התורה

משתמש מוביל
gemgemgemgemgem
פרסם מאמר
פרסם 5 מאמרים
פרסם 15 מאמרים!
פרסם 30 מאמרים!
הודעות
4,745
תודות
17,297
נקודות
895
בשירת הים נאמר (שמות טו, ט): "אָמַר אוֹיֵב אֶרְדֹּף אַשִּׂיג אֲחַלֵּק שָׁלָל תִּמְלָאֵמוֹ נַפְשִׁי אָרִיק חַרְבִּי תּוֹרִישֵׁמוֹ יָדִי".
נשאלת השאלה: לשם מה צריך לכתוב בשירה מה פרעה, האויב, חשב בלבו לעשות לבני ישראל? בשירה צריך לכתוב איך נבקעו המים, איך בני ישראל עברו ביבשה, ואיך המצרים טבעו. למאי נפקא מינה מה פרעה חשב בליבו?
ובכלל, שואלים: למה הקב"ה סייע ביד פרעה לרדוף אחרי בני ישראל, וחיסל אותו רק בים? למה הקב"ה לא עצר אותו מיד בהתחלה, שבכלל לא יוכל לרדוף אחרי בני ישראל?
אומר הגה"צ רבי אלימלך בידרמן שליט"א: התשובה היא, שהקב"ה רצה להראות לעם ישראל שאין לו צורך לעצור אותו שם. בכוחו להמתיק מר במר. הוא יבוא אליכם ושם תהיה הישועה! הוא יגיע לים, ותהיו במצב שנראה כ'אבי אבות המרה', שיא הצרה, אין לאן לברוח! פרעה מאחורה והים מקדימה... ודווקא שם, במצב הזה, תבוא הישועה הגדולה. דווקא במקום שנראה הצרה הכי גדולה, במקום שנראה שאין שום פתח הצלה – שם יהיה פתח ההצלה: הים ייבקע, עם ישראל יינצלו והמצרים ינוסו לקראתו ויטבעו.
מחשבותיו של פרעה נכתבו בשירה כדי שנתבונן שאך כפסע היה בין בני ישראל למוות, והקב"ה לימד אותם ואותנו שהוא יכול להושיע גם באופנים שכלל לא עלו על דעתנו. לאחר מעשה התברר שכל המחשבות שפרעה חשב אודות מטרת הרדיפה שלו אחרי בני ישראל היו עורבא פרח, והרדיפה שלו הייתה לתכלית אחרת לגמרי: לקרב אותו אל עונשו.
טוב לחסות בה'! עלינו לשים את מבטחנו בו, ולזכור שגם במצב שנראה הגרוע ביותר – גם שם אין מעצור בעדו מלהושיע.
(מתוך הספר 'הטוב הטוב הטוב', גליון מחוברים)​
 
נשאלת השאלה: לשם מה צריך לכתוב בשירה מה פרעה, האויב, חשב בלבו לעשות לבני ישראל? בשירה צריך לכתוב איך נבקעו המים, איך בני ישראל עברו ביבשה, ואיך המצרים טבעו. למאי נפקא מינה מה פרעה חשב בליבו?
השאלה ממש לא מובנת לי -
זה הישועה - פרעה רצה לעשות את כל זה לעם ישראל, והקב"ה הצילם.
מה קשה?

האם שאלת את זה גם על מה שאומרים בפורים ב'על הניסים' "כְּשֶׁעָמַד עֲלֵיהֶם הָמָן הָרָשָׁע, בִּקֵּשׁ לְהַשְׁמִיד לַהֲרֹג וּלְאַבֵּד אֶת־כָּל־הַיְּהוּדִים מִנַּעַר וְעַד־זָקֵן טַף וְנָשִׁים בְּיוֹם אֶחָד -
לשם מה צריך לומר מה המן, האויב, חשב בלבו לעשות לבני ישראל??
 
מחשבותיו של פרעה נכתבו בשירה כדי שנתבונן שאך כפסע היה בין בני ישראל למוות
לכאו' אינו מובן הרי די לספר שרדף (הרי אינו חשוד בכוונות טובות)
לגופה של שאלה כבר עמד בה הרמב"ן וכ':
וחזקתי את לב פרעה ורדף אחריהם. בעבור שפחד פרעה מהם במכת הבכורות ובקש מהם וברכתם גם אותי (לעיל יב לב), לא היה בלבו לרדוף אחריהם אפילו אם יברחו, אלא שיעשה משה בהם כרצונו, ועל כן הוצרך לומר כי הוא יחזק את לבו לרדוף אחריהם. ולמטה (פסוק יז) אמר פעם אחרת הנני מחזק את לב מצרים ויבאו אחריהם, כי בראותם שנקרע הים לפני בני ישראל והם הולכים ביבשה בתוכו איך ימלאם לבם לבא אחריהם להרע להם, ואין בכל המופתים כפלא הזה, וזה באמת שגעון להם, אבל סכל עצתם וחזק את לבם ליכנס בים. (י"ד, ד') ועי' גם רמב"ן (ט"ו, ט'):
ומפני זה חשב האויב שירדוף וישיגם בים ויחלק שללם ותמלא נפשו מהם, ונשפת עליהם ברוחך וכסמו הים. והזכיר זה כי גם במחשבתו זאת סבה ופלא מאת השם שחזק לבם וסכל עצתם לבא בים, כאשר פירשתי למעלה (יד ד כא).
 
לכאו' אינו מובן הרי די לספר שרדף
רוצים לספר לא רק שרדף אחריהם אלא מה ביקש לעשות להם, וזה מגדיל את ההודאה לה'. -וכמו שאומרים בעל הניסים "כְּשֶׁעָמַד עֲלֵיהֶם הָמָן הָרָשָׁע, בִּקֵּשׁ לְהַשְׁמִיד לַהֲרֹג וּלְאַבֵּד אֶת־כָּל־הַיְּהוּדִים מִנַּעַר וְעַד־זָקֵן טַף וְנָשִׁים בְּיוֹם אֶחָד - ופשוט.
 
רוצים לספר לא רק שרדף אחריהם אלא מה ביקש לעשות להם, וזה מגדיל את ההודאה לה'. -וכמו שאומרים בעל הניסים "כְּשֶׁעָמַד עֲלֵיהֶם הָמָן הָרָשָׁע, בִּקֵּשׁ לְהַשְׁמִיד לַהֲרֹג וּלְאַבֵּד אֶת־כָּל־הַיְּהוּדִים מִנַּעַר וְעַד־זָקֵן טַף וְנָשִׁים בְּיוֹם אֶחָד - ופשוט.
חבל שעצרת לפני הסוגריים שכך כתבתי:
לכאו' אינו מובן הרי די לספר שרדף (הרי אינו חשוד בכוונות טובות)
 

חברים מקוונים לאחרונה

חזור
חלק עליון