיה מפ' דסנהדרין, היהודים ופרש"י ז"ל שכל הכופר בע"ז נקרא יודי (מגילה יג א), אלמא משומד שכופר באלהי ישראל ומודה בע"ז לא נקרא יודי." היינו שביאר שאם מודה בע"ז לא נקרא יהודי!טעם הדבר- אגרת תימן- שזהו ההבדל בין היהודים לאומות (וכפשט הרס"ג)
רעיון הדברים מבואר ברמב"ם באיגרת תימן "שבתורה הזאת הבדילנו הבורא משאר בני העולם, שנאמר (דברים י' ט"ו): "רק באבותיך חשק ה' לאהבה אותם ויבחר בזרעם אחריהם בכם מכל העמים כיום הזה",, וא"כ ההבדל בינינו לאומות הוא אך ורק בתורה! וזהו המגדיר לעם (וכעין המפורסם מרס"ג וכפי שהבינוהו בכל הדורות כפשוטו)הגדרת הרמב"ם לביטול שם אומת ישראל- ע"י המרת דתם רח"ל
וגם רואים שבזה שם אומת ישראל, שעליה עמדו להשמיד ולהשבית שוב באותה איגרת תימן "וראתה בעצה להכחיד שם אומה זאת מדרך אחרת, והוא שהתנכלה בעצתה להתודע בשם נבואה ולחדש דת מבלעדי תורת ה', והודיעה ברבים ששתי התורות מאת ה', וכונתה לחדש הספק ולהכניס מבוכה בלבותינו, בהיות התורה אחת הפך האחרת ושתיהן מכונות לאלוה אחד להיות זה מבוא ושער לסתור תורתנו."נצחיות כלל ישראל עפ"י הרמב"ם- שלא נסור מלהיות אומה חסידה
וא"כ מה שהתקשו ברס"ג שענינו הסבר נצחיות ישראל וכו' גם זה הפירוש נצחיות הדת שהנה הרמב"ם אף זאת פי' לנו שם באיגרת תימן "וכן הבטיחנו הבורא על ידי נביאיו, שלא נאבד ולא יעשה עמנו כליה ולא נסור לעולם מלהיות אומה חסידה. וכמו שאי אפשר שתתבטל מציאותו של הקדוש ברוך הוא, כן אי אפשר שנאבד ונתבטל מן העולם, שכן אמר (מלאכי ג' ו'): "אני ה' לא שניתי ואתם בני יעקב לא כליתם". וכמו כן בשרנו והאמיץ אותנו יתברך שמו שנמנע אצלו למאוס אותנו בכללנו, ואף על פי שנכעיסהו ונעבור על מצותיו, שכן כתוב (ישעיה ל"א ל"ז): "כה אמר ה' אם ימדו שמים מלמעלה ויחקרו מוסדי הארץ למטה גם אני אמאס בכל זרע ישראל על כל אשר עשו נאם ה'". וכענין זה בעינו הבטיחנו בתורה על ידי משה רבינו עליו השלום, שכן כתוב (ויקרא כ"ו מ"ד): "ואף גם זאת בהיותם בארץ אויביהם לא מאסתים ולא געלתים לכלתם להפר בריתי אתם כי אני ה' אלהיהם". "פסק הרמב"ם- אפיקורוסין ודומיהן- אינם בכלל ישראל
ואף נפסק ברמב"ם ממרים ג, ב מאחר שנתפרסם שהוא כופר בתורה שבעל פה [מורידין אותו] ולא מעלין והרי הוא כשאר כל האפיקורוסין והאומרין אין תורה מן השמים והמוסרין והמומרין, שכל אלו אינם בכלל ישראלמינים=יוצאים מן הדת
[וכן יש גי' ברמב"ם תשובה ג ז "חמשה הם הנקראים יוצאים מן הדת" ובגירסתנו "מינים" והן הן הדברים... (נכון שלא מדובר על המילה "עם" אבל כן רואים את היחס...)]ביאור התרומה"ד- רק למי שאחיו הטכני הוא אח, אבל לא כלפי כלל ישראל
ובספר תרומת הדשן סימן רכג כ' לחלק למה זוקק ליבום (להפוסקים שזוקק) ומאידך אין דין לתת לו צדקה ולהחיותו. שטכנית לא בטלה המציאות שהוא אח, אבל היחס אליו איננו כאל אח. וביבום היחס לאחווה אינו אל אח הרעיוני אלא לזה הטכני. וז"ל "דהתם שפיר אית לחלק משום אחוה דכתיב גבי ריבית וצדקה לאו באחים גמורים איירי אלא כלומר כל ישראל שהם אחים בתורה ובמצות. ותדע דאנו מוזהרים לענין ריבית וצדקה על הגר הבא משאר עממין כמו על ישראל הבא מזרע יעקב, וכיון דהכי הוא מומר שכפר בעיקר ויצא מן הכלל פורק ממנו אחוה זאת אין אנו מוזהרים לרחם עוד עליו ולהחיותו. אבל אחוה דכתיב גבי זיקה ויבום אינו ר"ל אחיו בתורה ומצות, אלא אחיו מעצמו ובשרו שנולדו מאיש אחד, ומומר נמי אעפ"י שנשתמד לא פסקה תולדותיו והלא הוא ואחיו המת נולדו מאיש אחד, דעשו נמי ישראל מומר היה כדאיתא פ"ק דקידושין /דף יח ע"א/ ואעפ"כ משתכח דהתורה קראתו אח ליעקב בכמה דוכתי, והיינו משום דבני איש אחד היו."ביאור לדבריו- כלפי אחיו ממש הרי שהוא אח, אולם כלפי עם ישראל איננו אח!
הגדרת החת"ס- איננו בכלל ישראל אבל גם לא נוצרי או ערבי, ונמחה שמו מישראל עד שישוב בתשובה
ניסח החת"ס את מעמדו ההלכתי במילים מתמצתות (שאמנם נאמרו כלפי מחלל שבת אולם הנוסח ודאי תואם לענייננו אנו) שו"ת חתם סופר חלק ה - השמטות סימן קצה עונש המחלל שבת אין בידנו לדון דיני נפשות כ"א לכופו על יד השרי' לקיים דת ישראל ואם לא ישמעו וא"א לכופו הרי הוא מובדל מקהל ישראל ונידן כיוצא מן הדת ואיננו לא ישראל ולא נוצרי ולא תוגר וע"כ אסור לשום ישראל לאכול בביתו ושחיטתו אסורה לנו כמבואר לנו ש"ע יו"ד סי' ב' סעי' ה' ואין מקבלין ממנו עדות ואין מוסרי' לו שבועה כללא דמלתא כאלו נמחה שמו מישראל עד שישוב אל ה' וירחמהותשובת הרשב"א- עדותו נאמנה על עצמו יותר ממאה עדים שאינו מזרע אברהם
גם בתשובת הרשב"א התנסח בחריפות על מינים שהיו בזמנו, בשו"ת הרשב"א חלק א סימן תיד "ובאמת האיש ההוא העיד ונאמן על עצמו יותר ממאה עדים שאינו מזרעו של אברהם" ואולי מלבד שבא להפקיע הגדרתם, שמא הוא אף טעם לדיניהם שאינן בכלל אחווה. בצירוף דברי הרמב"ם הנ"ל באיגרת שלא עמדו רגליהם על הר סיני, אולי יש להם נאמנות לפסול עצמם. אך כל זה רק לגבי עצמם שכלפי זה יש להם נאמנות אבל לא כלפי אחרים.ביאור עפ"י הגרש"ר למה מצאנו שלעיתים יש אליו יחס כאל ישראל- כי יכול לשוב בתשובה
וברצוני לחדש, דהנה, יעוי' בחי' ר' שמואל קידושין יז שמבאר ע"פ הגר"ח שמילת עשיו לא הייתה לבטלה כי בפוטנציאל יכל להיות ישראל.וממילא יש להקיש לכל חילוני שכיון שיכול להיות ישראל יש לו איזה שם ישראל כבר בהיותו מומר. (ובזה יישוב להרבה קושיות למה כן התייחסו אליהם כאל ישראל)
ולפי"ז כיון שיכול לשוב לחיק האומה הישראלית, הרי שאסור להכשילו באיסור, ומאידך ודאי שהוא גם חייב ומצווה בו. וכמו שמבואר באיגרות הרמב"ם כעיקר גדול שמענישים את החוטא הגדול ביותר אפילו על חטא קטן ביותר:
- איגרת תימן "אבל הוא נענש על כל מצוה ומצוה שבטל מן הצווים, כלומר ממצות עשה, וגם יענש על כל מה שיעבור ממצות לא תעשה. ולא יעלה על הדעת שבהיותו עושה החמורות שלא יענש על הקלות כדי שיפקיר עצמו להן, אבל ירבעם בן נבט, שחיק עצמות, יענש על העגלים שחטא בהם והחטיא את ישראל וכמו כן יענש על שבטל מצות סוכה בסוכות. וזה העיקר יסוד מיסודי התורה והדת, ולמדוהו ועשו היקש עליו!"
- איגרת השמד "ותדע שצריך האדם לידע עיקר מעיקרי הדת, והוא שירבעם בן נבט והדומים לו נפרעים ממנו על עשית העגלים ועל בטול ערובי תבשולין והדומה לו. שלא יאמר אדם: קים ליה בדרבה מיניה! לא יאמר זה אלא בדיני אדם בעולם הזה, אבל השם יתברך נפרע מבני אדם על החמורות ועל הקלות ונותן שכר על כל דבר שעושים. על כן צריך האדם לידע, שכל עבירה שיעשה נפרעים ממנה עליה, וכל מצוה שיעשה מקבל עליה שכר, ואין הדבר כמו שחשב."
הוכחת הגר"מ קליין לב.ג. בעניין מיהו יהודי מן המקרא
ובשו"ת משנה הלכות חלק ד סימן קסב, שכמה מקורות שאבתי מדבריו הקדושים. דן להוכיח בזה בארוכה-וכך פתח את תשובתו: "אציג כאן מה שהשבתי על שאלה זו של מי הוא יהודי זה יותר מג' שנים שנשאלתי ממר דוד בן גוריון ראש הממשלה בא"י ושאל אותי להביא לו ראי' מתורה שבכתב על זה כי בעונ"ה אינו מאמין בדברי חז"ל ר"ל והי' אלקים הי' עמדי וקיימתי דע מה שתשיב לאפיקורוס ואמרתי לו ניתי ספר ונחזה מהיהודי הראשון שנזכר בתורה ונדע במה והאיך נעשה יהודי וכן הבאים אחריו ואז נשכיל לדעת מי הוא יהודי ע"פ תורתינו הקדושה וע"פ ההיסטוריה היהודית. והנה היהודי הראשון היה אברהם אבינו ע"ה ואביו תרח היה עובד ע"ז ועלינו לדעת האיך ובמה נעשה א"א ע"ה יהודי וע"ז גילתה לן התורה (בפ' לך י"ז, א') ויהי אברם בן תשעים ותשע שנה וירא ה' אל אברם ויאמר אליו אני אל שדי התהלך לפני והיה תמים ואתנה בריתי ביני ובינך וארבה אותך במאד מאד וגו' אני הנה בריתי אתך והיית לאב המון גוים וגו' והקימותי את בריתי ביני ובינך ובין זרעך אחריך לדרתם לברית עולם להיות לך לאל - ים ולזרעך אחריך וגו' זאת בריתי אשר תשמרו ביני וביניכם ובין זרעך אחריך המול לכם כל זכר וגו'. (ובפ' תולדות פ"ח) גור בארץ הזאת וגו' עקב אשר שמע אברהם בקלי וישמר משמרתי מצותי חקותי ותורתי. ומדאמר לשון רבים תורתי משמע ב' תורות והוא תורה שבכתב ושבע"פ.
והנה מפורש דהיהודי הראשון שנעשה יהודי היתה בשביל המילה, וטבילה כדאיתא לרז"ל וקבלת עול מצוות עליו של כל התורה כולה ואפילו ערוב תבשילין כמבואר בחז"ל, והנה אברהם אבינו ע"ה היה לו ב' בנים יצחק וישמעאל יצחק הי' ישראל ונקרא זרע אברהם כמו דכתיב כי ביצחק יקרא לך זרע (פ' וירא פי"ב) וישמעאל נעשה עכו"ם והיה לראש משפחת הישמעאלים וצריך להבין האיך ובמה נעשה ישמעאל עכו"ם והלא אביו ישראל א"א ע"ה היה וע"כ משום דלא הלך בדרכי התורה כאביו אברהם אבינו ע"ה וכפר בה ממילא יצא מכלל ישראל אף שנולד לאב ישראל אלא שבהא אכתי יש לדחוק קצת לפי דהגר היתה שפחת שרה וקיי"ל הבא על השפחה ולדה כמותה לפי דברי קבלת חז"ל בתורה שבע"פ ואף שאינו מאמין ח"ו בהם מ"מ אנן לדידן נניח לו זה.
אלא דמעתה נניח עוד הנחה אחת יצחק אבינו היה לו ב' בנים יעקב ועשו האמורים בפרשה ונולדו תאומים וקיי"ל מטפה אחת נולדים וא"כ ליכא שום ספק בעולם להסתפק ח"ו אלא הוה שניהם מאב ואם הקדושים בישראל אבינו יצחק ואפ"ה ראינו שעשו נעשה עכו"ם ויעקב אבינו נקרא זרע יצחק והמשיך שלשלת הישראלי וממנו יצאו כלל ישראל והשאלה האיך ובמה יצא עשו מכלל ישראל אחר שנולד מאב ואם ישראלים וצדיקים כיעקב וע"כ התי' בזה שיעקב הלך בעקבי אבותיו וקבל את התורה מהם נשאר יהודי ועשו שכפר בתורת אבות וכפר בעיקר ממילא יצא מכלל ישראל ונולדו לו בני עשו, והנה באברהם כתיב כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך ה' וגו' (פ' וירא פי"ט) נראה פשוט דמי שמאמין בתורת ה' תורת אבותינו נכנס בכלל ישראל ומי שכופר בה הרי זה יוצא מן הכלל, והשיב לי במעמד שני רבנים שראיה ברורה כזו עוד לא שמע משום רב או אדם אחר והשני רבנים אמרו לי שהיה לי ס"ד להשיבו בבחינת ודע מה שתשיב." עכ"ל הנפלאה!
נספח- האם יש קידוש ה' בניצחון הכופרים המציגים את עצמם כישראל?
לגבי הטענות כביכול מתקדש השם במדינה המשיבה מלחמה שערה וכדו'דברי הבל אלו הינם מגוכחים ועצובים. והדבר דומה ל"קידוש ה'" בכך שהאימפריה הרומית קיבלה את עול הכנסיה הנוצרית אליה התייחסה כיהודית... ובכלל הגישה של גורל משותף ליהדות ול"מדינה המכנה עצמה מדינת היהדות" הוא מפחיד, מחשש גדול מהרגע (ומהרגעים שכבר קרו) כשהם נכשלו...
ומ"מ יש להשיב מדברי הרמב"ם "ויש עלינו לשמוח במה שנסבל ונשא מן הצרות ואבדת הממון והגלות והפסד ענינינו, שכל זה לתפארת היא לנו לנגד בוראנו וכבוד גדול, וכל מה שיפול ממנו בענין הזה הוא חשוב כקרבן כליל על גבי המזבח, ויאמר לנו על זה (שמות ל"ב כ"ט): "מלאו ידכם היום לה' ולתת עליכם היום ברכה". " ולא חשש לחילול ה'... וזאת כי בזמנו סבלו על אמונתם ולא על מוצאם, ובזה מתקדש ה' כשמוסרים נפש, אבל כשסתם סובלים בגלל מוצא...
נספח ב'- הכופרים הם לא רק לא יהודים, הם אפילו לא בני אדם!
יחס לכופרים ומאמינים בהגשמה שתעו בגלל המקראות איגרת תחית המתים כ' הרמב"ם "אמנם אחרים שפגשתי מאנשי קצת ארצות פסקו לגמרי שהוא גוף, והחזיקו לכופר מי שהיה מאמין חילופו, וקראוהו מין ואפיקורס, והבינו דרשות רבות על פשוטיהן, וכיוצא בזה שמעתי על קצת אנשים שלא ראיתי. וכאשר ידעתי באלו האובדים לגמרי שהם מוקצים וחושבים שהם חכמי ישראל, והם הם הסכלים שבבני אדם ויותר תועי דרך מהבהמה, וכבר נתמלא מוחם משגעונות הנשים הזקנות, ודמיונותיהם הנפסדים כעורים וכנשים "וכבר נודעו דבריו בספר המורה על הכופרים שהם אצלו קצת יותר מבהמות כי הם "מדבר" אבל חסרי הכרה בדיוק כמותם... (וממילא גרועים מבהמה שאין יכולה להשיג וממילא אין לה חסרון)
